חסידות ערלוי
חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה. החסידות ממשיכה את מורשתו ומנהגיו של החת"ם סופר וצאצאיו.
לאחר פטירת רבי יוחנן באדר א' תשע"ו ממלא את מקומו בנו הבכור, רבי משה סופר.
מוסדות החסידות עריכה
מרבית החסידים גרים בישראל (בירושלים, בני ברק, צפת, פתח תקווה, חיפה, אלעד, ביתר עילית, בית שמש, מודיעין עילית ואשדוד). קיימות קהילות באירופה בערים לונדון ואנטוורפן, וכן בארצות הברית, בבורו פארק ויליאמסבורג ובמונסי. המוסדות שהוקמו במהלך השנים מונים את רשת תלמודי התורה "כתב סופר" (על שם הרב אברהם שמואל בנימין סופר), רשת בתי המדרש "יד סופר", רשת כוללי אברכים, מכון להפצת כתבי החת"ם סופר וצאצאיו ומוסדות צדקה וחסד.
בין התורמים הבולטים לחסידות אפשר למנות את: מתיו ברונפמן, ליאו נואי, נוחי דנקנר, שלום פישר, יעקב הופמן ויעקב פשקוס.
מנהגים ייחודיים עריכה
החצר מתאפיינת בשילוב מורשת החת"ם סופר עם הנהגות ומאפיינים חסידיים. נוסח התפילה המקובל בה הוא נוסח אשכנז, לפי דרכו של החת"ס שאסור לבני אשכנז לשנות את נוסח תפילתם,[1] בניגוד לשאר החצרות החסידיות ששינו לנוסח ספרד. בנוסף הקפיד האדמו"ר ללבוש ציצית עם פתיל תכלת כמנהג בעל היד סופר אביו של האדמו"ר הקודם, מנהג נוסף שמייחד את חסידות ערלוי הוא מנהג לבישת כיפה לבנה מיוחדת שנקראת 'הייבעל' בחגי תשרי ובליל הסדר בפסח, כמנהג יוצאי הונגריה. כמו כן לא נהוג לומר בחסידות הלל בערבית של ליל הסדר.
רבי יוחנן הוסיף מנהגים חסידיים לחצר בהיותו תלמיד מובהק של האדמו"ר מבעלז, רבי אהרן רוקח, ושל האדמו"ר מסקווער שממנו למד תורה וחסידות. היה גם קרוב מאוד לרב דב בריש ווידנפלד מטשעבין. חצר ערלוי נחשבת כ"חצר חסידית", בשל הדמיון במנהגים כמו הלבוש ועריכת טישים.
קישורים חיצוניים עריכה
- חסידות ערלוי, באתר אתרוג
- מגוון סרטונים קצרים מהווי חסידות ערלוי
- מצגת על חסידות ערלוי
- אוהל שמעון - ערלוי, באתר עולם התורה
- ערלוי הוכיחה: צנוע זה מפואר, אתר בחדרי חרדים (גלריית תמונות ווידאו)
הערות שוליים עריכה
- ^ שו"ת חתם סופר, או"ח, סי' טו (תשובה השנייה עם מספר סימן זה בכמה מהדורות).