עגיל בזין הוא סרט תיעודי משנת 1993, בבימויו של ארן פטנקין. הסרט עוקב אחר אבי בן-אליהו, ג'יגולו אילתי המעביר את זמנו בחיזורים אחר תיירות בחופי אילת במטרה להשיג יחסי מין מזדמנים, לעיתים תמורת תשלום או טובות הנאה חומריות אחרות. מקור שמו של הסרט בפירסינג שבאיבר מינו של בן-אליהו.

עגיל בזין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1993 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כך תיאר העיתונאי שי פוגלמן את דמותו של בן-אליהו בסרט:

ארכיטיפ של המאצ'ו הישראלי, מהזן שחי פה עד תחילת שנות ה–90. זה שקדם לעידן התקינות הפוליטית והחקיקה נגד הטרדה מינית. הוא שילוב בין מומו מ"אסקימו לימון", אורי זוהר מ"מציצים" ודן בן אמוץ, כפי שהיה בחיים האמיתיים. לעתים הוא וולגרי וחצוף. לעתים לשונו חלקלקה ונוטפת מתיקות. בים הוא רוחץ בתחתונים. ללובי בתי המלון הוא מגיע לצוד תיירות בסוודר גולף וז'קט אלגנטי. הוא שזוף, שרירי, עטור קעקועים, עונד עגילים ויש לו תספורת מולט מוקפדת

הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה, ובהמשך שודר ביום השידורים הראשון של ערוץ 2, ב-4 בנובמבר 1993. מנכ"ל טלעד, עוזי פלד, הסביר את הבחירה בסרט כחלק מניסיון להציג לוח שידורים המייצג תפיסות מנוגדות לאלו של הערוץ הראשון[1]. ואולם, לא הכל סברו שבחירה זו ראויה. שר החינוך, אמנון רובינשטיין, שכשר התקשורת פעל להקמתו של ערוץ 2, פנה לפלד ואמר לו שאם בשביל "עגיל בזין" הקימו את ערוץ 2, מוטב לו לא היה מוקם הערוץ[1]. מבקר הקולנוע מאיר שניצר כינה אותו "סרט רע ביותר"[2] ו"סר טעם"[3].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה