יצחק בר-משה

סופר ישראלי

יצחק בר-משה (27 בינואר 19279 בדצמבר 2003) היה עיתונאי, סופר ודיפלומט ישראלי.

יצחק בר-משה
לידה 27 בינואר 1927
בגדאד, עיראק המנדטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בדצמבר 2003 (בגיל 76)
מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

בר-משה נולד ב-1927 בבגדאד, בה גדל והתחנך, ובה החל, בשנת 1946 את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה למשפטים.

הוא עלה לישראל ב-1950 בעליה הגדולה של יהודי עיראק, מבצע עזרא ונחמיה. כשנתיים לאחר עלייתו נישא לנורמה (נוריה) לבית זלוף, אף היא ילידת בגדאד. בשנותיו הראשונות בישראל התגוררה המשפחה במעברה בשפרעם, ולאחר מכן עברה לחיפה. ב-1953 השלים את שירותו הצבאי, ולאחר מכן עבד בבתי הזיקוק. בשנת 1958 עבר עם משפחתו לירושלים, והחל לעבוד בזרוע הערבית של שידורי רשות השידור. במקביל למד במחזור ג' של המכללה לביטחון לאומי.

בשנת 1968 ייסד וערך למשך שנתיים את היומון הערבי "אל-אנבא"[1], ולאחר מכן חזר לעבודתו ברשות-השידור[2] כממונה על מעקב ותיאום. במקביל פרסם מאמרים רבים בעניינים תרבותיים והיסטוריים בכתב העת העברי במערכה. בשנים 1983–1987 שימש כיועץ לענייני עיתונות בשגרירות ישראל בקהיר[3], ובשנים 19891991 חזר לשגרירות בתפקיד הציר לענייני הסברה.

כתום עבודתו בשגרירות ישראל במצרים הטיל עליו משרד החוץ את פרסום כתב העת החודשי בשפה הערבית "קשת בענן" וכן את תפקיד הפיקוח על עריכת המהדורה הערבית של אריאל: רבעון לאמנויות ולמדע בישראל.

בשנות השבעים המוקדמות הצטרף למסדר הבונים החופשיים, והיה חבר בלשכת בונים חופשיים האר"י עד מותו. בשנות פעילותו אלה התקדם עד לדרגה הגבוהה ביותר במסדר, דרגת נשיא כבוד. רעיונות ממסורת הבונים החופשיים חלחלו לכתיבתו הספרותית.

לאחר פרישתו מהשירות הדיפלומטי חזר בר-משה ארצה והתרכז בכתיבה ובפעילותו במסדר הבונים החופשיים.

בשנים האחרונות לחיו, עזב בר-משה את ישראל בגלל האכזבה שלו מהמצב הפוליטי. לפי הבת שלו "הוא היה שבור לב אחרי מותו של רבין ולא היה יכול לסבול את זה יותר".[4]

יצחק בר-משה נפטר במנצ'סטר, אנגליה, בדצמבר 2003.

בנותיו של בר-משה הן המאיירת והסופרת תמי בצלאלי והחלילנית והסופרת עדית שמר.

יצירתו עריכה

במקביל לעבודתו העיתונאית עסק בר-משה בכתיבה ספרותית בשפה הערבית. בשנת 1972 פרסם בירושלים את קובץ סיפוריו הראשון, "מאחורי הגדר" ובשנת 1982 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה בשפה הערבית על ספרו "האל והפרח".

ספריו "מאחורי הגדר", "כוכב הצפון", "מחול הגשם", "חומות ירושלים", "האל והפרח", "מאחורי החיים", "ימי עיראק" ו"מצרים בלבי" ראו אור בשפה בערבית. הספרים "יציאת עיראק" ו"בית בבגדאד" יצאו לאור בערבית וכן בתרגום לעברית. בשנת 2019 בקש מחמוד עבאס יו"ר הרשות הפלסטינית להוציא מהדורה מחודשת של הספר "יציאת עיראק".[5] ספרו "שני ימים ביוני" נדפס ב-2004 לאחר מותו, ובשנת 2013 ראה אור בתרגום לעברית של נורמה בר-משה (אלמנתו), בעריכתה של עדית שמר (בתו הצעירה), ובתוספת איורים של תמי בצלאלי (בתו הבכורה). "שני ימים ביוני" הוא ספר זיכרונות העוסק בסיפורה של משפחה וקהילה שלמה בעיראק, בימים שקדמו ל"פרהוד" (פרעות הביזה והרצח שנערכו ביהודי בגדאד ביוני 1941), מנקודת מבטו של ילד יהודי בן 14.

לקריאה נוספת עריכה

  • גאולה אלימלך, 'מציאות ופנטזיה בסיפוריו הקצרים של יצחק בר-משה', פעמים 137 (סתיו תשע"ד), עמ' 37-67.
  • Reuven Snir, Arabic Literature by Iraqi Jews in the Twentieth Century: The Case of Ishaq Bar-Moshe (1927-2003), Middle Eastern Studies, Volume 41, Issue 1 2005.
  • Baytun fi Baghdad by Ishaq Bar-Moshe; Ayyam al-'Iraq by Ishaq Bar-Moshe; al-Khuruj min al-'Iraq: dhikrayat 1945-1950 by Ishaq Bar-Moshe - Review by: M. J. L. Young, Middle Eastern Studies, Vol. 27, No. 3 (Jul., 1991), pp. 528-533.
  • Nancy E. Berg. Bar-Moshe, Yiṣḥaq. Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ש. הן, "אל יום" מפסיק מחר הופעתו, ייצא בשותפות חדשה בירושלים, על המשמר, 30 במאי 1968
  2. ^ "אל אנבא" עשוי להשאר ללא עורך, למרחב, 18 בנובמבר 1969
  3. ^ שפי גבאי, מובארך יושב על הגדר - ממתין לתוצאות הבחירות בישראל, מעריב, 2 באפריל 1984
  4. ^ Adam Rasgon, An Iraqi Jewish story, written in Arabic, finds an unlikely champion in Abbas, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Adam Rasgon, An Iraqi Jewish story, written in Arabic, finds an unlikely champion in Abbas, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)