עמוס מנסדורף
עמוס מנסדורף (נולד ב-20 באוקטובר 1965) הוא טניסאי עבר ישראלי ששיחק בשנות ה-80 וה-90. נחשב לטניסאי הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. בשיאו דורג במקום ה-18 בעולם בדירוג ה-ATP, הישג שיא לטניסאי ישראלי בסבב הגברים העולמי. משחקו התאפיין בחבטת גב יד מצוינת ובחבטת הגשה מדויקת, שחיפו על קומתו הנמוכה יחסית (1.73 מ') ועוצמת חבטותיו המוגבלת.
_-_Amos_Mansdorf.jpg) | |
| עמוס מנסדורף במשחק במהלך גביע דייוויס ברמת השרון, 19 במרץ 1990 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1965 (בן 58) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים | תל אביב, ישראל |
| גובה | 1.75 מטר |
| יד חובטת | ימין |
| פעילות כמקצוען |
1983–1994–1994  |
| סה"כ פרסים שצבר |
2,412,016 דולר אמריקאי |
| יחידים | |
| מאזן קריירה | 304-231 |
| דירוג שיא | 18 (16 בנובמבר 1987) |
| זכיות בטורנירים | 6 |
| זוגות | |
| מאזן קריירה | 46-84 |
| דירוג שיא | 67 (19 במאי 1986) |
| זכיות בטורנירים | 0 |
| שיאי גראנד סלאם | |
| זכיות 0 | |
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | רבע גמר (1992) |
| אליפות צרפת הפתוחה | סיבוב שלישי (1990) |
| וימבלדון | סיבוב רביעי (1989) |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | סיבוב רביעי (1990) |
  | |
קריירה מקצוענית עריכה
מנסדורף החל את הקריירה שלו כמקצוען בסבב העולמי ב-1983 בגיל 18. בשנת 1986 זכה בתואר הראשון שלו בטורניר יוהנסבורג. שנה לאחר מכן היה לישראלי הראשון שזכה בטורניר רמת השרון כשגבר בגמר על ברד גילברט. בסוף 1987 הביאו אותו הישגיו למקום ה-18 בדירוג העולמי של סבב ה-ATP, ארבעה מקומות גבוה יותר מהמקום שהשיג שלמה גליקשטיין חמש שנים קודם לכן.
את שנת 1988 פתח ברגל ימין כשניצח באוקלנד בינואר. באוקטובר של אותה שנה גם ניצח בגמר טורניר ברסי בפריז את הטניסאי האמריקאי ברד גילברט. בנוסף ליוקרה ונקודות הדרוג שבהן זכה מנסדורף, בטורניר ברסי מנסדורף קיבל את הפרס הגדול ביותר בקריירה שלו - 262,000 דולר.
ב-1989 נעצר עמוס פעמיים בשמינית הגמר של טורניר גראנד סלאם על ידי מי שדורגו במקום הראשון בעולם: באליפות אוסטרליה הפתוחה היה זה איוון לנדל שהדיחו ובווימבלדון היה זה סטפן אדברג. בשני המקרים נכנע מנסדורף בשלוש מערכות.
שנה לאחר מכן, ב-1990, מנסדורף הודח שוב על ידי אדברג בווימבלדון, לאחר שמשחקם בסיבוב השלישי הוכרע לבסוף במערכה חמישית אותה ניצח השוודי 9-7.[1] אדברג המשיך לשחק בטורניר וזכה בו. הישג נוסף של עמוס באותה שנה היה זכייה בטורניר ברוזמאלן שבהולנד אשר גם הוא, כמו וימבלדון, שוחק על גבי משטח דשא.
ב-1991 וב-1992 לא זכה עמוס בתארים אך הצליח בעקביות להגיע לשלבים מתקדמים של מספר טורנירים חשובים ולנצח שחקנים בכירים. הישג השיא שלו בגראנד סלאם קרה באליפות אוסטרליה הפתוחה ב-1992 שם הפסיד ברבע הגמר לג'ים קורייר האמריקאי שזכה בטורניר. בפילדלפיה באותה שנה הגיע לגמר עם ניצחונות על ג'ף טראנגו, מיכאל שטיך ופרנצ'יסקו קלאבט אך נעצר שם לאחר משחק של ארבע מערכות ושני שוברי שוויון מול פיט סמפראס. את השנה סיים במקום ה-25 בדירוג העולמי.
בתוארו האחרון זכה בוושינגטון בקיץ 1993 על מגרשים קשים על אף שהיה מדורג במקום השמיני בטורניר. בדרך לזכייה גבר על פטר קורדה הצ'כי וכן על טוד מרטין בגמר. באותה שנה הפסיד בגמר רמת השרון לאיטלקי סטפנו פסקוסולידו.
ב-1994, שנת פרישתו מטניס, הצליח מנסדורף להגיע לרבע גמר טורניר סינסינטי לאחר ניצחונות על קורדה ובוריס בקר אך פרש מהתחרות בגלל פציעה במצב של 1-1 במערכות מול אדברג. פציעות חוזרות ונשנות עמדו מאחורי פרישתו מהמשחק בסוף 1994 לאחר שהפסיד בגמר טורניר רמת השרון האחרון שלו לוויין פריירה הדרום אפריקאי. בטקס מרגש שנערך לכבודו לאחר המשחק ב-16 באוקטובר, ארבעה ימים לפני יום הולדתו ה-29, בגשם, הודה מנסדורף בבכי לאלפי האוהדים באצטדיון. את משחקו האחרון בסבב שיחק כשלושה שבועות לאחר מכן באנטוורפן.
