מאיאק
מאיאק (ברוסית: Маяк; תרגום - מגדלור) הוא אחד ממתקני הגרעין הגדולים ביותר ברוסיה. שוכן בעיר אוזיורסק, במחוז צ'ליאבינסק. מאיאק הוא מפעל הפלוטוניום העיקרי ברוסיה והספק העיקרי של חומר זה לתעשייה הצבאית והאזרחית במדינה. מאיאק הוא בעצם מכון למחזור חומרים גרעיניים מכלי נשק גרעיניים מיושנים, שאינם עוד בשימוש. המפעל מעסיק כ-15,000 איש ומתפרס על פני שטח של 90 קילומטרים רבועים. האתר נמצא 150 ק"מ דרום מזרח ליקטרינבורג בין העיירה קסלי 72 ק"מ צפון מערב לצ'ליאבינסק. מאיאק נודעה בעבר כצ'ליאבינסק-40 וצ'ליאבינסק-65.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1948–הווה (כ־76 שנים)  |
| מיקום המטה |
Ozyorsk |
| קואורדינטות | 55°42′00″N 60°46′47″E / 55.6999°N 60.7798°E |
| ענפי תעשייה |
תעשיית האנרגיה |
| הכנסות |
195,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־1994) |
|
www | |
|
(למפת מחוז צ'ליאבינסק רגילה)   זלאטואוסט אוזיורסק טרויצק סנז'ינסק סאטקה  מאיאק | |
  | |
המפעל קולט פסולת גרעינית ממפעלי גרעין אחרים ומצוללות גרעיניות שהתיישנו. בעקבות תאונה חמורה שאירעה ב-1957 הקרקע והנהר הסמוך זוהמו קשות. כאשר הערכות מדברות על כחצי מיליון איש שנחשפו לקרינה באזור הרי אורל.
היסטוריה עריכה
מאיאק נבנה בשנים 1945–1948, בחיפזון רב ותחת חשאיות מוחלטת, לצורך קידום תוכנית הגרעין הסובייטית. מטרתו העיקרית של המתקן הייתה הפקת פלוטוניום עבור הנשק הגרעיני הסובייטי. לצורך זה נבנו 5 כורים גרעיניים. לאורך השנים דווח על זיהום קשה של הנחלים הסמוכים הנשפכים לנהר אוב והאגמים, שזוהמו במים שזרמו מהמתקן. המתקן נמצא תחת ביקורת כבדה בשל הנזק הסביבתי שהוא גורם. ידוע שכל עובדי הכור בשנות ה-50 וה-60 סבלו מהשפעות הקרינה הרדיואקטיבית.
האתר היה יעדו של טייס ה-CIA פרנסיס גארי פאוורס בעת טיסתו מעל המתקן במאי 1960. המטוס הופל והטייס נשבה על ידי הסובייטים במשבר מטוס הריגול U-2.
תאונות ותקריות עריכה
אסון קישטים עריכה
ערך מורחב – אסון קישטים
ב-27 בספטמבר 1957, תקלה במערכת הקירור של הכור הביאה לפיצוץ לא גרעיני במתחם הגרעיני, בעוצמה של 75 טון טנ"ט (310 ג'ולים) שגרמה לפליטה אדירה של חומרים רדיואקטיביים. כ-200 מתו כתוצאה מחולי שנגרם בשל הקרינה, 10,000 איש פונו מבתיהם ו-470,000 איש נחשפו לקרינה. בסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי האסון דורג בדרגה 6, שמשמעותו תאונה חמורה. היה זה האסון הגרעיני הראשון שסבלה ממנו ברית המועצות והגדול ביותר בעולם, עד אסון צ'רנוביל. במשך 40 שנה דבר התקרית לא נחשף והסובייטים לא דיווחו אודותיו לעולם, כאשר כל שמועה בנושא נדחתה על ידם על הסף. ב-1992, הפדרציה הרוסית הודתה רשמית בדבר התקרית וכי היא אכן קרתה.
תקריות אחרות עריכה
- ב-10 בדצמבר 1968, תקלה במערכות התפעול המתקן בעת הרצת הפלוטוניום גרמו לפליטת חומרים רדיואקטיביים באזור ורמת קרינה מעט גבוהה מן המותר בתקן.
- 400,000 איש נחשפו לקרינה ב-1967 בעת פליטת חומרים מסוכנים מן הכור הלא בטיחותי.
- ב-1994, שרפה שפרצה במתקן גורמת לכך שנפלטים 4%[דרושה הבהרה] של חומרים רדיואקטיביים לאוויר מדי שנה.
- 2003 - תקלה בכור הביאה לזיהום קל של אגמי הסביבה
- ביוני 2007, תקרית במשאבה הרדיואקטיבית של הכור נמשכה יומיים
- באוקטובר אותה שנה, בעקבות תקלה בהעברת הנוזל הרדיואקטיבי, שוב נפלטו חומרים מזהמים לאוויר
- ב-2008, עובד הכור נפצע קשה בתאונה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מאיאק
