אמיר השכל
אמיר אברהם[1] הַשְׂכֵּל (נולד ב-9 באוגוסט 1953) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל וחוקר השואה.
![]() | |
אמיר השכל, 2012 | |
לידה |
9 באוגוסט 1953 (בן 70) ירושלים |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
השכלה |
אוניברסיטת חיפה ![]() |
השתייכות |
![]() |
תקופת הפעילות |
מ-1971 ![]() |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
מפקד טייסת 192 מפקד טייסת הפילים מפקד כנף 15 מפקד בח"א 27 ראש להק כוח האדם | |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() | |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
השכל נולד בירושלים, בן בכור להורים שעלו מפולין. משפחותיהם של שני הוריו עלו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה, ובזכות זה היו לו סבים וסבתות משני הצדדים "בניגוד להרבה מאד מבני גילי", לדבריו[2]. בילדותו עברה משפחתו לתל אביב-יפו, הוא למד בבית ספר אלחריזי ואת לימודי התיכון עשה בגימנסיה גאולה. היה חבר בקלוב התעופה ובעקבות בן דודו ששירת כטייס התנדב לקורס טיס[3]. השכל החל את שירותו בחיל האוויר בקורס טיס במגמת מסוקים ועבר למגמת סיור וקישור להכשרה כטייס תובלה. במהלך הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים במהלכה סייע לכוחות חיל האוויר בסימון, בתחקור ובהכנה לקרב[4]. שירת כטייס מטוסי הרקולס בטייסת 131 והשתתף במבצע שלמה להטסת יהודי ביתא ישראל מסודאן לארץ[5]. במהלך שירותו פיקד על טייסת ההוקאיי, על טייסת הפילים בשנים 1992–1994, על בסיס שדה דב בשנים 1995–1997 ועל בח"א 27, בסיס התובלה הכבדה של חיל האוויר בשנים 1997–1999. בשנים 1999–2002 פיקד על להק כוח האדם.
חקר השואה
כמפקד להק כוח אדם יזם השכל יחד עם קצין החינוך הראשי של צהל דאז אלעזר שטרן את התוכנית החינוכית עדים במדים משלחות צה"ל לפולין, ועמד בראש המשלחת הראשונה של קציני צה"ל ב-2001[6]. לפי עדותו, הידע שלו על השואה היה ידע ממוצע של בני גילו, מה שלמד בבית ספר ומה שראה בטלוויזיה. המסע הראשון שלו לפולין שנעשה במסגרת עדים במדים, נמשך חמישה ימים והיה אירוע משמעותי בחייו. הוא חזר ממנו עם החלטה להעמיק את הידע שלו על השואה, ועם שאלה איך ייתכן שבגרמניה התרבותית באמצע המאה ה-20 קרה דבר כזה. לאחר פרישתו מצה"ל עבר קורס מדריכים לפולין ביד ושם והקדיש את עצמו לחקר השואה והדרכת מסעות בפולין. שתי המשלחות הראשונות שהדריך היו של בני נוער, והוא חש, לדבריו, שבני נוער אינם בשלים למסע הזה, חלקם "לא מתחברים" וחלק אחר עוברים חוויה קשה מאד. בדצמבר 2004 פנה אליו מנהל בית הספר להוראת השואה ביד ושם דוקטור מוטי שלם והציע לו להדריך את המשלחות של צה"ל. השכל היה בפולין כשבעים פעמים, בעיקר עם משלחות צה"ל וכתב מתוך מחקריו שלושה ספרים על השואה[7]. התובנה המשמעותית והעמוקה ביותר שלו מלימודיו על השואה, לדבריו, היא שהנטייה של רוב בני האדם היא לעמוד מהצד, ושם גם הבין את הסכנה שבעמידה מהצד[2].
מחאה נגד ראש הממשלה
באוקטובר 2016 החל השכל בפעילות פוליטית כמפגין, על רקע תפישתו לפיה ראש הממשלה נתניהו מוביל למדינה דו-לאומית ולא מקדם שלום וביטחון[8], פועל מאז כהונתו הראשונה כראש ממשלה 'לקרוע את החברה הישראלית' ומדרדר את הדמוקרטיה בישראל באמצעות 'חקיקה אנטי-דמוקרטית, התקפות על התקשורת ועל שומרי הסף'[2].
הוא פעיל ב"מחאת היחידים" שקוראת להתפטרותו של נתניהו, והרבה להפגין לבדו או עם קומץ אנשים נוספים בכניסה לעיר מגוריו יבנה ובמקומות נוספים בארץ. ב-11 ביוני 2020 חבר השכל לאורי נחמן שהפגינה במשך ימים ארוכים ליד מעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון) ואף ישנה שם. השכל פרסם ברשתות החברתיות על פתיחת שביתת שבת בבלפור. הוא כתב "ראיתם את ההפגנות בבית הלבן בוושינגטון? עכשיו אנחנו רוצים שבוושינגטון ייראו את ההפגנות מול מעון ראש הממשלה"[9]. עם השכל הגיעו אנשי "מחאת היחידים" והמאהל התמלא. ב-26 ביוני הגיעו שוטרים למתחם בלפור כדי לפזר קבלת השבת שהתקיימה שם, ועצרו את השכל שנשא דברים במקום. נימוק המעצר היה שהשכל חסם את הכביש כשעתיים, אך לדברי המפגינים זו הייתה אמתלה, שכן הם והשכל עמדו על המדרכה[10]. יחד עם השכל נעצרו שני פעילים נוספים. הוצע להם להשתחרר בתמורה להתחייבות לא להגיע לבלפור, אך הם סירבו והועברו לבית המעצר הדרים. מעצרו של אמיר השכל עורר זעם ברשתות החברתיות וסוקר בהרחבה בתקשורת. למחרת המעצר צעדו מאות אל מגרש הרוסים וצבאו על בית משפט השלום, שם היו העצורים. אז גם הגיעו לראשונה אישי ציבור, בהם משה יעלון וחברי הכנסת מהאופוזיציה[11]. ביום ראשון לפנות בוקר שחררה שופטת את העצורים ללא תנאים[12]. בעקבות האירוע יותר ויותר אנשים הגיעו למתחם בלפור, וב-14 ביולי התקיימה הפגנה. להפגנה הגיעו לראשונה גם צעירים, וכך התחיל גל המחאות נגד בנימין נתניהו. בעקבות פעולתו במחאת היחידים הוא נכלל במקום ה-18 ברשימת 100 המשפיעים של דה-מרקר[13]. במהלך ההפגנות תועד צועק לעבר קצין ושוטרת ממוצא אתיופי שניסו לפנותו, שעליהם להתבייש משום שהוא העלה לארץ את הוריהם,[14] ובהמשך התנצל על כך.[15] בנאום אחר השווה את האירועים בישראל לאלה שהובילו לקריסת רפובליקת ויימאר[16].
חיים אישיים
השכל מתגורר ביבנה, נשוי לעליזה, אשת חינוך, ולהם ארבעה ילדים[17]. הוא בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה וכן למד באוניברסיטת חיל האוויר של ארצות הברית[18].
ספריו ומאמריו
- הסוהר מבלוק 11; עריכה: יוסף ארגמן, יבנה: שורשים, תשע"ב 2012. (סיפורו של הקאפו מאושוויץ יעקב קוזלצ'יק)
- גיבורים רגילים: על חסידי אומות עולם גרמנים, עריכה: יוסף ארגמן, יבנה: שורשים, תשע"ד 2014[19].
- על זיכרון ושכחה המקרה של זורין, ביילסקי ואנילביץ': עריכה יוסף ארגמן, יבנה: שורשים, תשע"ו 2016
- כיצד עוצב הזיכרון הקולקטיבי אודות מרד גטו ורשה?, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
- "על מנהיגות, ערכים ועמידה מהצד": נאומו של אמיר השכל במסגרת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, 17 במרץ 2018
קישורים חיצוניים
- אמיר השכל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הספרים של אמיר השכל, באתר "סימניה"
- גלעד מורג, הטייס וחוקר השואה שהפך לסמל המחאה נגד נתניהו, באתר ynet, 27 ביוני 2020
- דן לזר, מוודא שהעולם לא ישנה אותו - אמיר השכל מפגין בצמתים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ שמו על פי ציוץ של ג'וש בריינר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 27 ביוני 2020
- ^ 1 2 3 אמיר השכל מספר על עצמו ועל מחאת ההמונים בשיחת זום, 5.10.2020
- ^ עניין אישי - תא"ל (מיל') אמיר השכל
- ^ הגר שפירא, אז בבית הספר - בצל המלחמה ההיא - תא"ל אמיר השכל, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ מוסר השכל, באתר מאקו, 10 ביולי 2020
- ^ הניצחון של אנה, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ הסופר אמיר השכל באתר "סימניה"
- ^ הדס יום טוב, קריית המחאה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 ביוני 2020
- ^ אמיר השכל מצייץ על תחילת שביתת השבת ברחוב בלפור בירושלים
- ^ צוות המשרוקית של גלובס, מה באמת רואים בסרטון המעצר של אמיר השכל?, באתר גלובס, 30 ביוני 2020
- ^ אלי אבידר במתחם בלפור
- ^ יעל פרידסון וגלעד כהן, השכל שוחרר ללא תנאים מגבילים: "מציאות מטורפת, איש לא ימנע מאיתנו להפגין", באתר ynet, 28 ביוני 2020
- ^ רותה קופפר, לבד בצומת, עד שכולם באו, באתר themarker
- ^ מעריב אונליין, "הבאתי את ההורים שלך": אמיר השכל תועד בעימות עם שוטרת ממוצא אתיופי, באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2020; עמית סגל, אמיר השכל תועד אומר לשוטר אתיופי: "הבאתי את ההורים שלך", באתר מאקו, 7 באוקטובר 2020
- ^ משה נוסבאום, אמיר השכל בריאיון ראשון אחרי ההערות הגזעניות: "התנצלתי, זה בא ממקום של סערת נפש", "חדשות 12", 10 באוקטובר 2020
- ^ נאום אמיר השכל - קבלת שבת 11.9, באתר יוטיוב
- ^ עפרה לקס, עניין אישי - תא"ל (מיל') אמיר השכל, באתר ערוץ 7, 16 באפריל 2015
- ^ יום השואה: אמיר השכל: עדים במדים, פורטל יבנה שלי
- ^ אפרים לפיד, גיבורים רגילים - ביקורת על ספרו של אמיר השכל, באתר "IsraelDefense", 5 ביוני 2014