נשיא בית המשפט העליון

הממשל בישראל

נשיא המדינה שמעון פרס

ממשלת ישראל - הממשלה ה-32 ראש הממשלה בנימין נתניהו ממלא מקום ראש הממשלה לא מונה באופן רשמי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין

הכנסת - משכן הכנסת יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין חבר הכנסת ועדות הכנסת חוקי יסוד

בתי המשפט בישראל בית המשפט העליון נשיא בית המשפט העליון אשר דן גרוניס בית המשפט הגבוה לצדק המשפט בישראל

הבחירות בישראל מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל פוליטיקה בישראל הפרדת הרשויות בישראל יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה.

נשיא בית המשפט העליון הנוכחי (החל מ-28 בפברואר 2012) הוא השופט אשר גרוניס.

מינוי נשיא בית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון ממונה לתפקידו, לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה, על ידי נשיא המדינה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים.

בשנים 2006 - 2012 כיהנה דורית ביניש כנשיאת בית המשפט העליון והיתה האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.

אורך כהונת השופטים בישראל מוגבל: סעיף 13 לחוק בתי המשפט קובע כי בישראל כהונת שופט מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70. בתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט,‏^[1] שאושר בשנת 2007, נקבע כי תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

על פי הנוהג בוועדה (שיטת הסניוריטי), ימונה לנשיא השופט הוותיק ביותר המכהן בעת שהנשיא היוצא סיים את תפקידו. לפיכך לשופט שמונה בגיל צעיר יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא. שרי המשפטים חיים רמון‏^[2] ודניאל פרידמן‏^[3] פעלו כדי לבטל את שיטת הסניוריטי, אך זו נשארה על כנה.

לפי שיטת הסניוריטי, היה אשר גרוניס מועמד לשמש כנשיא בית המשפט העליון החל מחודש פברואר 2012, אולם בתיקון לחוק בתי המשפט מחודש יולי 2007,‏^[1] שעבר ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן, נקבע שלא ימונה לנשיא בית המשפט העליון מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה. לפיכך גרוניס, שימלאו לו 70 בחודש ינואר 2015, לא אמור היה לכהן כנשיא (אלא אם דורית ביניש הייתה מחליטה להקדים מעט את פרישתה, כפי שעשה בזמנו סטיב אדלר כדי לאפשר מהלך דומה למינוי נשיאת בית הדין הארצי לעבודה). לאחר תיקון החקיקה הייתה השופטת מרים נאור מיועדת להחליף את ביניש בתפקיד הנשיאה. ביוזמת חבר הכנסת יעקב כץ (כצל'ה) הועבר תיקון לחוק, שביטל את המגבלה שנתקבלה בשנת 2007.

סמכויות של נשיא בית המשפט העליון

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מקנה סמכויות אחדות לנשיא בית המשפט העליון:

• מינויים שונים של שופטים, כגון מינוי שופט לכהונה בפועל בתפקיד רם יותר, הם בסמכותו של שר המשפטים, אך דורשים את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון. במקרים נוספים נדרש השר להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון.
• נשיא בית המשפט העליון קובע את גודלו וממנה את הרכבו של בית הדין המשמעתי לשופטים.
• בית המשפט העליון דן במותב של שלושה שופטים, אך נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, על מותב אי-זוגי גדול יותר.
• השופט או השופטים הדנים בעניין פלוני שהובא בפני בית המשפט העליון נקבעים בידי נשיא בית המשפט העליון.

סמכויות נוספות נקבעו בחוק יסוד: השפיטה:

• נשיא בית המשפט העליון נמנה עם תשעת החברים בוועדה לבחירת שופטים.
• לנשיא בית המשפט העליון וליושב ראש הוועדה לבחירת שופטים נתונה סמכות להתחיל הליך להדחתו של שופט.
• העברת שופט דרך קבע לבית משפט אחר מצריכה את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון או החלטה של בית הדין המשמעתי לשופטים.
• פעילות של שופט בעיסוק נוסף או בתפקיד ציבורי מותרת רק לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
• כאשר הוגשה על שופט קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

בהתאם לחוק ועדות חקירה, ה'תשכ"ט-1968, לאחר שהוחלט על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, קובע נשיא בית המשפט העליון את הרכבה.

נשיאי בית המשפט העליון

מספר סידורי	שם	תחילת כהונה
1	משה זמורה	14 בספטמבר 1948
2	יצחק אולשן	1 באוגוסט 1954
3	שמעון אגרנט	18 במרץ 1965
4	יואל זוסמן	8 בספטמבר 1976
5	משה לנדוי	5 במרץ 1980
6	יצחק כַהן	30 באפריל 1982
7	מאיר שמגר	27 בנובמבר 1983
8	אהרן ברק	13 באוגוסט 1995
9	דורית ביניש	14 בספטמבר 2006
10	אשר גרוניס	28 בפברואר 2012

רשימת העתידים לכהן בתפקיד נשיא בית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי:

מספר סידורי	שם	תחילת כהונה
11	מרים נאור	15 בינואר 2015
12	אסתר חיות	26 באוקטובר 2017
13	עוזי פוגלמן	16 באוקטובר 2023
14	יצחק עמית	6 באוקטובר 2024
15	נועם סולברג	20 באוקטובר 2028
16	דפנה ברק-ארז	22 בינואר 2032

משנה לנשיא בית המשפט העליון

ב-1953 חלה נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה, ושר המשפטים פנחס רוזן יזם תחיקתית את תפקיד ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון על מנת שניתן יהיה להחליפו בכל עת שמחלתו תמנע ממנו לתפקד. ואמנם בדצמבר 1953, משזמורה הפסיק עבודתו, מונה יצחק אולשן לממלא המקום הראשון על ידי ועדת המינויים ‏‏^[4].

בשנת 1984, ביוזמתו של מאיר שמגר, שמונה לנשיא בשנה קודם לכן, תוקן החוק והוחלף השם "ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון" ב"משנה לנשיא בית המשפט העליון"‏^[5] וראשונה נשאה בתואר זה השופטת מרים בן פורת.

על מינויו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון חלות מגבלות דומות לאלה החלות על מינויו של נשיא בית המשפט העליון: כהונתו מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70, תקופת כהונתו כמשנה לנשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

כאשר נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ממלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא.

נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

קישורים חיצוניים

• הודיה קין, מינוי נשיא בית המשפט העליון - סקירה משווה, במרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 14 במאי 2003
• תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון - סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 7 ביוני 2007
• נשיאי העליון, סקירת פועלם וחייהם של נשיאי בית המשפט העליון מאז הקמתו הכיתה האינטראקטיבית

הערות שוליים