שירות המילואים בישראל

המונח "מילואים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו: "מילואים (פירושונים)".

תושבי ישראל שסיימו את השירות הסדיר בצה"ל, משובצים בכוחות המילואים שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום (מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע) ובשגרה (אימונים, ביטחון שוטף ופעילויות נוספות). חלק מחיילי המילואים מגויסים ליחידות שבהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים.

במסגרת אגף כוח אדם, הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים בצה"ל הוא קצין מילואים ראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), קצין בדרגת תת אלוף.

שירות המילואים הוסדר במשך שנים רבות בחוק שירות ביטחון, והחל מ-1 באוגוסט 2008 הוא מוסדר בעיקר בחוק שירות המילואים.

החל משנת 2004 החלה מדינת ישראל בציון יום המילואים בל"ג בעומר, כדי לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים במערך המילואים.

חובת שירות המילואים

שירות המילואים הוא חובה במדינת ישראל, ונחשב חלק מהאתוס הלאומי. בפועל אחוז המשרתים במערך המילואים הלך ופחת במשך השנים, והוא מורכב בעיקר מבוגרי חילות השדה של צה"ל. מצב זה גורם לעתים לתחושות קיפוח בקרב משרתי המילואים.

בעבר, עמד גיל הפטוֹר ממילואים לפי חוק שירות ביטחון על 54 לגבר ו-38 לאשה‏‏, ואולם לא ניתן היה לזמן חייל מילואים מעל גיל 41 שעדיין משרת ביחידה קרבית לפחות עשר שנים, וחייל מילואים מעל גיל 48 שבעבר שירת ביחידה קרבית לפחות עשרים שנה, אלא אם נתן הסכמתו לכך. לאורך השנים הקדים צה"ל מיוזמתו את הגיל המרבי שבו נקראים גברים חיילי מילואים לשירות‏‏^[1], כך שגיל הפטוֹר (המוקדם) לגברים הועמד על 40 לחיילים, 42 לקצינים קרביים, 45 לקצינים עורפיים, 48 למשרתים במערכי הגמ"ר (הגנה מרחבית) וביחידות מחוץ לצבא, ו-51 לרופאים. בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק שירות המילואים‏, שנכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2008. לפי חוק זה, הופחת גיל הפטוֹר החוקי לגברים משירות מילואים, והוא עומד כיום על 40 לחיילים, 45 לקצינים, ו-49 לתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון (בעיקר תפקידים במערך הרפואה, נהגי רכבים כבדים, מכונאים וטכנאים^[2]).

כיום, נשים המשובצות לשירות במערך המילואים, משתחררות עם לידת הילד הראשון.

מכסת ימי המילואים קבועה אף היא בחוק שירות ביטחון, והיא עומדת על 36 ימים בשנה, אותם רשאי שר הביטחון להאריך בצו בשבעה ימים נוספים (ובמקרים מיוחדים המוגדרים שם - אף להאריך עוד עבור תפקידים ומקצועות מסוימים שיקבעו על ידו). לפי חוק שירות המילואים, החל מ-2010, יעבור הצבא למודל תלת-שנתי, לפיו יעמוד משך השירות בכל שלוש שנים על 54 ימים לחייל, 70 ימים למש"ק ו-84 ימים לקצין. עם זאת, שר הביטחון יוכל, באישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את משך השירות ל-108 ימים, אם סבר כי יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, או לגבי תפקידים ומקצועות מסוימים. התעסוקות המבצעיות יוגבלו אף הן, ויעמדו על 25 ימים, אחת לשלוש שנים. גם כאן, יוכל שר הביטחון להגדיל את תדירותן.

קריאתו של חייל לשירות מילואים נעשית באמצעות צו קריאה - מכתב הנשלח אל החייל ובו פרטי תקופת המילואים ומקום ההתייצבות לשירות המילואים. חייל מילואים שצו זה פוגע מאוד בעבודתו או בלימודיו, רשאי לפנות לועדה לתיאום מילואים (ולת"ם) לשם קביעת מועד אחר, נוח יותר.

