אשקלון

אשקלון
Ashkelon COA.png
Ashkelon flag.png
אשקלון ממעוף הציפור
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה בני וקנין
גובה ממוצע ‎10‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב עיר בעלת 100 - 200 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 114,456 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3%‏ לשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,395 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 47,788 דונם
מיקום אשקלון
אשקלון
אשקלון
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4165
http://www.ashkelon.muni.il

אשקלון היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים התיכון בין אשדוד לעזה, בירת נפת אשקלון. לאשקלון היסטוריה ארוכה של אלפי שנים, שבהן היו יישובים שונים במקום. אשקלון נזכרת לראשונה בספר יהושע: "חמשת סרני פלישתים, העזתי, האשדודי האשקלוני..." (יהושע יג) ולאחר מכן מוזכר כיבושה בתחילת ספר שופטים, בפרק א': "וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה..." בפברואר 1949 יישבה ממשלת ישראל עולים חדשים במבנים של העיירה הערבית אל-מג'דל ובשנת 1951 הוכרזה "מגדל - אשקלון" כעיר. אשקלון היא העיר המערבית ביותר במדינת ישראל.

גאוגרפיה ואקלים

אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה המערבי-דרומי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, וכעיר המערבית ביותר בישראל, גבולה הדרומי של העיר רחוק מרצועת עזה כ-7 ק"מ. לכל אורכה של העיר עוברת "דרך הים" (ויה מאריס העתיקה). אשקלון, אחת הערים העתיקות בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים ונתיבות ים, מסילת ברזל שירדה ממרכז הארץ (מסילת לוד ותל אביב) אל רצועת עזה, בואכה מצרים. מסילה זו הותקנה ב-1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, בידי הצבא הבריטי, שכבש אז את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. כביש החוף העולה מצפון סיני בואכה רצועת עזה אל גוש דן, הוא ציר התנועה החשוב ביותר במישור הים התיכון.

שני נחלי-אכזב, נחל שקמה בדרום ונחל אבטח בצפון, זורמים סביב אשקלון, מנקזים מדי חורף את מי השיטפונות ונשפכים לים התיכון.

אשקלון, העיר החדשה, משתרעת על שטח של 55,000 דונם - אחד משטחי השיפוט הגדולים במדינה. בתחומה גם התל העתיק של אשקלון הקדומה, המשתרע על יותר מ-2,000 דונם בתחומי הפארק הלאומי שבדרום-מערב העיר. שם, לחוף הים התיכון, מצויים גם שרידי הנמל העתיק וכן שני נמלים קטנים עם שוברי גלים בולטים אל תוך הים: נמל הנפט של חברת קו צינור אילת אשקלון ונמל מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג, שהקימה חברת החשמל בסוף שנות ה-80.

אדמות אשקלון חוליות ברובן, להוציא אדמות שכונת גבעת ציון שבדרום-מזרח העיר. העיר שוכנת על כמה גבעות השוברות את קו הרקיע וקו החוף, ומגיעות לגובה של 60 עד 80 מטר מעל פני הים.

להקות בני-כנף חולפות בשמיה, ובפארק הלאומי מקננות ציפורים מסוגים שונים. בעבר היו כאן תנים ושועלים, וכיום ניתן למצוא ארנבות ונמיות, דרבן לעת מצוא ולעתים רחוקות גם צבאים תועים הבאים מחבל לכיש בתקופת היובש.

אקלימה של אשקלון נוח. היא נהנית ממשבי רוח העולים מן הנגב וממדבר יהודה ומאזנים את לחות חוף הים. כך, בניגוד לערי החוף הצפוניות ממנה, מצטיינת אשקלון באקלים יבש גם בלילות הקיץ. בממוצע השנתי נרשמים בה רק 33 ימי גשם, וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה ל-420 מ"מ בשנה.

מזג אוויר באשקלון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.2 17.5 19.7 24.6 27.4 29.5 30.8 31.1 30.2 27.9 23.6 19.2 24.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 8.1 8 9.3 11.9 14.8 18 20.6 21.4 20.1 17.5 13.1 9.8 14.3
משקעים ממוצעים (מ"מ) 127.9 98.6 61.4 17.8 3 0 0 0 2.3 19 69.8 114.7 514.5
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי‏‏[1]

היסטוריה

סרקופג המתאר את חטיפת פרספונה בחצר העתיקות במרכז אפרידר
עמודים רומיים בפארק הלאומי באשקלון
קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13
ציור של אשקלון בשנת 1837
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל לאזור אשקלון, משנת 1880
מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם במסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950
רבי קומות בסיטי

אשקלון העתיקה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – אשקלון (עיר עתיקה)

אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. מקור שמה של אשקלון הוא שקל, שפעם היה שמה של העיר.

ראשית היישוב במקום לפני כ-5,000 שנה, אך עיר של ממש קמה באתר בתקופה הכנענית התיכונה (2200 עד 1550 לפנה"ס). היא נמנתה עם הערים הגדולות, ושימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית. על העיר שלטו בזה אחר זה שמונה עמים (ותרבויות): כנענים, פלשתים, פיניקים, הממלכות ההלניסטיות, רומאים, ביזנטים, ערבים וצלבנים. אותם עמים, בתורם, השתלטו בכוח הזרוע על העיר וירשו את קודמיהם.

בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי הפלשתים. תחת שליטת הפלשתים הפכה אשקלון לאחת מחמש ערי פלשתים, שביניהן לבין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, התקיים מתח צבאי ומדיני מתמיד. בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים. אשקלון, העיר האחרונה של הפלשתים, נכבשה על ידי הבבלים, והצבא הבבלי בראשותו של נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה.

אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. בתקופה הרומית תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני, סופרים ופילוסופים יוונים רבים כגון אנטיוכוס מאשקלון היו מילידי העיר. הורדוס, שליט יהודה, שיש הסבורים שנולד בעיר, האדיר את העיר וחיזק אותה.על פי יוסף בן מתיתיהו , הורדוס המלך בנה את בית המועצה הענק ששרידיו המרשימים נמצאים בפארק אשקלון . העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון האימפריה הרומית וביזנטיון. גם בתקופת המשנה ותקופת התלמוד חיו באשקלון לא-יהודים לצדם של יהודים.

בשנת 644 השלימו הערבים את כיבוש הארץ, וכך עברה גם אשקלון לשלטון מוסלמי. בשנת 1099, עם הגעת מסעי הצלב לארץ, הייתה אשקלון מבצר חשוב לפאטמים, ולמרות שבקרב אשקלון שנערך בסמוך לה ניצחו הצלבנים, לא נפלה אשקלון בידיהם.

בשנת 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי בחמישים ושלושה מגדלים, אך למרות זאת נפלה העיר שלוש שנים לאחר מכן בידי הצלבנים ומלכם בלדווין השלישי מלך ירושלים, וזאת לאחר מצור שהוטל עליה במשך חודש. בשנת 1187 הובסו הצלבנים בקרב קרני חיטין על ידי מוסלמים בהנהגת צלאח א-דין, וממלכת ירושלים נפלה. הצלבנים גורשו מהעיר על ידי המוסלמים בהנהגת א-דין, ואלה האחרונים הרסו את העיר, העלו אותה באש וסתמו את נמלה.

העיר זכתה לתחייה בשנת 1192, כאשר הצלבנים חזרו אליה בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. הם שיקמו את העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים. סופה של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטאן הממלוכי, בייברס, הרס סופית את העיר, מילא את נמלה וסתם אותו, וכתוצאה מכך ננטשה העיר[דרוש מקור].

אל-מג'דל

אל-מג'דל (ערבית:المجدل) הייתה עיירה ערבית ליד חורבות אשקלון העתיקה. בשנת 1596 היה מג'דל היישוב השישי בגודלו בארץ ישראל וגרו בו 2,795 תושבים‏‏[2]. מג'דל נודעה בזכות תעשיית האריגה שלה. בתקופת המנדט הייתה מג'דל חלק מנפת עזה. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל השתרע שטחה העירוני על 1,346 דונמים (מתוכם 202 דונמים שטחים ציבוריים).‏[3] בסוף שנת 1946 התגוררו במג'דל כ-10,900 תושבים ‏‏[4], ושכן בה משהד נבי חוסיין - מבנה עתיק מהמאה ה-11 ובו, על פי המסורת, נטמן ראשו של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד. לכן נהגו מוסלמים לעלות אליו לרגל‏[5].