הופעתו האחרונה ב"טורניר הבית" שלו ברמת השרון, אליפות תל אביב הפתוחה בטניס, הייתה השלוש עשרה במספר ופרט לזכייה ב-1987 רשם ארבע הופעות בגמר (1985, 1990, 1993 ו-1994).
בסך הכול ניצח מנסדורף בסבב המקצועני 304 משחקים (57%) והפסיד 231, זכה בשישה תארים ליחידים וצבר 2,412,691 דולרים בפרסים.
מנסדורף סבל במשך תקופה ארוכה מתסמונת העייפות הכרונית (הידועה בכינוי השגוי שלה, "מחלת היאפים").
גביע דייוויס עריכה
מנסדורף היווה חלק מנבחרת ישראל בטניס בגביע דייוויס בעשרים התמודדויות על פני עשר שנים, שיחק 47 משחקים וניצח 22 (47%).
ב-1986 ניצחה ישראל את שווייץ כשמנסדורף מנצח בשני משחקי היחידים בהם השתתף, אחד מהם כנגד יעקב לאסק. ב-1987 ניצחו מנסדורף וגליקשטיין בחוץ את נבחרת צ'כוסלובקיה כשמנסדורף מנצח ביחידים את מילוסלב מצ'יר ואת קארל נובאצ'ק.[2] ישראל העפילה לרבע גמר הגביע בו הפסידה להודו. ב-1989 הפסידה ישראל לצרפת כשבתוך כך זוכה מנסדורף לניצחון על יאניק נואה. לאחר מספר שנים בבית העליון של המפעל ירדה ישראל ב-1991 לבית האירופי האפריקאי לאחר הפסד לבלגיה אך בספטמבר 1993 שבה לבית העליון לאחר שניצחה את שווייץ 3-2. מנסדורף ניצח ביחידים את לאסק ורוסה.
ההתמודדות של ישראל מול בלגיה באצטדיון קנדה ברמת השרון שנה לאחר מכן הייתה האחרונה של מנסדורף כשחקן.
המשחקים האולימפיים עריכה
מנסדורף השתתף פעמיים בטורניר הטניס של המשחקים האולימפיים. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) הפסיד בסיבוב הראשון ובאולימפיאדת סיאול (1988) הגיע לשמינית הגמר לאחר שהיה מדורג 12 בטורניר. הוא היה אמור להשתתף גם באולימפיאדת ברצלונה (1992) אבל פרש בגלל פציעה.
לאחר הפרישה עריכה
ב-1995 שיחק מנסדורף משחק ראווה נגד גוראן איבניסביץ' במלחה במסגרת חגיגות 3,000 שנה לירושלים. איבניסביץ' ניצח בשתי מערכות.
בין השנים 2000 ו-2004 היה מנסדורף קפטן נבחרת ישראל לגביע דייוויס.
ביוני 2017 נישא מנסדורף בשלישית, לטליה שרון. כיום מנסדורף הוא איש עסקים ויהלומן.
קריירת אימון עריכה
בתחילת שנות ה-2000 אימן מנסדורף את נבחרת הדייוויס של ישראל, ובשנת 2009 אימן למשך ארבעה חודשים את דודי סלע. בהמשך אימן מנסדורף את מרקו קיודינלי השווייצרי ותחת אימונו של מנסדורף עלה קיודינלי מהמקום ה-189 למקום ה-148 בעולם. באפריל 2012 מונה למאמנה של סבטלנה קוזנצובה, אך כעבור כחודש הוחלף על ידי הרנאן גומי הארגנטינאי. באוקטובר 2012 מונה לקפטן נבחרת הפדרציה.[3]
תחרויות בינלאומיות בהן השתתף עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
עמוס מנסדורף, ברשת החברתית אינסטגרם- עמוס מנסדורף, באתר olympedia.org
- עמוס מנסדורף, באתר ה-ATP
- עמוס מנסדורף, באתר ה-ITF
- עמוס מנסדורף, באתר גביע דייוויס
- עמוס מנסדורף באתר IsraelTennis(הקישור אינו פעיל)
- שרון דוידוביץ', "אני בחור רגיש" / מנסדורף מדבר, באתר ynet, 23 בפברואר 2016
איתמר קציר, כשהמסע החלומי של הטניסאי הישראלי באליפות אוסטרליה נקטע על ידי שיני בינה טורדניות, באתר הארץ, 26 בינואר 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ השאר, היסטוריה: בחזרה לקרב האדיר בין מנסדורף לאדברג בווימבלדון 1990, באתר איגוד הטניס בישראל
- ^ אריה ליבנת, השבוע לפני: "מבצע אנטבה של הטניס הישראלי", באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
- ^ ynet ספורט, עמוס מנסדורף מונה לקפטן נבחרת הפדרציה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2012