סניאטין
סניאטין (באוקראינית: Снятин; בפולנית Śniatyń, שְׁניאטין) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה. אוכלוסייתה מונה כ-10,500 נפש (נכון ל-2001).
| |||
 | |||
| בית העירייה | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 איוואנו-פרנקיבסק | ||
| תאריך ייסוד |
1158  | ||
| שטח | 35.29 קמ"ר | ||
| גובה | 227 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 9,942 (1 בינואר 2019) | ||
| קואורדינטות | 48°27′00″N 25°34′00″E / 48.45°N 25.566667°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://snyatyn.if.ua/index.php | |||
  | |||
העיר היא חלק מחבל הארץ ההיסטורי גליציה, שבמהלך המאות האחרונות עבר מיד ליד, וכיום היא המרכז המִנהלתי של הראיון סניאטין.
היסטוריה עריכה
העיר מוזכרת בכתובים לראשונה ב-1158. היא נקראה Ksniatyn על שמו של קוסניאטין שטרוסלביץ', שלו הוענקה במאה ה-12 כתמורה על שירותיו כמפקד בצבא הנסיך ירוסלאב אושמיומישל (Jarosław Ośmiomysł), שליט גליציה-ווהלין. במהלך השנים נשמטה ה-k שבראש השם.
ב-1448 הוענקו לעיר זכויות מגדבורג. בעקבות חלוקת פולין הראשונה ב-1772 עברה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1918 נכבשה על ידי פולין, ולפי הסכם ריגה צורפה לפולין סופית. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה העיר שייכת לחבל סטניסלב (Województwo stanisławowskie), ושימשה תחנת גבול על מסילת הרכבת מפולין לרומניה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השתלטו הרומנים על חבל הארץ, עד שנכבשה על ידי הגרמנים, שהשמידו את רוב היהודים. אחרי המלחמה חזרה לברית המועצות עד התפרקותה, ומ-1991 היא שייכת לאוקראינה העצמאית.
קהילה יהודית עריכה
בעיר, שהייתה עיר מסחר על גבול בין מדינות ושימשה תחנת מעבר בדרך המסחר בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרומית הקדושה, התקיימה קהילה יהודית גדולה עוד לפני המאה ה-16. קהילה זו הייתה קשורה ארגונית ותרבותית לקהילות בוצ'אץ' וקולומיאה, ובבחירות לפרלמנט האוסטרי ייצג את שלוש הקהילות נציג אחד.
הכוחות הרומנים הגיעו לעיר ביולי 1941, ומיד, בסיוע התושבים האוקראינים, החלו בפרעות ביהודים ובביזת רכושם. עיקר ההרג התבצע בקרב פליטים יהודים שהגיעו לעיר מבוקובינה ובסרביה. באוגוסט הגיעו למקום כוחות צבא הונגריים, שלקחו יהודים לעבודות כפייה. בספטמבר 1941 הגיע הצבא הגרמני.
השלטון הגרמני ערך מפקד תושבים ורכוש והקים יודנראט שבין תפקידיו היה צריך ליצור גטו ליהודי העיר והסביבה. כל בעלי החיים, אמצעי התחבורה ומכשירי הרדיו שהיו ברשות יהודים הוחרמו. בספטמבר 1941 לקחו הגרמנים 30 מנכבדי העיר ודרשו מהיודנראט כופר גבוה עבורם. יהודי העיר התגייסו למצוות "פדיון שבויים" ומסרו את רכושם – אולם הגרמנים לא שחררו את בני הערובה, לקחו אותם ליער הסמוך, הכריחו אותם לחפור בור והרגו את כולם. מאז לא פסק ההרג.
במהלך השואה הושמדה הקהילה על ידי האוקראינים בפיקוח הגרמנים, במחלות רעב וצמא, בבורות ירי, בבלזץ ודרך גירוש שארית אנשי הקהילה (בספטמבר 1942) לסטניסלב (איוואנו-פרנקיבסק) והריגתם שם או שליחתם למחנות השמדה. מכ-3,300 יהודי העיר שרדו את השואה 15 איש.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סניאטין- שניאטין (Śniatyn), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- קהילת יהודי סניאטין, באתר shtetlinks.jewishgen (באנגלית)
- שניאטין באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "סניאטין", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), שניאטין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 828–829), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