במלחמת העצמאות חנה באזור חיל המשלוח המצרי במהלך מסעו צפונה דרך ציר החוף, כאשר מטרתו הייתה תל אביב. לכן הפציץ חיל האוויר הישראלי את העיירה מספר פעמים. העיר נכבשה ב-4 בנובמבר 1948, יחד עם איסדוד ויבנא, על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע יואב. רוב תושביה הערבים ברחו, את הנותרים (בין 1,000 ל-2,000) הורה יגאל אלון לגרש, אבל ההוראה לא בוצעה.[דרוש מקור]

לאחר קום המדינה

לאחר תום מלחמת העצמאות, יישבו מוסדות המדינה עולים חדשים בבתי ערבים שעזבו ברובם לרצועת עזה. התושבים הערבים שנותרו רוכזו בצפון העיר, באזור שכונה "הגטו",‏[6] והוטל עליהם משטר צבאי. עם הזמן הגיעו פליטים ערבים נוספים מן האזור ומספרם הכולל הגיע לסביבות 2,400 איש.

לפי מאמרו של בני מוריס‏[7], המשטר הצבאי נמשך מסוף שנת 1948 ועד סוף 1951. במהלך שנת 1951 הועברו הערבים על משאיות צבאיות, רובם לרצועת עזה, ומיעוטם ללוד. בעוד שהראשונים יצאו בהסכמתם (הרשויות עודדו מעבר זה ונתנו הטבות כספיות לעוזבים), מאוחר יותר לחצו עליהם שלטונות הצבא לצאת, באמצעות איומים, "נגישׂות"‏[8]. והפסקות באספקת המזון. לבסוף עצרו חלק מהנשארים, הוציאו צווי פינוי, וגירשו לעזה או ללוד גם את מי שלא הסכים לחתום על כתב ההסכמה. לאחר עזיבתם המוחלטת הועברו הבתים לרשות המדינה. יש טוענים שסיפור חרבת חיזעה הוא על הפינוי של ערביי אשקלון לעזה. [דרוש מקור]

בשנים הראשונות ליישוב העולים במג'דל נקרא היישוב החדש במספר שמות. בתחילה נקרא מגדל-עזה, אחר כך מגדל-גד ולבסוף מגדל-אשקלון. היישוב תוכנן כישוב חקלאי ועורף לוגיסטי לישובים החקלאיים שעתידים היו לקום באזור. עד מהרה קיבל היישוב החקלאי צביון עירוני ובשנת 1951 הוכרזה מגדל-אשקלון כעיר ואליעזר מילרוד נבחר לשמש כראש העירייה הראשון.

בשנת 1951 החלה ביוזמת ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה הקמת שכונת מגורים בסמוך למגדל-אשקלון בשם אפרידר. מקור שם השכונה הוא ר"ת המילים אפריקה דרומית. ב-1953 הוכרזה השכונה כמועצה מקומית בשם אשקלון וכונתה לעתים אשקלון החדשה. ראש המועצה המקומית דאז ולימים ראש העיר הראשון היה ד"ר יחזקאל זונבנד, שעל שמו נקרא בית הספר "בית יחזקאל" בשכונת אפרידר. ב-1955 החליט משרד הפנים לאחד את שני היישובים לעיר אחת שנקראה אשקלון.

בשנת 2006 חלה תפנית לרעה במצב הביטחוני בעיר לנוכח העובדה שמספר רקטות גראד נורו אליה מכיוון רצועת עזה. בדצמבר 2008, ערב מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו, המשיכה אשקלון לספוג ירי של טילי גראד שכוון כנגד האזרחים המתגוררים בה, עובדה אשר גרמה לשיתוק חלקי של החיים בעיר.

סטטיסטיקה ודמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באשקלון 114,456 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 67.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 5,645 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 50,000 עולים חדשים, בעיקר מברית המועצות ומאתיופיה.

במהלך אוגוסט 2005 נקלטו בעיר כמה עשרות מפונים מרצועת עזה, כחלק מתוכנית ההתנתקות, בעיקר מהיישוב כפר דרום.

אחוז הבתים צמודי הקרקע בעיר הוא מהגבוהים בערי ישראל.

נכון לשנת 2009 אשקלון היא העיר ה-13 בגודלה במדינת ישראל.

חינוך

באשקלון פועלים למעלה מ-50 מוסדות חינוך. המוסד החינוכי החשוב בעיר כיום הוא המכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2007 קיבלה המכללה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית.

בעיר פועלים כ-32 בתי ספר יסודיים וכ-24 בתי ספר על-יסודיים. בעיר קיימים כחמישה בתי ספר ייעודיים, כגון בית הספר לאמנויות (כיתות א'-י"ב), ובית ספר אחד של החינוך המיוחד. לפי נתוני משרד החינוך אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008/2009) היה 71.14%.

בנוסף, בעיר פועל מכון התורה והארץ - מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, בו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים. ב-2001 הוקם באשקלון גרעין תורני בשם "אורות אשקלון". בראש הגרעין עומד הרב אופיר כהן ובמסגרתו פועלת בעיר גם ישיבת הסדר.‏[9]

בעיר קיים פרויקט עמ"ן (עיר מתנדבת נוער) של ג'וינט ישראל ומשרד החינוך, אשר מעודד נוער להתנדב. הפרויקט פועל בשיתוף עם מועצת הנוער העירונית ומשתתפים בו כ-51% מבני הנוער בעיר.‏[10] קיימים גם פרויקטים וארגוני נוער נוספים המקיימים פעילות לנוער.

המכללה האקדמית אשקלון

תנועות נוער הפועלות בעיר:

אתרים בעיר

"שעוני השמש" פסל חוצות מאת יגאל תומרקין
אנדרטת כיכר ניו יורק
מגדל השעון במרכז אפרידר

אתרים ממלכתיים

מוסדות תרבות ואמנות

מרכזים רפואיים

אנדרטאות

אתרי טבע ונוף

באשקלון ישנם כ-25 גנים ופארקים, ביניהם הגן הלאומי אשקלון.

מרכזי מסחר ובילוי

שכונות העיר

  • נווה דקלים
  • נווה הדרים
  • רמת אשכול
  • מגדל
  • כוכב הצפון
  • נאות אשקלון
  • נווה אילן
  • גן הורדים
  • קרית גולדה
  • קרית זאב
  • גבעת ציון
  • נווה אלונים
  • שמשון (עתיקות)
  • הסיטי

תיירות

חוף אשקלון
המרינה באשקלון

אשקלון היא עיר תיירות מתפתחת שהוכרזה כאתר תיירות לאומי. מוקדי התיירות העיקריים בה הם חוף הים, הפארק הלאומי והמרינה. באשקלון פועלים 8 בתי מלון וכפרי נופש. בסביבותיה של העיר אתרי תיירות רבים, כגון: פארק ניצנים, חמי יואב ובית גוברין.

במסגרת תהליך המיתוג של העיר הוחלט כי אשקלון תפעל להיות עיר תיירות ספורט בינלאומית. לאשקלון יש יתרונות רבים: רצועת חוף מהארוכות ביותר בארץ (12 ק"מ), העיר שטוחה ונפרסת על פני שטח רב (47,788 דונם), כאשר כ-50% מתוכם הינו שטח אורבני בנוי ובו ישנם שטחים ירוקים רבים. אשקלון היא עיר היסטורית ובה ממצאים ארכאולוגים בני 5,000 שנה ויותר, חלקם נמצאים בגן הלאומי אשקלון המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים וחלקם מפוזרים ברחבי העיר, בין הבתים בשכונות. מתקני הספורט הקיימים והמתוכננים, בהם מגרש גולף, פארק מוטורי ופארק אתגרי יסייעו לכך.

חוף הים והטיילת

רצועת החוף של אשקלון מתמשכת לאורך כ-12 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי אשקלון ובדימויה כעיר חוף. חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזים ברצועת החוף המרכזית. חופי הרחצה בעיר: חוף ברנע, חוף בר כוכבא, חוף דלילה, חוף הפארק וחוף הסלע. באזור טיילת ברנע הוצבו פסלי לווייתנים, שמדמים שני זנבות המבצבצים מהמים ונמצאים בתנועה. הפסלים עשויים פלדה וברזל ופוסלו על ידי האמן והפסל ארלה בן אריה ומיועדים להנאתם של המטיילים. לאורכה של הטיילת מוצבים ספסלים בסגנונות מיוחדים ומקוריים במיוחד ומתקני משחק לילדים המבקרים במקום.

המרינה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – מרינה אשקלון

פרויקט המרינה הוקם בחוף אשקלון בשנת 1995, בסמוך לחופים "בר כוכבא" ו"דלילה". המרינה הוכרזה כנמל בינלאומי לספנות ולתיירות ומשמשת כשער כניסה למדינת ישראל.

שירותי דת

באשקלון פועלים קרוב ל-90 בתי כנסת וכ-6 מקוואות בכל רחבי העיר.

הרב הראשי האשכנזי הוא הרב יוסף חיים בלוי והרב הראשי הספרדי הוא הרב יוסף שרביט. כמו כן, ישנם כאחד עשר רבני שכונות.

תעשייה ותעסוקה

תחנת הכוח רוטנברג

באשקלון שלושה אזורי תעשייה עיקריים: אזור התעשייה הדרומי, אזור התעשייה הצפוני ואזור התעשייה הקלה גבעת ציון.

באזור התעשייה הדרומי קיימים מתקני תשתית לאומיים רבים, כגון: תחנת הכוח רוטנברג, קו צינור אילת אשקלון ומתקן התפלה אשקלון.

באזור התעשייה הצפוני קיימים מפעלים, חברות, מתחמי קניות ותחנת רכבת. באזור מתוכנן פארק תעשיות היי טק.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה עברו לאזורי התעשייה של אשקלון מפעלים רבים מאזור התעשייה ארז.

בשנת 2005 החלה לפעול בעיר תוכנית מהל"ב (המכונה "תוכנית ויסקונסין"), תוכנית חברתית-תעסוקתית המופעלת על ידי ממשלת ישראל.

הגנת הסביבה

בשנת 2008 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, בניגוד לעמדתם הרשמית של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. היוזמה להקמת תחנת כוח פחמית נוספת עוררה התנגדות רבה מצד ארגוני הסביבה, תושבי אשקלון ומועצות האזור. באפריל 2009 פנה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תושב אשקלון, לממלא מקום מזכיר הממשלה, בבקשה להעלות לדיון דחוף בממשלה את דרישתו להקפיא לאלתר את קידום תוכנית תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

בשנת 2007 הותקנו ברחבי העיר מיכלי אשפה טמוני קרקע, במקום מכולות האשפה הירוקות. יתרונם של המיכלים בכך שהם מונעים ריחות, לכלוך ומפגעי תברואה שונים.

תחבורה

אשקלון ממוקמת לצד כבישים בין עירוניים, ופועלים בה קווי אוטובוס רבים ורכבת. כמו כן, קיימים בעיר מרינה, המשמשת כשער הכניסה הדרומי למדינת ישראל, ושדה תעופה למטוסים קלים.

כבישים בין עירוניים

מאשקלון, העיר הראשית בנפת אשקלון, מסתעפים מספר כבישים: כביש 4 צפונה, לאשדוד וגוש דן,ודרומה לרצועת עזה ובאר שבע; כביש 35 מזרחה לקריית גת וחברון; כביש 3 לירושלים, קריית מלאכי ורחובות.

אוטובוסים

מרבית האוטובוסים העוברים בעיר הם של חברות "אגד" ו"אגד תעבורה". הקווים הפנימיים מופעלים על ידי "אגד תעבורה" והקווים הבין עירוניים על ידי "אגד". כמו כן, עוברים בעיר מספר קווים של חברת ויאוליה. בעיר פועלת תחנה מרכזית, המשמשת את כל החברות המפעילות קווים.

