משטרת אבו גוש

משטרת אבו גוש
	משטרת אבו גוש - המבנה הבריטי (2018)
מידע כללי
סוג	תחנת משטרה
כתובת	אבו גוש
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1941
תאריך פתיחה רשמי	1941
קואורדינטות	31°48′24″N 35°06′14″E / 31.806666666667°N 35.103944444444°E

משטרת אבו גוש הוא מתחם הנמצא בשולי היישוב אבו גוש^[1] וכולל שני מבנים ששימשו את משטרת המנדט, את כוחות הפלמ"ח ולאחר הקמת המדינה את כוחות הביטחון. המבנים מוגדרים כאתרי מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

ההיסטוריה של האתר עריכה

בשנת 1912 הקימה משפחתו של מוכתר הכפר, מוסטפא אבו גוש, מבנה דו קומתי בנקודה אסטרטגית הצופה על הכפר אבו גוש. בחצר המבנה נחפרו בארות מים ונשתלו בוסתני עצי פרי. לאחר מספר שנים הושכר המבנה לקונסול הגרמני שישב בירושלים. ב-1917 (תקופת מלחמת העולם הראשונה), עם כיבוש האזור על ידי צבאו של אדמונד אלנבי, תפס הצבא הבריטי את המבנה ומיקם בו מפקדה בה תוכנן כיבוש ירושלים.

ב-1926 הוקמה בסמוך תחנת משטרה עירונית לשירות תושבי הכפר שעיקרה היה מגדל בן 3 קומות. במהלך המרד הערבי הגדול (1936-1939) פעלו ערביי ישראל נגד השלטון הבריטי ובין השאר תקפו את משטרת אבו גוש (למשל ביוני 1936 וב-21 באוקטובר 1937)^[2]. בעקבות ערעור הביטחון הוזמן צ'ארלס טאגארט להציע דרכים לחיזוק המצב הביטחוני. טאגארט המליץ על הקמת תחנות משטרה וחיזוק משטרות קיימות. במסגרת תהליך זה חוזקה, ב-1941, גם משטרת אבו גוש במתכונת מצודות הטגארט דהיינו חצר מוקפת חומה, מגדלי שמירה בשתי פינות המבנה, חרכי ירי ועוד. המגדל שנבנה ב-1926 נכלל בחומה ההקפית (פונה לכביש הראשי). בתקופת המנדט שירתו בתחנה כ-30 שוטרים.

ב-21 באפריל 1948 (כ-3 שבועות לפני סיומו הרשמי של המנדט) החליטו הבריטים לפנות את התחנה. קיימות שתי גרסאות לתהליך העברת הפיקוד על התחנה לידי הפלמ"ח^[3]^[4] :

לפי גרסת הפלמ"ח, כוחות מחטיבת הראל נכנסו ללא קרב לתחנה הנטושה.
לפי גרסת תושבי אבו גוש מסרו הבריטים את התחנה (על הנשק שבה) למוכתר הכפר ולאנשיו שנכנסו למקום ותפסו עמדות מפתח. במקביל התקרבו למקום כוחות הפלמ"ח על מנת לתפוס את התחנה. מועצת הזקנים של הכפר החליטה להימנע ממאבק על המקום והורתה לאנשי הכפר לפנות את התחנה ולאפשר לכוחות הפלמ"ח להיכנס למקום.

דוד מרכוס היה קולונל יהודי בצבא ארצות הברית שהגיע לארץ ישראל במלחמת העצמאות במסגרת מח"ל על מנת לסייע לצה"ל. עם תפיסת משטרת אבו גוש הוקם במקום המטה שלו. ב-11 ביוני 1948 יצא מהמשטרה והתריע על כך לשומר, אולם בגלל שינוי המשמרת לא עברה הידיעה הלאה. במהלך הסיור עלה מרכוס מהואדי המערבי ליד הכנסייה העליונה ונורה למוות על ידי שומר שלא היה מודע להימצאותו בשטח^[5].

לאחר תפיסת המקום התמקם בתחנה מטה חטיבת הראל וכן היא שימשה למגורי חיילים, כעמדת שמירה, כמחסן לציוד ותחמושת וכבית חולים קדמי של חטיבת הראל בניהולו של ד"ר יששכרי. בהמשך שימשה המשטרה את גדוד החי"ש "בית חורון" שלחם במקום. בדצמבר 1948 ירדה חטיבת הראל להילחם בנגב ונטשה את התחנה.

בתום מלחמת העצמאות הוקמה במקום תחנת משטרה ולאחר סגירתה שימש המקום את פיקוד העורף (לשעבר הג"א) כמחנה צבאי וכמחסן למסכות אב"כ. המבנה הצמוד, שהיה שייך למשפחת אבו גוש, נלקח ממנה במסגרת רדיפתו של אבי המשפחה יוסוף אבו גוש על ידי השלטונות.

ב-1991 סגר צה"ל את הפעילות במקום והחל דין ודברים בין הרשויות השונות על השימוש הנכון במקום. ב-2001 הניח האלוף גבי אופיר אבן פינה למרכז לחקר ותיעוד אסונות לאומיים^[6] (תוכנית שלא התממשה). ב-2006 הודיע משרד הביטחון על כוונתו לשפץ את המקום ולהפוך אותו לבסיס לפלוגת משמר הגבול ואף החל בעבודות במקום. התנגדות ראשי אבו גוש וארגונים אחרים עצרה את יישום התוכנית. לאחר מכן הייתה מחלוקת בין גופים שונים על אופן השימוש באתר ובינתיים המקום היה נטוש ופרוץ וסבל משוד של תכולתו, מוונדליזם ומהשלכת אשפה ופסולת בניין שמאיימת לקבור חלק מהתחנה^[7].

באוקטובר 2020, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, תוכנית שהוגשה על ידי המועצה המקומית ונערכה על ידי משרד גיאו בן-גור אדריכלים. במסגרת התוכנית יוקם מלון בן 5 קומות ובו 140 חדרים בשטח הפנוי שמדרום לתחנה, בנוסף למבנה ייעודי חדש למשרדי המועצה בו ישולב גם מרכז כנסים. כמו כן, כוללת התוכנית שימור של מצודת המשטרה הבריטית ושילבו במתחם החדש^[8].

הארכיטקטורה של המקום עריכה

המבנה הבסיסי של התחנה המחוזקת דומה לשאר התחנות שנבנו במתכונת מצודות טגארט דהיינו:

חצר מוקפת חומה שבפינותיה המנוגדות מגדלי שמירה.
חרכי ירי ממוגנים בפלטות מתכת.
מיכל מים בראש המגדל הראשי
אורוות לסוסים המצוידות בטבעות אזיקה וברצפה מחורצת למניעת החלקה.

בניגוד לבניה הסטנדרטית והפונקציונלית של תחנות אחרות השקיעו הבריטים בארכיטקטורה ובאיבזור התחנה. דבר זה בא לידי ביטוי באלמנטים כמו קשתות לפתחים, דלתות מסוגננות, מרזבים מעוצבים, ידיות פליז לדלתות, מדרגות רחבות, מעקות מעוצבות ועוד.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא משטרת אבו גוש בוויקישיתוף

תחנה, מצודה ומטה חטיבת הפלמ"ח (הראל) – סיפורה של משטרת קריית אל-עינב | משטרת אבו גוש - תיק תיעוד באתר פרויקט טיגארט
משטרת אבו גוש באתר "עמוד ענן"
משטרת אבו גוש באתר "פרש"
איציק שוויקי, מיכאל גינזבורג, משטרת אבו גוש באתר "המועצה לשימור אתרים"
אתר במבט מיוחד תחנת משטרת אבו גוש חטיבת הראל, סרטון באתר יוטיוב
משטרת קרית אל-עינב (אבו גוש) סרטון תיעוד מצודת הטיגארט של אבו גוש, סרטון באתר יוטיוב
תוכנית הפיתוח והשימור של המתחם, באתר חברת גיאו בן-גור אדריכלים

הערות שוליים עריכה

^ המשטרה ממוקמת על כביש מספר 425 (כביש השלום)
^ פרטי ההתקפה על קרית ענבים, דבר, 26 ביוני 1936
^ משטרת אבו גוש בידי ההגנה, הַבֹּקֶר, 22 באפריל 1948
^ חיל ה"הגנה" כבש את משטרת אבו גוש בדרך לירושלים, על המשמר, 22 באפריל 1948
^ דן חמיצר וראובן פדהצור כתבת תחקיר בעיתון 'מוניטין' 1983.
^ עמוס הראל, צה"ל יקים באבו-גוש מרכז לחקר אסונות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2001
^ רועי ינובסקי, "ביזה והרס": אתר מורשת נהרס והפך מזבלה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2015
^ אבו גוש: אושרה תוכנית להקמת מלון חדש, באתר כל העיר, 24 באוקטובר 2020

[1] המשטרה ממוקמת על כביש מספר 425 (כביש השלום)

[2] פרטי ההתקפה על קרית ענבים, דבר, 26 ביוני 1936

[3] משטרת אבו גוש בידי ההגנה, הַבֹּקֶר, 22 באפריל 1948

[4] חיל ה"הגנה" כבש את משטרת אבו גוש בדרך לירושלים, על המשמר, 22 באפריל 1948

[5] דן חמיצר וראובן פדהצור כתבת תחקיר בעיתון 'מוניטין' 1983.

[6] עמוס הראל, צה"ל יקים באבו-גוש מרכז לחקר אסונות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2001

[7] רועי ינובסקי, "ביזה והרס": אתר מורשת נהרס והפך מזבלה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2015

[8] אבו גוש: אושרה תוכנית להקמת מלון חדש, באתר כל העיר, 24 באוקטובר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]