מרדכי איש-שלום
| מרדכי איש-שלום | |
|---|---|
|
מרדכי איש-שלום בשנת 1959 |
|
| תאריך לידה | 1901 |
| מקום לידה | ליטא |
| תאריך פטירה | 1991 |
| תפקיד בכיר | ראש עיר |
| מקום וסוג רשות מקומית | עיריית ירושלים המערבית |
| תאריך תחילת התפקיד | 15 בדצמבר 1959 |
| תאריך סיום התפקיד | 29 בנובמבר 1965 |
| קודמו בתפקיד | גרשון אגרון |
| מחליפו בתפקיד | טדי קולק |
| תפקיד מוניציפלי אחר | סגן ראש עריית ירושלים |
| תאריך תחילת התפקיד האחר | 1955 |
| תאריך סיום התפקיד האחר | 1959 |
| מפלגות | מפא"י |
| תפקידים אחרים | ממקימי תיאטרון ירושלים ומוזיאון ישראל |
| רקע מקצועי או הכשרה | חלוץ, אוטודידקט |
מרדכי איש-שלום (2 בינואר[1]1901 – 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1959–1965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.
ביוגרפיה
איש-שלום נולד בשנת 1901 בשם מרדכי פרידמן (שם משפחתו העברי הוא תרגום השם פרידמן) בעיירה וורנה שבליטא כשלישי מבין חמשת בניהם של בן ציון ורייצה . אביו היה ציוני נלהב ובר אוריין, ולימד בחדר המתוקן, שבו התחנך גם בנו הצעיר. בגיל 11 נשלח לגלות למקום תורה, ולמד בישיבות בשקודוויל ובקורשן, עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וטרפה את הקלפים. בשנות המלחמה למד איש שלום תחת רב העיירה, אך בעוד בישיבה הקדיש את מירב זמנו ללימודים תורניים וזמן מועט לרכישה אוטודידקטית של השכלה כללית, כעת התהפך היחס, עד שבעיירה כינוהו על שם ברוך שפינוזה. בשנים אלו החל גם לטעום טעמה של פעילות ציבורית, כשעמד בראש קבוצת נערים שסייעה בידי יהודים שברחו ממחנות עבודות כפייה גרמניים.
בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף לחברי גדוד העבודה בתל יוסף, שם עבד בעיקר בייבוש ביצות, עד שעבר לפלוגת גדוד העבודה בירושלים, שבה עמד בראשית שנות העשרים בראש קבוצת בנאים.
בשנת 1950 התמנה לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפא"י.
בשנת 1955 התמנה לסגנו של גרשון אגרון, ראש עיריית ירושלים.
בדצמבר 1959, לאחר הבחירות למועצת העיר, נבחר לראשות עיריית ירושלים, לאחר ששימש כחודש מ"מ ראש העיר בעקבות פטירתו של אגרון (שנפטר ימים ספורים לפני הבחירות).
בבחירות לעיריית ירושלים ב-1965 ניצח אותו טדי קולק, שעמד בראש רשימת רפ"י, והתמנה לראש העירייה. בשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליציה, ונהיה לסגנו של קולק.
לאחר שנדחק מהמקום השני ברשימה המאוחדת של רפ"י ומפא"י ב-1969, הסיר את מועמדותו, ולא חזר להתמודד למועצת העירייה.
נפטר בז' באדר תשנ"א, ונקבר בהר המנוחות. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת בית הכרם מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים.
ספרו
- מרדכי איש שלום, בסוד חוצבים ובונים: אוטוביוגראפיה (ריאיין, ערך והביא לדפוס: מאיר חובב), ירושלים: אגודת שלם, תשמ"ט.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דוד תדהר (עורך), "מרדכי איש-שלום (פרידמן)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4541
- מרדכי איש שלום באתר עיריית ירושלים
הערות שוליים
- ^ זהו התאריך המשוער על ידי איש שלום; התאריך אינו ידוע בוודאות משום שלידתו לא תועדה במסמכים. (איש שלום, בסוד חוצבים ובונים, עמ' 25).
| ראשי עיריית ירושלים | ||
|---|---|---|
|
|
||
|
|
עארף א-דג'אני • מוסא כאט'ם אל-חוסייני • ראע'ב נשאשיבי • חוסיין אל-ח'אלידי • דניאל אוסטר • מוסטפא אל-ח'אלידי |
|
|
|
אנוור אל-ח'טיב • עארף אל-עארף • חנא עטאללה • עומר וואעארי • רוחי אל-ח'טיב • אמין אל-מג'ג' |
|
|
|
דניאל אוסטר • שלמה זלמן שרגאי • יצחק קריב • גרשון אגרון • מרדכי איש שלום • טדי קולק |
|
|
|
||