סורת אל-עצר
הסורה ה-103 בקוראן
סורת אל-עַצְר (ערבית: سورة العصر),[1][2] היא סורה מספר 103 בקוראן. סורה קצרה זו מונה שלושה פסוקים (אַיַא֫ת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְּריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִיל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-אנשראח ולפני סורת אל-עאדיאת.[3]
 | |
| שם ומספר הסורה בערבית | |
| שם מתורגם | סורת בין השמשות |
|---|---|
| מספר הסורה | 103 |
| מספר פסוקים | 3 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | אל-עצר (תרגום רקנדורף) |
הסורה מכריזה כי גורלם של כל בני האדם לאבדון,[4] פרט למאמינים באללה והנביא מוחמד, לעושי הטוב, למצווים על האמת ולמצווים על עוז רוח.[5]
נאמר כי סורה זו הניעה את עמר בן אל-עאץ להתאסלם לאחר שהשמיע אותה לנביא בעיני עצמו (ונביא שקר בעיני המוסלמים) מוסיילִמה, בן זמנו של מוחמד. מוסיילמה בתגובה דקלם את ה"סורה" שהתגלתה לו אודות שפנים, אותה דחה בן אל-עאץ כבלתי מתקבלת על הדעת.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ נקראת גם סורת בין השמשות או חזון אחר הצהריים
- ^ יש המפרשים את המילה "עצר" לתפילת הצהריים המכונה תפילת עצר. ראו למשל בתפסיר אל-ג'לאליין לאַ֫יַה הראשונה ובחדית' מפי אחד מבני לווייתו של מוחמד ובן דודו עבדאללה אבן עבאס המובא בתפסיר אבן עבאס לאַ֫יַה הראשונה (כאן).
- ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552
- ^ תפסיר אבן עבאס מפרש את ה"אבדון" כאיבוד המשפחה, מקום האדם בגן עדן ואיבוד יכולת האדם לעבוד בגיל מבוגר. ראו בתפסיר לאיה השנייה.
- ^ תפסיר אל-ג'לאלין מוסיף לרשימת אנשים אלו את הנוקטים בצייתנות. ראו כאן בתפסיר לאיה השלישית. תפסיר אבן עבאס מוסיף לרשימת הצדיקים גם את אלו הסובלים צרות ואסונות מבלי להתלונן על כך. (ראו כאן)
- ^ ראו את תיאור המעשה בתפסיר אבן-כאת'ר כאן.