בנוסף לקריאת לחיילי מילואים לשם הכשרה, אימונים ותעסוקה מבצעית, ניתן לקרוא לשירות מילואים בנסיבות חירום, בהתרעה מיידית, בצו המכונה "צו 8" (מקורו של שם הצו בכך שהסמכות להוצאתו הייתה בסעיף 8 לחוק שירות ביטחון משנת 1949. ב-1959 נחקק חוק שירות ביטחון חדש, וההוראה נדדה לסעיף 26, וב-1986 לסעיף 34, ואולם שמו של הצו נשאר. בחוק שירות המילואים שבוּ ההוראות לעניין צו 8 לסעיף 8.)

מאז 2001 הוחל שירות מילואים גם במשמר הגבול. תחילה נקבע עיקרון זה כהוראת שעה, אך בחוק שירות המילואים עוגן שירות המילואים במשמר הגבול כהוראה קבועה, המותנית בהסכמתו של חייל המילואים או בכך ששירת במשמר הגבול גם בשירות הסדיר. שירות מילואים מתבצע גם ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, כגון שירות הביטחון הכללי ו"המוסד".

עד לאמצע שנות התשעים שירות נשים במילואים היה נדיר. עם פתיחת מקצועות צבאיים רבים בפני נשים, נדרשו חיילות רבות להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. נשים רווקות משרתות במילואים עד לגיל 24 (או 34 במקצועות מיוחדים), אף שעל פי חוק ניתן לזמנן עד גיל 38. נשים נשואות משרתות במקרים מיוחדים, ונשים במהלך הריון או אחריו אינן משרתות כלל.

תגמולי מילואים

התגמולים הניתנים לחיילי מילואים מחולקים לשניים - תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, שנועדו לפצותם על אובדן הכנסות, ותגמולים נוספים, המוענקים למי ששירתו מספר רב של ימי מילואים, כאות הוקרה על תרומתם.

על פי חוק הביטוח הלאומי משלם המוסד לביטוח לאומי, תגמולי מילואים לחיילי המילואים, כתחליף למשכורת שאינה משולמת להם בתקופה זו. לשכיר משולמים תגמולי המילואים באמצעות מעבידו, במועד השגרתי לתשלום המשכורת, ולעצמאי - ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי תביעה שהוא מגיש עם שובו משירות המילואים. התגמול מועבר על פי החלק היחסי של ימי המילואים בשכרו החודשי של חייל המילואים, לפי ממוצע משכורותיו בשלושת החודשים הקודמים לשירות המילואים. עם זאת, אין בהם כדי להוות פיצוי כספי מלא, בעיקר מהסיבות הבאות:

• בתקופת המילואים חייב המעביד לשמור על מלוא זכויותיו של העובד, כגון הפרשה לביטוח פנסיוני, זכות לחופשה שנתית, זכות לפיצויי פיטורים ועוד. המעביד אינו מקבל כל פיצוי על עלות זו.
• התעריף ליום מילואים שווה לשכר החודשי חלקי 30, בעוד התעריף המקובל ליום עבודה שווה לשכר החודשי חלקי 25 או 22. הסיבה לכך היא שבחישוב תגמולי המילואים מובאים בחשבון גם ימי המנוחה השבועית, שהם חלק מתקופת המילואים. בשירות מילואים קצר, שנמשך פחות משבוע, תגמולי המילואים נמוכים מהשכר שהיה משולם בתקופה זו, ובמקרה של תגמולי מילואים המחושבים לפי שכר המינימום, הם נמוכים משכר המינימום. בחוק שירות המילואים תוקן פער זה, והחל מה-1 באוגוסט 2008 השתנתה שיטת התשלומים: מספר ימי המילואים ששירת חייל המילואים יחולק ב-7. אם אין שארית (חילוק), יועבר התשלום כרגיל; אם השארית היא 6, ישולם התגמול גם עבור יום נוסף; אם השארית היא בין 1 ל-5, תוכפל השארית ב-1.4 (כך, לדוגמה, חייל ששירת 4 ימים, יקבל תגמול עבור 4*1.4 ימים, שהם 5.6 ימים).

חייל מילואים שלא עבד קודם צאתו למילואים (סטודנט, למשל), או ששכרו נמוך, מקבל תגמולי מילואים על-פי התגמול המזערי, שהוא 68% מ"הסכום הבסיסי" - סכום המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, ומתעדכן מדי שנה על פי עליית מדד המחירים לצרכן. נכון לשנת 2008, עומד הסכום הבסיסי על 7,352 ש"ח, ולפיכך, מאז 1 באוגוסט 2008, עומד התגמול המזערי על 4,999 ש"ח. כלומר, מי ששכרו נמוך מסכום זה או שאינו עובד כלל, יקבל תגמול כאילו זו הייתה משכורתו החודשית.

החל משנת 1997, מוענק לחיילי מילואים תגמול נוסף, המכונה "תגמול מיוחד". תגמול זה מוענק לחיילי מילואים ששירתו למעלה מ-26 ימים בשנה. החל משנת 2008, ניתן גם תגמול שלישי, המכונה "תגמול נוסף". תגמול זה יוענק באמצעות רשות המסים, בסכומים שווי ערך לנקודות זיכוי במס הכנסה. תגמול זה יחולק אף הוא על פי משך שירות המילואים. מאחר שתוקצב בסכום קשיח, הסכום שיקבל כל חייל מדי שנה ישתנה, בהתאם למספר החיילים ששירתו תקופות ממושכות. הסכום המרבי צפוי להיות שווה ערך ל-2 נקודות זיכוי, שהן כ-4,000 ש"ח.

בשנת 2009 הוחלט בצה"ל לשנות את תנאי הענקת "התגמול המיוחד", שיינתן מעתה על שרות מעל 32 ימים בשנה. בנוסף, הוחלט לקצץ את סכומי התגמול בצורה משמעותית, כך שחייל מילואים ששירת 32 ימים בשנה יקבל 850 ש"ח פחות, וחייל ששירת 60 ימים יקבל 2250 ש"ח פחות בהשוואה לעבר. ההחלטה של צה"ל גררה תגובות קשות מצד ארגוני המילואים, וב-23.4.2009 הוגשה על ידי עמותת בלת"ם עתירה לבג"ץ נגד צמצום התגמול.

קצבאות לחייל מילואים שנפגע

בשנת 2002 אישרה הכנסת את חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002,‏‏^[3] המשפר את הקצבאות לחייל מילואים שנהרג או הפך לנכה עקב שירותו במילואים.‏^[4]

הגנה וסיוע לאיש המילואים

השירות במילואים משבש את סדרי עבודתו וחייו של חייל המילואים, ולכן נדרשת הגנה עליו באמצעות החוק, כמו גם סיוע וולונטרי לצמצום הפגיעה בו.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אוסר פיטוריו של חייל מילואים בעת שירות המילואים ושלושים יום לאחר מכן, אלא אם ניתן היתר לכך על ידי ועדת התעסוקה הממונה על ידי שר הביטחון. הוועדה תיתן היתר כזה רק אם יוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים. החוק קובע כי פיטורים שנעשו מחמת שירות במילואים - בטלים.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפלייתו של המשרת במילואים בכל הנוגע לקבלתו לעבודה ולתנאי עבודתו.

סטודנטים המשרתים במילואים זכאים להקלות מיוחדות הן מצה"ל והן מהמוסד האקדמי בו הם לומדים. ההקלות כוללות קיצור שירות, התחשבות בתקופת בחינות, מתן מועדים מיוחדים לבחינות ("מועד ג'"), והנחה בשירותי צילום מסמכים. בפועל, רבות מההקלות אינן מיושמות, לרוב כתוצאה מאדישות.

בנוסף, ישנם ארגונים כגון פורום החפ"שים ופורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים העוסקים בקידום זכויות חיילי המילואים.

בשנת 2010 החל צה"ל להפעיל את "בהצדעה", מועדון צרכנים של משרתי מילואים בעלי תעודת משרת מילואים פעיל. תעודה זו מקנה גם הנחות באגרות ממשלתיות.

המילואים באתוס הישראלי ובתרבות הפופולרית

בארבעת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל חלק גדול מתושביה שירת שירות מילואים, ועומס המילואים היה רב יחסית (לרוב חודש בשנה ולעתים פרקי זמן כפולים). סביב שירות המילואים הישראלי התרקם פולקלור עשיר. איש המילואים, ה'מילואימניק', תואר כחייל טוב לב, עצלן מעט אך בעל הומור, כושר אלתור ותושיה, שנחלץ לשירות המדינה ממניעים אידאולוגים. נטען שדמות המילואימניק היא התגלגלות דמותו של הצבר (שמסמל חספוס חיצוני ורכות פנימית) או של לוחם הפלמ"ח (שמסמל איכר מוסרי, היודע לאחוז בנשק להגנתו).

בקולנוע ובטלוויזיה

הסרט הבולט ביותר המתאר את הווי שירות המילואים מזווית הומוריסטית הוא סרטו של אסי דיין בכיכובם של שלישיית הגשש החיוור וטוביה צפיר "גבעת חלפון אינה עונה". הסרט מתאר את הסיטואציות הקומיות הנוצרות במפגש בין העולם האזרחי ממנו באו משרתי המילואים, לעולם הצבאי הנוקשה, המקובע והנלעג לעתים.

סרט נוסף, המתאר את חוויית אנשי המילואים, הוא הסרט "מילואים" שצולם בתחילת שנות התשעים.

בשנת 2005 הופקה סדרת הטלוויזיה "מילואים", של בני ואורי ברבש, המתארת הווי של פלוגת מילואים הנקראת לשירות בשטחים.

המילואים בהומור הישראלי

מאפיין בולט בשירים ישראלים העוסקים בהויי המילואים - הוא הנימה ההומוריסטית השזורה בתיאור הווי זה. מִבּין שירי המילואים הבולטים - שהפכו לקלאסיקה במוזיקה הישראלית עוד בשנות השישים - התפרסם במיוחד השיר ההומוריסטי של להקת החלונות הגבוהים: "פגישה במילואים", הידוע יותר בכינויו הפופולרי: "באנו למילואים".

שלישיית הגשש החיוור הציגה מערכונים רבים שעוסקים בהווית המילואים. המפורסם מביניהם הוא המערכון "המכונית המגוייסת", בו מתואר הווי השירות של אנשי מילואים לאחר מלחמת ששת הימים, המשרתים ביחידה צבאית שאפסנה מכוניות שגויסו למלחמה. המערכון אף הוצג בחוץ לארץ ביידיש ונחל הצלחה רבה. מערכונים ידועים נוספים הם "שיח טבחים", בו מתואר מפגש של שני טבחים מילואימניקים ותיקים המעלים זכרונות מימי קום המדינה עם חייל סדיר ו"פגז קומפוט" בו מבקש איש מילואים להשתחרר מהשירות על מנת להתחתן.

ראו גם

• רשימת יחידות מילואים בזרוע היבשה שיש עליהן ערך בויקיפדיה

לקריאה נוספת

יצחק גרינברג, עם לוחם - הנחת היסודות למערך המילואים 1949 - 1950 (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2001).

קישורים חיצוניים

• אתר קמל"ר - קצין מילואים ראשי
• פורטל המילואים של אגף כוח אדם בצה"ל
• חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, באתר משרד המשפטים
• דוד שי, מילואים – שאלות ותשובות, באתר חילן טק
• מילואים - פורום החפ"שים, למען החיילים המשרתים במילואים
• בלת"ם - תנועה לחיזוק מערך המילואים בישראל
• אתר מאבק חוק המילואים
• אל"מ במיל' אריה נייגר, ‏מודל חדש לצבא המילואים, מערכות 383, מאי 2002, עמ' 34-41
• תא"ל אריאל היימן וצוות חשיבה (בו נכללו אל"מ במיל' אריה נייגר, עפר שלח, בועז מונק, פרופסור דני צידון, ד"ר יגיל לוי, סא"ל הדס בן-אליהו ופרופסור אייל בן ארי, ‏קווי יסוד למודל מילואים אחר, מערכות 394, מאי 2004, עמ' 95-107

הערות שוליים

צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים		פורטל צה"ל אמצעי לחימה מילואים יחידות מובחרות מבצעים מדים דרגות עיטורים סמלי כובע תג יחידה דגלים דין משמעתי מונחים
אגפים	אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה | אגף התכנון | אגף כוח אדם | אגף התקשוב
זרועות	זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | זרוע המודיעין
פיקודים	פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
גופים נוספים	יחידת בתי הדין הצבאיים | הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות | דובר צה"ל | הרבנות הצבאית | פיקוד העומק
חילות צה"ל
חילות השדה	חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים	חיל הרפואה | חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל המודיעין | חיל התקשוב | חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי