משתמש:Eranglo/השוואת הבית הפתוח

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Eranglo.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Eranglo.


הבית הפתוח
קובץ:J open house.png
הבית ברחוב הסורג
הבית ברחוב הסורג
פעילות מרכז קהילתי וארגון לשינוי חברתי
התאגדות עמותה
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־27 שנים)
www.joh.org.il

הבית הפתוח (בשמו המלא "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות") הוא ארגון ירושלמי של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) הפועל למען זכויות להט"ב בישראל. החל מספטמבר 2011, אלינור סידי היא מנכ"לית הבית הפתוח.

הבית הפתוח מספק מסגרת קהילתית תומכת ללסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בירושלים. הארגון קורא לשילובם של להט"ב בחברה, ולבניית חברה פלורליסטית ושוויונית בישראל.

הקמה ופעילות עריכה

הבית הפתוח הוקם כעמותה בשנת 1997, תחת השם "הבית הפתוח למען הקהילה ההומו-לסבית בירושלים ולמען סובלנות חברתית". במשך שנתיים פעל הארגון ללא מבנה קבוע, ובאותה תקופה תכננו עשרות מתנדבים את פעילות המרכז הקהילתי. בשנת 1999 עבר הבית הפתוח למשכנו במדרחוב בן יהודה במרכז הבירה. בשנת 2007 עבר הבית למשכן חדש ומרווח יותר ברחוב הסורג.

בבית פועל מרכז קהילתי עשיר בפעילויות. בשעות היום עיקר הפעילות היא משרדית, אך המקום פתוח למבקרים ועוברי אורח, לרשותם עומדת ספרייה, גישה לאינטרנט ומקבלי פנים שאיתם ניתן לשוחח. על קירות הבית מתנוססות תערוכות מתחלפות של אמנים העוסקים בנושאים הקשורים לקהילה הגאה. עיקר הפעילות הקהילתית מתרחש בשעות הערב ובסופי-שבוע. במקום פועלות קבוצות לקהלים מגוונים: נוער, צעירים, דתיים, זוגות לקראת הורות ועוד. רוב הקבוצות נפגשות אחת לשבוע. בבית מתקיימות גם פעילויות שמיועדות לציבור הרחב: הרצאות, מופעים, דיונים קהילתיים, קבלת שבת בחלק מימי השישי וטיולים.

ב-2008 הוקמה בסיועו של הבית הפתוח חברותא, התארגנות של הומואים דתיים שמתאימה גם לגברים שלא יצאו מהארון ופעילותה כוללת אתר אינטרנט ומפגשים חודשיים במקום דיסקרטי. בימי ראשון פועלת בבית הפתוח "המרפאה הפתוחה", המציעה לציבור הרחב בדיקות HIV מהירות ואנונימיות בחינם. בשנת 2009 היה הבית הפתוח לארגון הלהט"ב הראשון בישראל שניתן לשרת בו שירות לאומי.

בראש הארגון פועל ועד מנהל, וזה מפקח על עבודת מנכ"ל וצוות עובדים. בשבע שנותיו הראשונות עמד בראש הוועד ג'רי לווינסון. אחריו נבחרו כיושבי ראש, לפי הסדר: נועה סתת , אלנה קאנטי, איילת שנור, מייקי גולדשטיין ונעם גל (שפרשה מתפקידה ואותה החליף כממלא מקום איתן שכטמן). חגי אלעד היה המנכ"ל הראשון של העמותה. אלעד כיהן בתפקידו שבע שנים, בהן פיתח את פעילות העמותה, הוביל את מצעדי הגאווה בעיר והביא אליה את אירועי הגאווה העולמיים בשנת 2005, צעד שזכה לתהודה רבה ועורר גם ביקורת. החליפה אותו נועה סתת, שכיהנה בוועד המנהל של הארגון מאז שנת 2001. את סתת החליף בשנת 2008 יונתן גר, שהיה פעיל בארגון ומילא בו שלל תפקידים (חבר ועד ויועץ התקשורת של הארגון) מאז שהיה חבר בתוכנית הנוער והצעירים של הבית הפתוח כנער. בתחילת ספטמבר 2011 החליפה אלינור סידי את גר כמנכ"לית הבית הפתוח.

לארגון מדיניות שקיפות מלאה, ובמסגרת זאת תקציב הבית הפתוח והוצאותיו הם מסמך פומבי המתפרסם באתר הבית הפתוח[1].

בנ"ץ עריכה

בנ"ץ, או בני נוער וצעירים, היא תוכנית הנוער של הבית הפתוח. במסגרתה פועלות שתי קבוצות (לפי גילאים) המתפקדות כתנועת נוער, יחד עם שורה של פעילויות: "מוצאי שבנ"ץ", "מדריכישי", ופעילויות משתנות נוספות. לעתים קרובות כוללות כרזות של בנ"ץ ופעילויות במסגרתו את אריק ובנץ, בשל השם (בנ"ץ ובנץ), ובשל הטענות והתאוריות הנפוצות כבר שנים רבות, לגבי נטייתו המינית של בנץ, ומהות הקשר של אריק ובנץ.[2]

קבוצת הנוער עריכה

קבוצת הנוער של הבית הפתוח פועלת בימי רביעי, והחברים בה הם בני נוער להט"בים, מתלבטים, ובעצם כל בן/בת נוער המעוניין להשתתף, ואינו מסכן את פרטיותם של הנוכחים. הקבוצה פונה לגילאי 15-18, ומנוהלת כרגע בידי שני מדריכים.

החלק הפתוח של יום הנוער, בימי רביעי, מתרחש בין השעות 18:00 - 19:00, ובו הבית הפתוח מתפקד כמין מועדונית, ומקום מפגש, פתוח (בהתאם לכללי הבית הפתוח, ובראשם הדיסקרטיות) לבני נוער בגילאים המתאימים. בין השעות 19:00–21:00, מתרחש החלק הסגור - הפעולה, במתכונת דומה לנהוג בתנועות נוער.

השתתפות בקבוצת הנוער אינה מחייבת, ואין צורך להירשם או להתחייב להגעה קבועה. המעוניינים בקשר הדוק יותר עם הקבוצה והמדריכים יכולים לתת פרטי יצירת קשר למדריכים, וככה לקבל עדכונים ולשמור על קשר עם המדריכים גם מעבר לפעילות בתחומי הבית.

קבוצת הצעירים עריכה

קבוצת הצעירים של הבית הפתוח פועלת במתכונת דומה מאוד לקבוצת הנוער. יום הצעירים הוא חמישי, והשעות שונות במקצת - החלק הפתוח הוא בין השעות 20:00–21:30, והחלק הסגור בין השעות 21:30–23:00. טווח הגילים של קבוצת הצעירים הוא 18–24. את קבוצת הצעירים מדריכים שני מדריכים בשיתוף מלא. גם בקבוצה זו ההגעה אינה מחייבת, וכמו קבוצת הנוער, אינה בתשלום או תחת מחויבות הגעה רציפה כלשהי.

מוצאי שבנ"ץ עריכה

אחת לשבועיים, מתקיים במוצאי שבת בבית הפתוח "מוצאי שבנ"ץ". האירוע פתוח לבני נוער בגילי 14–22. במקום יש כיבוד קל, מוזיקה, ומשחקים. בנוסף, תמיד ישנם מדריכים של אחד הקבוצות במקום, ולעתים גם חברי צוות אחרים נוכחים במקום. המטרה היא ליצור חלופה להטב"ית ראויה לנוער, שתאפשר מקום בילוי ומפגש, שבו ניתן להתבטא בחופשיות ולפגוש בני נוער להטבים או כאלה הפעילים בקהילה או תומכים בה, ולהיות פתוח לגבי הנטייה המינית או המגדר, ללא חשש מהומופוביה. השתתפות במוצאי שבנ"ץ אינה מותנית בהגעה לקבוצות בנ"ץ, ופתוחה לכל בני הנוער בגילים המתאימים.

גופים במסגרת הבית הפתוח עריכה

הורה בקפה עריכה

"הורה בקפה" היא מסגרת מיוחדת, שנוצרה לאחר הרצח בבר-נוער כדי לספק מענה לבני נוער ומבוגרים החשים צורך לשתף. כדי לענות על צורך זה, גויסו בארגון תהל"ה למעלה מ-30 הורים ללהט"בים, אשר לוקחים חלק בפעילות המיוחדת, במרכז הגאה בבאר שבע ובבית הפתוח.

אתר הבית הפתוח כולל פירוט מאת הורים המשתתים בפרויקט, לגבי קהל היעד הצפוי לפרויקט.