רכבות

בסמוך למרכז המסחרי בשער אשקלון, הממוקם בצומת אבא הלל סילבר, נמצאת תחנת הרכבת אשקלון, אשר ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון. זו היא תחנת הקצה של הקו הפרברי בנימינה - אשקלון. לצורך הגעה לתחנות נוסעים בקווי רכבת אחרים, יש להחליף רכבת בתחנת הרכבת בנימינה (לכוון נהריה), בתחנת הרכבת לוד (לכוון באר שבע) או בתחנות הרכבת של תל אביב.

אופניים

בשנים האחרונות נסללו מספר שבילי אופניים בעיר: באזור המכללה האקדמית, בטיילת הנופית וכו'.

ספורט

אצטדיון הכדורגל של אשקלון
משחק כדורסל בהיכל הספורט העירוני

מתקני ספורט

מועדוני ספורט

ראשי העירייה

ראשי מועצה וראשי עיריית אשקלון
אפרים צור אליעזר מילרוד יחזקאל זונבנד אריה תגר רחביה אדיבי אברהם בלסברג
1950 - 1951 1951 - 1953 1953 - 1956 1956 - 1965 1965 - 1972 1972 - 1974
אהרן חייבי אלי דיין בני וקנין שבתאי צור רוני מהצרי בני וקנין
1974 - 1977 1977 - 1991 1991 - 2003 2003 2003 - 2008 2008-

סמל העיר

שישים-שנה-לאשקלון.gif

ערים תאומות

צילום פנורמי

מבט מבניין גבוה בשכונת הסיטי. בתמונה ניתן לראות את השכונות הסיטי, אשכולי פז, אפרידר, ברנע, ומקצת מהשכונות נווה אילן, נווה הדרים ונווה דקלים. בימים עם ראות טובה ניתן לראות באופק את דרום אשדוד ואת הנמל שלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

Eck W. and Zissu B. 2001. A Nauclerus de oeco poreuticorum in a New Inscription from Ashkelon/Ascalon. Scripta Classica Israelica 20, 2001: 89-96

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשקלון

הערות שוליים

  1. ^ ‏השירות המטאורולוגי הישראלי‏
  2. ^ ‏Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.‏
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ אומדן
  5. ^ מירון רפפורט, המסע לפיצוץ המסגדים, באתר הארץ, 6 ביולי 2007
  6. ^ בני מוריס, "'נדידה שרצון ואונס כרוכים בה יחדיו': על העברת תושביה הנותרים של מג'דל לעזה, 1950". פורסם בספר תיקון טעות : יהודים וערבים בארץ ישראל : 1956-1936. ‬תל אביב : עם עובד, תש"ס 2000
  7. ^ במאמרו: "'נדידה שרצון ואונס כרוכים בה יחדיו': על העברת תושביה הנותרים של מג'דל לעזה, 1950". פורסם בספר תיקון טעות : יהודים וערבים בארץ ישראל : 1956-1936. ‬תל אביב : עם עובד, תש"ס 2000
  8. ^ לדוגמה - חיילים עברו בלילות, דפקו על דלתות הבתים עם קתות הרובים, קראו לתושבים לעזוב וירו באוויר
  9. ^ אתר "אורות אשקלון"
    שלמה פיוטרקובסקי, ‏הרב עמאר: הישיבה באשקלון היא ההגנה לעיר, באתר ערוץ 7, 13 בספטמבר 2011
  10. ^ יפעת גדות, רמת השרון - במקום הראשון בהתנדבות בני נוער, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC)‏, 31 במאי 2009
  11. ^ "הסכם ברית ערים תאומות: אשקלון-הורדנה ", פברואר 2011, באתר אשקלון אינפו.
  12. ^ "אשקלון אשקלון, ראש השנה... ",11 ביולי 2010, באתר בחדרי חרדים.


דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות

נפת אשקלון ·נפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים

אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות

חורה · ירוחם · כסייפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה בנגב · רמת חובב · שגב שלום · תל שבע
מועצות אזוריות

אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר