חארפ
חארפ (ברוסית: Kharp) הוא יישוב עירוני בנפת פריורלסקי שבימאלו-ננץ ברוסיה, על גדת נהר סוב ליד קוטב אוראל (אנ'). במפקד אוכלוסין שהתקיים ברוסיה ב-2010, אוכלוסיית היישוב מנתה 6,413 נפש, במפקד ב-2002 מנתה 7,278, ובמפקד הסובייטי ערב התפרקות ברית המועצות, ב-1989, מנתה 5,381.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ימאלו-ננץ | ||
| נפה | נפת פריורלסקי | ||
| שטח | 9.3 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 4,993 (2023) | ||
| קואורדינטות | 66°48′25″N 65°48′12″E / 66.806944444444°N 65.803333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC+5 | ||
| http://www.kharp.net | |||
 | |||
  | |||
.gif)
.png)
גאוגרפיה ותכונות עריכה
היישוב הגדול הקרוב ביותר לחארפ הוא סלחרד, הנמצא במרחק של כ-45 ק"מ מהיישוב. בחארפ נמצאות מושבות עונשין IK-18 Polar Owl (אנ') ומושבת העונשין מספר 3 בימאלו־ננץ, שהם שניים מבתי הכלא הצפוניים ביותר של רוסיה.[1]
היסטוריה עריכה
היישוב נבנה על ידי אסירי גולאג בתקופת סטלין. ההתיישבות החלה עם הקמת תחנת הרכבת פודגוריניה, שהורכבה מכמה בתים של עובדי הרכבת. על פי החלטה של המועצה האזורית של טיומן ב-24 בינואר 1968, תחנת פודגורנאיה הוסבה לכפר חארפ. בדצמבר 1971, על פי החלטת הסובייט העליון של רוסיה, הוקמה המועצה הכפרית של חארפ. ב-9 באפריל 1981 הועבר חארפ לכפיפות המנהלית של העיר לאביטננג'י. חארפ הפך לכפר פועלים.[2]
ב-16 בפברואר 2024, מת פעיל האופוזיציה אלכסיי נבלני בהיותו כלוא במושבת העונשין פולאר וולף בחארפ.[3]