לצעירים להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) המתלבטים לגבי נטייתם המינית ו/או זהותם המגדרית וחוששים לשתף את הוריהם או להתמודד עם תגובתם.

לבוגרים להט"בים סטודנטים ואחרים שרוצים לדבר על הקשר עם הוריהם, המושפע מזהותם המינית.

למבוגרים להט"בים צמאים למפגש חם ומקבל כדי להקל על חייהם בעולם בו עדיין קיימת הומופוביה.

להורים ללהט"בים המתקשים לקבל את יציאתו מהארון של ילדם ומתאימה להם שיחה עם הורה מתהל"ה.

אתר הבית הפתוח[3]

המרפאה הפתוחה עריכה

במסגרת הבית הפתוח מופעלת "המרפאה הפתוחה", מעבדת בדיקות HIV חינמית ואנונימית. הבדיקה כוללת שני שלבים –

  • השלב המיידי: כרבע שעה לאחר לקיחת דגימת הדם מתקבלת התשובה הראשונה. התשובה מתייחסת להדבקה, שלא בשלושת החודשים האחרונים.
  • השלב השני: הבדיקות מועברות לבית חולים באזור, שם נעשית בדיקה חוזרת, שאינה מביאה בחשבון הדבקה בחודשיים האחרונים, מה שמצמצם את תקופת הזמן שלגביה אין ידע בנוגע להדבקה.

המרפאה עובדת בחינם, אך מבקשת תרומה בסך 50 ש"ח ממי שיכול ומעוניין לתרום, כדי להמשיך לאפשר את הבדיקות בחינם.

המרפאה ממומנת מכספי הבית הפתוח, ומתרומות נוספות - וכך למעשה אינה נהנית מתמיכה ממשלתית כלשהי.

מצעדי הגאווה בירושלים עריכה

 
מצעד הגאווה בירושלים, 2008
  ערך מורחב – מצעד הגאווה בירושלים

החל משנת 2002 ובמשך שלוש שנים ברציפות הוביל הבית הפתוח את מצעד הגאווה הירושלמי, שצעד במרכז העיר. במצעדים השתתפו אלפים אחדים של צועדים, והם עברו בשקט יחסי. לקראת המצעד הרביעי בשנת 2005 התעצמה מחאת הציבור החרדי על קיום המצעד בירושלים. במהלך המצעד דקר ישי שליסל, מפגין חרדי, שלושה ממשתתפי המצעד. בשנת 2006 התקיימו בירושלים "אירועי הגאווה העולמיים", ובמסגרתם תוכנן מצעד גדול במיוחד. עקב מלחמת לבנון השנייה נדחה המצעד, ולאחר כמה דחיות נוספות נקבע ל-10 בנובמבר. בשבועות שלפני התאריך המיועד הלכו והתגברו מהומות של חרדים ברחובות העיר. ב-8 בנובמבר הביאה הפצצה קטלנית של צה"ל בעזה למותם של 19 פלסטינים, והמשטרה הודיעה שבשל הפניית כוחות רבים לטיפול בהתראות הביטחוניות, אין באפשרותה לאבטח את המצעד שהיה צפוי להיערך באותו שבוע. תוך שהם נרתעים מאוד מדחייה נוספת של מועד המצעד, החליטו ראשי הבית הפתוח לבטל את המצעד ולקיים תחתיו עצרת גאווה באצטדיון גבעת רם.

חרף המהומות והמחאות, הודיע הבית הפתוח על קיומו של מצעד גם ביוני 2007. פשרה שהושגה בבג"ץ בדיון קודם קבעה את המסלול לרחוב דוד המלך בעיר, ממלון מצודת דוד עד גן הפעמון. עתירות חדשות נגד המצעד נדחו על ידי בג"ץ. ההודעה על קיום המצעד הובילה למהומות ומחאות של מפגינים חרדים, בעיקר בירושלים, בבית שמש ובבני ברק. עם זאת, לאור לקחי העבר החליטו רבים מרבני החרדים להתנגד להפגנות גדולות, וביומיים שלפני המצעד שככה עוצמת המחאה. במועד המתוכנן צעד המצעד, והשתתפו בו כ-6,000 צועדים.

המצעד הבא, ביוני 2008, עבר בשקט יחסי, לאחר משא ומתן שקט בין נציגי הבית הפתוח לנציגים של רבנים חרדיים משפיעים. החרדים הסתפקו במחאה שקטה, והבית הפתוח הודיע על מצעד רגוע, תחת הכותרת "אהבת חינם". התהלוכה עברה בתוואי של המסלול משנת 2007, אך היציאה הוקדמה לגן העצמאות שברחוב אגרון. האירוע הסתיים בעצרת קצרה בגן הפעמון. לאור השקט היחסי כמות הצועדים הייתה קטנה מהשנה הקודמת, כ-3,500 איש. גם ביוני 2009 התקיים מצעד רגוע, במסלול דומה לקודמיו אך בכיוון הפוך - מגן הפעמון לגן העצמאות. המצעד התקיים תחת הכותרת "40 שנה לסטונוול", והאירועים סביבו עסקו בהתקדמותה של הקהילה הלהט"בית מאז אירועי סטונוול בעיר ניו יורק ב-1969, ובהמשך המאבק לשוויון זכויות חברתי ומשפטי. בסיום המצעד התקיים הפנינג בגן העצמאות, שבו נישאו נאומים והופיעו אמנים. באירוע השתתפו כ-4,000 בני אדם. בשנת 2010 הוחלט לאחר את מצעד הגאווה בירושלים ממועדו המסורתי (יום חמישי האחרון בחודש יוני) ותחת זאת התקיים מצעד ב-29 ביולי, ערב יום השנה לרצח בבר-נוער. המצעד התאסף בגן העצמאות, וצעד לגן הוורדים - שם התיימה עצרת מול הכנסת. במהלך האירוע, בו נאמו ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, הסנאטורית ההולנדית אניה מולנבלט ואחרים, השיק הבית הפתוח את "שנת זכויות הקהילה הגאה", כשהציג מסמך עבודה ובו סדרת חוקים ופעולות למזעור האפליה של הקהילה הגאה בחוק הישראלי. כ-6,000 איש השתתפו באירוע. ב2011, תחת הכותרת "דרכים שלובות", צעדו למעלה מ3,000 משתתפים במצעד בירושלים, במסלול זהה לזה של 2010. בעצרת נאמו בין השאר נועם גל, דב חנין, רחל אלגבסי (שבת זוגתה נספתה באסון השריפה בכרמל, איריס אברמוביץ', נציגת מאהל גן העצמאות של מחאת האוהלים, והוקרא מכתב שכתבה איילה כץ, אמו של ניר כץ שנרצח בפיגוע בבר-נוער, שהייתה אמורה לנאום אך לא יכלה להגיע. בסיום העצרת, הופיעו הזמרות שירלי קונס, רילי ווילו ואיה שוויד.

מימון עירוני עריכה

ב-14 בספטמבר 2010 קיבל בג"ץ את ערעורו של הבית הפתוח, וקבע כי על העירייה לתקצב את הארגון, וכן לשלם לו הפרשים עבור תמיכה שלא התקבלה בחמש השנים שקדמו לפסק הדין. על פי הפסיקה, עולה חשד כי הקריטריונים שקבעה עיריית ירושלים לחלוקת כספי תמיכה נקבעו במכוון כדי לשלול תמיכה כזאת מן הבית הפתוח. בפסק הדין כתב השופט יצחק עמית:

על רקע הוראות הדין שנקבעו על ידי המחוקק הישראלי ועל רקע הפסיקה שעסקה בעניינם של חברי הקהילה הגאה, כפי שנסקרו לעיל, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי כבר אין מדובר ב"איים" של זכויות, אלא בתפיסה חוקתית כוללת של הזכות שלא להיות מופלה מחמת נטייה מינית. החשוב לענייננו הוא כי מהפסיקה ומהחקיקה דלעיל עולה כי יש הכרה בכך שחברי הקהילה הגאה מהווים קבוצה "חשודה" בעלת זהות מובחנת הטעונה הגנה בפני הפליה, כי הפליה מטעמים של נטייה מינית נמצאת "בגרעין הקשה" של איסורי ההפליה וככזו יש לבחון אותה בקפידה.

ב-27 באוקטובר 2011 קבע בית הדין לעניינים מקומיים בירושלים כי העירייה לא מילאה אחר פסיקת בית העליון במלואה, וחייב אותה להוסיף להקצבה שכבר שולמה.[1]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה