מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים
מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים הוקם במטרה להוציא לאור מהדורה מדעית שתתאר באופן מקיף את תהליכי ההשתלשלות של נוסח המקרא מעדי הנוסח הקדומים ביותר מהעת העתיקה ועד לימי הביניים המאוחרים. המפעל נוסד בשנת 1956 על ידי פרופ' משה גושן־גוטשטיין, פרופ' חיים רבין ופרופ' שמריהו טלמון שהיו צוות העורכים הראשון (בהמשך הצטרף גם פרופ' עמנואל טוב). סגל החוקרים של מפעל המקרא בעבר ובהווה מונה מומחים בתחומי נוסח המקרא, הלשון העברית, חקר המסורה, פילולוגיה מקראית, ספרות חז"ל ועוד.[1]
אודות עריכה
לאורך הדורות הועתקו ספרי המקרא ונמסרו בכתב, תוך מתן שימת לב וטיפול זהיר בשימור הנוסח על פרטיו ופרטי פרטיו. עם זאת, ככל שעדי הנוסח שהגיעו לידינו קדומים יותר, משתקפות מהם גרסאות שונות שמלמדות על גיבוש הקאנון המקראי ועל דרכי העריכה, ההעתקה והמסירה של כתבי הקודש. כך למשל, השוואה בין נוסח המקרא המקובל – נוסח המסורה – לבין ספרי מקרא שהתגלו במגילות מדבר יהודה ולתרגומים העתיקים כמו תרגום השבעים מהמאות הראשונות לפני הספירה מגלה שיש ביניהם הבדלים מסוגים שונים המעידים שנוסח המקרא בעת העתיקה לא היה עדיין קבוע ומגובש. ככלל נוסח המקרא של חז"ל מתאים לנוסח המסורה, אך ניתן למצוא מקרים שבהם נוסח המקרא בספרות חז"ל שונה ואף מתאים לנוסח המתועד בעדי הנוסח העתיקים. גם לאחר שנוסח המסורה הפך לנוסח המקובל בתפוצות ישראל, הוא לא היה היחידי ובמקביל אליו התקיימו מסורות אחרות. מסורות אלו שונות ממנו בפרטים שונים, שלעיתים שמרו על מסורות קדומות שנדחו מהנוסח המקובל. בדיקת מגוון עדויות נוסח אלו והצגתן במהדורת מפעל המקרא מספקת לחוקרים וללומדים פריסה מלאה של השתלשלות נוסח המקרא ומסירתו מימי קדם ועד לתקופות מאוחרות יותר.
נוסח הפנים של מהדורת מפעל המקרא הוא נוסח המסורה ואליו מושווים שאר העדים. מבין כתבי היד של המסורה, נבחר כתר ארם-צובה, שהוא כתב היד שמשקף בצורה הטובה ביותר את נוסח המסורה ואת מפעלם של בעלי המסורה. את כתב היד העתיק אהרון בן אשר שחי במאה העשירית בטבריה. על כתב יד זה הסתמך הרמב"ם בהלכות ספר תורה שכתב וכך גם סופרים ומעתיקים במהלך הדורות. במשך שנים נשמר כתב היד על ידי יהודי חלב בסוריה, והוא הובא מסוריה לישראל עם תחילת הפרעות ביהודי חלב, בימי מלחמת העצמאות. הכתר לא הגיע לידינו בשלמותו וכשליש ממנו אבד וגורלו אינו ידוע. המקומות החסרים מושלמים במפעל המקרא על פי כתבי יד שונים, הקרובים במיוחד לנוסח זה.
שאר עדי הנוסח נבדקים במפעל המקרא על פי מהדורות מדעיות, כתבי יד ומאגרי מידע שונים. כל אלו מוצגים במהדורת המפעל בליווי הערות והפניות ביבליוגרפיות. הודות לכך, מהדורת מפעל המקרא היא המהדורה המדעית המקיפה ביותר הקיימת היום לנוסח המקרא, פרי עבודת מחקר של שנים רבות.
פרסומים נוספים
מלבד הוצאת כרכי המקרא, מפעל המקרא מוציא לאור סדרת פרסומים בשם: "כתבי מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית". הפרסומים מוקדשים בנוסח המקרא ותחומים קרובים . ביניהם: כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו; המקרא בתרגום הסורי של ארץ ישראל וכתב העת טקסטוס (החל משנת 2017 בשיתוף הוצאת בריל).[2]
המהדורה עריכה
נוסח הפנים של מהדורת מפעל המקרא משקף את כתר ארם צובה, כתב היד החשוב ביותר של נוסח המסורה הטברני במסורת בן אשר. מתחת לו סדורים ארבעה אפראטים המביאים חילופי גרסאות מעדי הנוסח הקדומים:
- התרגומים העתיקים – תרגום השבעים ליוונית, הוולגטה ללטינית, הפשיטתא לסורית ותרגום יונתן לארמית.
- מגילות מדבר יהודה וציטוטי המקרא בספרות חז"ל.
- מבחר קטעי גניזה וכתבי יד עבריים 'חוץ-מסורתיים'.
- כתבי יד של אסכולות מסרנים שונות של נוסח המסורה עד למהדורת מקראות גדולות של יעקב בן חיים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מפעל המקרא
