מאיר גבאי

משפטן ישראלי

מאיר שמואל גבאי (26 ביוני 19337 במרץ 2010) היה משפטן ישראלי אשר כיהן בתפקידים בכירים באו"ם ובארגונים בינלאומיים שונים, כיהן כמנכ"ל משרד המשפטים בין השנים 1976–1987, כנציב שירות המדינה בין השנים 1987–1994. גבאי הוא הישראלי היחיד שנבחר על ידי העצרת הכללית של האו"ם למשרה כל שהיא. 1993 - 2000 הוא כיהן כשופט בית הדין המנהלי של האו"ם, 2002-2000 שימש כנשיא הטריבונל.

מאיר גבאי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מאיר גבאי
לידה 26 ביוני 1933
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 2010 (בגיל 76)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מנכ"ל משרד המשפטים ה־5
19761987
(כ־11 שנים)
תחת שרי המשפטים צדוק, בגין, תמיר, ניסים,מודעי ושריר
נציב שירות המדינה ה־11
19871994
(כ־7 שנים)
תחת ראשי הממשלה יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין
תפקידים בולטים נוספים
  • שופט בית הדין המנהלי של האו"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוגר תואר במשפטים מאוניברסיטה העברית (1956, בהצטיינות) ותואר שני במשפט השוואתי מאוניברסיטת קולומביה (1962). בשנת 1958 הוסמך לעריכת דין. לאחר לימודיו היה עמית מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון בנושא דיני כלכלה בינלאומיים (1963).

ביוגרפיה עריכה

לידה ורקע משפחתי עריכה

גבאי נולד בירושלים, לאליעזר[1] ולריינה גבאי, בן למשפחה ספרדית ותיקה שמוצאה בממלכת קסטיליה[2]. הוא נקרא על שם סבו, הרב מאיר שמואל קסטל שנרצח בטבח חברון (תרפ"ט) לצד אשתו רבקה מאיר[3].

דודו מצד אמו היה הרב יעקב מאיר, שהיה מקובל על מנהיגי העדות השונות בארץ ישראל.

כשבע שנים עבד מאיר בארגון האומות המאוחדות ועסק בזכויות יוצרים, פטנטים וקניין רוחני. בשובו לישראל החזיק בתפקידים בכירים שונים בשירות המדינה, בהם רשם הפטנטים (19691976) ומשנה ליועץ המשפטי לממשלה (1975–1976).

בין השנים 19761987 כיהן כמנכ"ל משרד המשפטים. בין השנים 19871994 כיהן כנציב שירות המדינה.

לאורך השנים עמד בראש ועדות ציבוריות רבות, ובהן: הוועדה לבדיקת האיסורים החלים על הפלות מלאכותיות (משרד הבריאות, 1974), הוועדה להצעת הסדרים תחיקתיים בתחום שוק ההון (משרד המשפטים, 1985), הוועדה הציבורית לנושא מס רכוש (1997) והוועדה לעניין חוק זכויות יוצרים חדש (משרד המשפטים, 1998). לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים היה חבר צוות המשא ומתן לנושא האוטונומיה.

גבאי היה חבר במשלחות ישראל לאו"ם והוא בעל שם עולמי בדיני כלכלה ובמשפט מינהלי. בנובמבר 1993 נבחר על ידי עצרת האו"ם לשופט בבית הדין המנהלי של האו"ם. בשנת 1997 החל לכהן כסגן נשיא בית הדין ובשנת 2000 נבחר לנשיא בית הדין. כהונתו נמשכה עד 2002 והוא היה לנציג הישראלי הבכיר ביותר במנגנון המקצועי של האו"ם.

בפעילותו הציבורית שימש ומשמש בורר בארגונים בינלאומיים, נשיא אגודת האו"ם בישראל[4], יו"ר מועצת האגודה הבינלאומית למשפטנים יהודים, יו"ר משותף של המועצה בין-דתית מתאמת בישראל, יו"ר ועדת הפטנטים בישראל וחבר דירקטוריון בנק לאומי. בשנת 1998 מונה לבורר יחיד מטעם לשכת המסחר הבינלאומית בסכסוך בין חברות עסקיות משלוש מדינות. גבאי מרצה לדיני מסחר בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב ובמסלול האקדמי המכללה למינהל. משנת 1994 עסק בעריכת דין וייעוץ משפטי במשרדו של אברהם נאמן.

ספר לזכרו עריכה

בשנת 2015 יצא ספר לזכרו ביוזמתה של אלמנתו עו"ד ימימה פרץ גבאי ובעריכת פרופ' אהרון ברק ועו"ד מיכל נבות. בספר ביוגרפיה קצרה, אסופת כתביו בעברית ואנגלית, ומאמרים שכתבו חבריו ומוקירי זכרו: עו"ד נעמי אסיא, פרופ' יוסף גרוס, פרופ' יורם דינשטיין, פרופ' יצחק זמיר, פרופ' נלי מונין, עו"ד יואל צור, דר מאיר רוזן, פרופ' נחום רקובר, פרופ' אנג'י ארונטיטיס (Arvanitis), פרופ' רובי סייבל, פרופ' חווה לנדאו.

חיים אישים עריכה

ב-1961 נשא לאשה את עו"ד ימימה פרץ שהייתה לימים ראש מחלקת החנינות במשרד המשפטים. לזוג נולדו שלושה בנים: רענן, גיל ויקיר, איש עסקים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בית העסק שלו לממכר בדיח הוצת שוב במאורעות 1936. ב-1948 אליעזר ובנו בן ציון ניצלו משריפה בבית העסק, שהוקם מחדש בממילא. הם ניצלו ברגע האחרון הודות לההגנה. אחרי המלחמה הקים אליעזר שוב את העסק במרכז ירושלים. אחרי מלחמת ששת הימים, שמר על קשרים עם הלקוחות והחברים הערבים שחזרו לפקוד את בית המסחר שהוקם מחדש
  2. ^ אחרי גירוש ספרד הגיעה המשפחה לעזה וב-1799 ברחה ממנה לחברון בעקבות טבח ביהודי הקהילה, והביאו עמם את משקופי בית הכנסת לחברון
  3. ^ בדו"ח ועדת החקירה הבריטית יש תיאור מפורט של עדויות לגבי הרצח וההתעללות בגופות
  4. ^ אתר אגודת האו"ם בישראל