חוק יסוד
|
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט. |
חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. על הליכה במסלול זה הוחלט לאחר שבכנסת הראשונה נמצאו תומכים ביצירת חוקה יחד עם רבים שהתנגדו לה. הפשרה שהוצעה על ידי ח"כ יזהר הררי, נוסחה ב-13 ביוני 1950 בהחלטת הררי: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים- פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".
מרבית חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה, ועוד. שני חוקי יסוד נוספים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק – עוסקים בזכויות האדם.
המהפכה החוקתית ועליונות חוקי היסוד
|
|
ערך מורחב – המהפכה החוקתית |
על פי תפישת בית המשפט העליון בפס"ד המזרחי, לאחר חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, החלה בישראל מהפכה חוקתית הקובעת את עליונותם הנורמטיבית של חוקי היסוד על יתר החוקים. עליונות זו מתבטאת בכך שלחוקים רגילים אסור לסתור חוקי יסוד, אלא אם צוינו כחריגים בתוך חוקי יסוד. לפני הגשת החוק להצבעה, נבדק כי הוא עצמו אינו מתנגש עם חוק יסוד.
חוק אשר יסתור חוק יסוד יזכה לביקורת שיפוטית ואף היו מקרים שבהם בוטלו סעיפי חוק על ידי בית המשפט, לאחר שנמצאו מנוגדים "באופן חזיתי וקיצוני" לחוקי היסוד.
חקיקת חוק הסותר הוראה שבחוק יסוד אפשרית רק באמצעות חוק יסוד אחר, ולכן נחקק בשנת 2009, כהוראת שעה, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה),[1] שנועד לאפשר חקיקת תקציב דו-שנתי, בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת".
יציבותם של חוקי היסוד
למרות שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם. בפירוט, חוק יסוד: הממשלה וחוק יסוד: חופש העיסוק הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים, וניתן לשנותם ברוב רגיל, כנהוג ביחס לכל חוק אחר.
במהלך תקופת קיומם הקצרה יחסית עברו חוקי היסוד לא מעט שינויים. בולט בכך חוק יסוד: הממשלה, שגרסתו הנוכחית היא גרסתו השלישית, ושבסוף 2004 עסקה הכנסת בשינויו בשל עניין פעוט - מתן התואר "ממלא מקום ראש הממשלה" לשני שרים במקום לשר אחד. במסגרת הדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הביע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז את דעתו בעניין זה:
- "יש לחוקק חוקי יסוד ביישוב הדעת. גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי, הוא צריך להתבצע בזהירות, משום שחוקי היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה ואורחות החיים בישראל. הם אמורים להיות דבר יציב וקבוע ובשינוי בהם יש משום סתירה פנימית".
רשימת חוקי היסוד
| שם חוק היסוד | תאריך חקיקתו | מספר הכנסת המחוקקת |
| הכנסת | 12 בפברואר 1958 | הכנסת ה-3 |
| מקרקעי ישראל | 19 ביולי 1960 | הכנסת ה-4 |
| נשיא המדינה | 16 ביוני 1964 | הכנסת ה-5 |
| הממשלה (1) | 13 באוגוסט 1968 | הכנסת ה-6 |
| משק המדינה | 21 ביולי 1975 | הכנסת ה-8 |
| הצבא | 31 במרץ 1976 | הכנסת ה-8 |
| ירושלים בירת ישראל | 30 ביולי 1980 | הכנסת ה-9 |
| השפיטה | 28 בפברואר 1984 | הכנסת ה-10 |
| מבקר המדינה | 15 בפברואר 1988 | הכנסת ה-11 |
| חופש העיסוק (1) | 3 במרץ 1992 | הכנסת ה-12 |
| כבוד האדם וחירותו | 17 במרץ 1992 | הכנסת ה-12 |
| הממשלה (2) | 18 במרץ 1992 | הכנסת ה-12 |
| חופש העיסוק (2) | 9 במרץ 1994 | הכנסת ה-13 |
| הממשלה (3) | 18 במרץ 2001 | הכנסת ה-15 |
בכל מקום שמופיע חיקוק חדש לחוק יסוד, החוק החדש מבטל את הישן (חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: הממשלה)
בקרב חוגים משפטיים נטען שיש צורך בעוד חוקי יסוד אשר טרם חוקקו. בין השאר מונים כחסרים את חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד אשר יסדיר זכויות אזרח המקובלות בעולם דוגמת חופש הביטוי, חופש הדת והזכות לשוויון בפני השלטון. עוד חוק אשר יש הטוענים לנחיצותו הוא חוק יסוד: זכויות חברתיות.
לקריאה נוספת
- אריאל בנדור, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", משפט וממשל ב, תשנ"ה.
קישורים חיצוניים
- הטקסט המלא של חוקי היסוד, באתר הכנסת
- חוקה בהסכמה רחבה, אתר של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת
-
אביגדור קלגסבלד, סתירה לחוק יסוד, הפרקליט מח(2), ינואר 2006
- ההיסטוריה של התהליך החוקתי בישראל, באתר "תמיד אזרחות"
הערות שוליים
- ^ חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ס"ח 2196 מיום 7 באפריל 2009
| חוקי יסוד | ||
|---|---|---|
| חוקי יסוד משוריינים | ||
| חוקי יסוד משוריינים חלקית |
חוק יסוד: הכנסת · חוק יסוד: משק המדינה · חוק יסוד: מקרקעי ישראל · חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל |
|
| חוקי יסוד לא משוריינים |
חוק יסוד: נשיא המדינה · חוק יסוד: הצבא · חוק יסוד: השפיטה · חוק יסוד: מבקר המדינה · חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו |
|