משכן שילה

האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה

משכן שילה הוא אתר פולחן שעל פי המקרא התקיים בשילה בתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר התברר כי האתר שימש כמקום פולחן החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לחורבן שילה באמצע תקופת הברזל, אם כן, משכן שילה שכן באתר שנלוותה לו מסורת פולחן עתיקה עוד מהתקופה הכנענית, טרם החלה ההתיישבות הישראלית באתר.

לפי המסורת היהודית משכן שילה עמד בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א (1258 לפנה"ס - 889 לפנה"ס).

תיאורו במקרא

האתר מתואר במקרא בספר יהושע, ספר שופטים וספר שמואל, ואין בידינו תיאורים מקבילים ממקורות חיצוניים.

הקמתו

ארבע עשרה שנים לאחר כניסת שבטי ישראל לארץ ישראל לאחר תום הלחימה וכיבוש הארץ, שבמהלכן נדד ארון הברית מחזית לחזית עם אנשי הצבא מתוך תקוה שה' יעזור לבני ישראל לנצח במלחמה, התאסף כל העם בעיר שילה שבנחלת אפרים במטרה לבנות משכן קבע לארון הברית, ולייחד מקום לעבודת הקרבנות. המבנה שהוקם היה בית אבנים מחופה ביריעות, ובתוכו הונחו ארון ברית ה' וכלי המקדש. כדי לקדש את המשכן הרכיב יהושע מחדש את הסנהדרין שכלל שבעים זקנים {דיינים} וזאת על מנת לעמוד בכלל ההלכתי הדורש נוכחות סנהדרין במעמד קידוש מקום להשראת השכינה.

באותו מעמד הושלמה גם חלוקת הארץ באמצעות גורל בין השבטים שעדיין לא קיבלו את חלקם בארץ.

קדושתו

קדושת משכן שילה הייתה זהה לקדושת בית המקדש שבירושלים ולפיכך הייתה זהות גם בכל ההלכות שנהגו בהם. לבד מהלכת מקום אכילת קדשים קלים שבירושלים הותרה אכילתם רק בין החומות, ובמשכן שילה הותרה אכילתם בכל מקום שממנו ניתן היה לראות את המשכן ואפילו אם היה מיקומו מרוחק מאוד מהעיר.

בזמן משכן שילה היו אסורים ישראל להקריב קרבנות בכל מקום אחר לבד מן המזבח שבמשכן.

זמן היות המשכן בשילה קרוי בפי הנביאים 'זמן מנוחה', לאמור זמן מנוחה מן המלחמות אולם עדיין לא 'זמן נחלה' דהיינו בניית בית המקדש במיקומו הקבוע, המסמל את גמר התהוות שבטי ישראל לעם ישראל.

החורבן

בשלהי תקופת משכן שילה בעת זקנת עלי הכהן הגדול שלטו בניו חפני ופנחס בבית ה'. הכתוב מתארם כ"בני בליעל – אשר לא ידעו את ה'". מעשיהם הרעים עוררו את כעסו של ה' שבנבואה יוצאת דופן בחריפותה הודיע לעלי באמצעות שמואל הנביא שהיה אז נער הגדל בבית ה', ואביו אלקנה, כי חורבן ממשמש לבוא. ואכן בהתפרצות הבאה של גל האלימות שהתקיים במחזוריות עם הפלשתים השכנים, לאחר שנחלו ישראל תבוסה בקרב הראשון, יצאו חפני ופנחס עם ארון הברית לקרב השני באפק, בחדשם בכך את המנהג הקדום שהיה נהוג בראשית התיישבות העם בארץ. דבר שלא הועיל. חפני ופנחס מתו, וארון ברית ה' נלקח בשבי הפלשתים. בשמוע עלי את הבשורה, נפל מכיסאו ומת.

כנראה במלחמה זו משכן שילה חרב.

לאחר החורבן

התלמוד‏[1] דורש את הביטוי המקראי "תאנת שילה"‏[2], שמקום המשכן היה נקרא כך, משום שכל העובר שם היה נאנח על החורבן.

לאחר החורבן שב היתר הקרבת קורבנות בבמות להתרו הראשון, ועד הקמת בית המקדש בירושלים בימי שלמה המלך היה מותר לכל אדם להקריב קורבנות נדבה בכל מקום שרצה.‏[3]

היום יש בתל שילה מרכז מבקרים עם דגם מוקטן של המשכן.

ממצאים ארכאולוגיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חוקרים בימינו מציעים שלוש אפשרויות לזיהוי מקום המשכן בשילה.

ישראל פינקלשטיין סבור שיש לאתר את המשכן בפסגת תל שילה. זה בדומה למקדשים כנעניים באתרים אחרים שהיו ממוקמים במקום הגבוה ביישוב. בנוסף, המשלחת שחפר בשילה בראשותו בראשית שנות ה-80 חשף במערב התל חומה כנענית ושני מגדלים. המרחק בין שני המגדלים הוא כ-25 מטר הרומז ל-50 אמה רוחב המשכן. ע"כ סבר שאותו חומה הוא, אולי, הכותל המערבי של המשכן.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת זבחים קיח,ב.
  2. ^ יהושע טז,ו.
  3. ^ משנה זבחים יד,ז.
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורת ספירת הנוצרים מדינת ישראל תחילת הציונות והעליות לפני קום המדינה בית המקדש הראשון בית המקדש השני גלות אשור (עשרת השבטים) גירוש ספרד ופורטוגל תקופת השופטים תקופת המלכים תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים תקופת בית ראשון גלות בבל תקופת בית שני סוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135) השואה גלות רומי תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלות תקופות של עליה לארץ ישראל תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקית תקופות בהן היה קיים בית המקדש
ב'תק"ב-ב'תתע"א - משכן שילה