עלמון (עיר מקראית)
עַלְמוֹן (או עָלֶמֶת) היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע ובספר דברי הימים.[1] עלמון הייתה בנחלת שבט בנימין והוקצתה כאחת משלוש עשרה ערי הכהנים על ידי הגורל שנערך במשכן שילה.
זיהוי פנים תנ"כי עריכה
היו שזיהו את עלמון עם נוב עיר הכהנים, בגלל הימצאותה של עלמון עם ענתות בחלק מהכתובים בתנ"ך, בעוד במקומות אחרים מצוי נוב עם ענתות[2].
יש שהציעו לזהות את עלמון עם היישוב המקראי בחורים, תוך התבססות על המשמעות הדומה של המילים עלם ובחור, אך אחרים חלקו על זיהוי זה.[3]
זיהוי גאוגרפי עריכה
מקובל לזהותה עם ח'רבת עלמית[4] והייתה מיושבת לסירוגין מאז תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה העות'מאנית. ויקטור גרן שסייר באזור במחצית השנייה של המאה ה-19 ומצא שם שרידי בורות מים ואסמים חצובים בסלע, מעלה את ההשערה שאת היישוב ייסד עלמת משבט בנימין המוזכר בספר דברי הימים.[5][6]
במפת מדבא סומנה עלמון ממזרח לבית אל, ככל הנראה על פי זיהוי הנחשב למוטעה של אבסביוס[7].
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ח; ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ה
- ^ יוסף צבי פוליצינצקי, קרוא מקרא, מהדורת זיטומיר, תרל"ד, עמ' 147, באתר היברובוקס
- ^ נתנאל אלינסון, עלמים ובחורים בחורבת עלמית, יש"ע שלנו 322, טבת תשע"ג
- ^ נ"צ 1760, 1369. סמוך ליישוב המודרני עלמון
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל, כרך שלישי: יהודה (ג), עמ' 52
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', ערך עלמון, עמ' 234