יעקב עשהאל

איש צבא ישראלי, נגד יחידה בצה"ל

יעקב עשהאל (24 בדצמבר 19242 באוקטובר 2012), שנודע בכינויו הסוס הלבן, היה רב-נגד בצה"ל ששימש כנגד המשמעת של בית הספר לשריון במחנה ג'וליס מ-1957 ועד לשחרורו משירות הקבע בשנת 1985 והיה מהבולטים שברס"רים והנערצים בצה"ל.[1]

יעקב עשהאל
לידה 24 בדצמבר 1924
יוון יווןיוון
פטירה 2 באוקטובר 2012 (בגיל 87)
תאריך עלייה 1949
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הסוס הלבן
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1949–1985 (כ־36 שנים)
דרגה רב-נגד רב-נגד
תפקידים בשירות
רס"ר המשמעת של בית הספר לשריון
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

עשהאל נולד ב-24 בדצמבר[2] 1924 בסלוניקי, והתחנך באיסטנבול שבטורקיה, לאחר שמשפחתו ברחה מהנאצים עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. עשהאל התגייס לצבא הטורקי. הוא עלה לישראל בגפו במסגרת עליית הנוער בשנת 1949 בגיל 25, זמן קצר לאחר קום המדינה.

חודשים ספורים לאחר עלייתו התגייס לגדוד 79 של חיל השריון. הוא לקח חלק במבצע קדש, במהלכו שימש כרב-סמל פלוגתי של סיירת חטיבה 7. בשנותיו הראשונות בצה"ל שירת עשהאל גם במפקדת חטיבה 7.

מיד לאחר מבצע קדש קיבל על עצמו את תפקיד רס"ר בית הספר לשריון. הוא מילא את התפקיד קרוב לשלושים שנה, מ-1957 ועד ליציאתו לגמלאות ב-1985 בגיל 61. בשנה זו עבר בסיס ההכשרות של החיל למחנה סיירים שבדרום.

מורשת עריכה

עשהאל היה בשירות קבע במרבית מלחמות ישראל - במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ביום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. הוא זכה כבר בשנות החמישים לכינוי "הסוס הלבן", בשל צבע שערו והליכתו הזקופה והאצילית. אולם אסור היה להשמיע כינוי זה בנוכחותו.

דורות של לוחמים וקצינים עברו תחת עשהאל, ורבים מהם טיפסו אחר כך לדרגות הקצונה הבכירות. בבסיסו בוצעו כל ההכשרות של חיל השריון, שכללו פרק הטירונות, מקצועות טנקים, קורס מפקדי הטנקים, קורס קציני השריון וקורסים מקצועיים נוספים. כרס"ר הבסיס, היה מסמליו הבולטים של המחנה.

רבים מבוגרי חיל השריון רואים בו כמעצבה הגדול של המשמעת השריונאית. הוא היה ידוע במשמעת הקפדנית שהוביל, לצד האהבה והדאגה הרבה שהפגין כלפי החיילים הרבים שעברו תחת פיקודו.

עשהאל ראה בכאב רב את האובדן הגדול של חיל השריון במלחמת יום הכיפורים, ונפילת רבים שאותם הכיר אישית.

יום הולדתו ה-80 נחגג על ידי צה"ל ובכיריו אירוע לכבודו באנדרטת השריון בלטרון.

עשהאל התגורר באשקלון. היה אב לבן ובת, שהלכו בעקבותיו והיו לקצינים בחיל השריון.

עשהאל נפטר בט"ז בתשרי ה'תשע"ג (2 באוקטובר 2012), ונטמן בבית העלמין אשקלון.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה