פורטל:שבת ומועדי ישראל/תמונה נבחרת/גלריה
גלריית תמונות נבחרות של פורטל שבת ומועדי ישראל
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
שרטוט המדגים את ארבע רשויות השבת: רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור.
לארבע רשויות אלה דינים ייחודיים בשבת ובחגי ישראל ומועדיו באשר לטלטול – העברה – של חפצים מאחת לאחרת, וגם בתוך הרשות.
2
.jpg)
נטילת לולב היא אחת ממצוות חג הסוכות בה נוהגים שהמתפלל היהודי יחזיק בידיו את ארבעת המינים, בידו האחת יחזיק את שלושת המינים, ההדס הערבה והלולב ואילו בידו השנייה את האתרוג. ארבעת המינים נמשלו לעם ישראל ובחג הסוכות מקובצים הם יחדיו משל לעם מאוחד. בנטילת הלולב מברכים על סיום קריאת ההלל.
3
חלה לשבת חלה הוא סוג מאפה הנהוג לברכו ברכת "המוציא לחם מן הארץ" בעת קידושים באירועי דת יהודיים וכן בערבי שבת ויום טוב וקידושי היום לאחר תפילות השחר.
4
.JPG)
מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת. ההיתר לשימוש במעלית שבת איננו מוסכם על כל הפוסקים.
5
נרות שבת ויום טוב היא מצווה מדרבנן להדליק נר בבתים לצורך ליל שבת או יום טוב. הדלקת הנר הינה חובה על משפחה, ונעשית לרוב על ידי אם הבית בזמן כניסת השבת.
6
כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש. לשם כך נהוג להשתמש כיום ב"מפית לחלות", שהיא יריעת בד או עור (לרוב מרוקמת).
7
טיש (יידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, וסעודות הילולה.
8
חמין הוא תבשיל שבתי מובהק. התבשיל נוצר מאחר שלפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, וכן יש איסור על הבערת אש ביום זה, ועם זאת, מכיוון על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. כדי שניתן יהיה לאכול מאכל חם ביום השבת היה צורך לבחור במאכל שבישולו יתחיל לפני כניסת שבת ושיארך זמן רב, מה שימנע ממנו להישרף עד לאכילתו, ולכן נוצר מאכל זה.
9
עירוב הוא הכינוי המקובל להקפת שטח מיושב במחיצות, בדרך כלל מחיצות מסוג צורת הפתח, על מנת להתיר הוצאת והכנסת חפצים מבתים לרחובות ולמקומות ציבוריים פתוחים בשבת, באמצעות הפיכת שטח גדול לרשות היחיד אחת, דבר שמתיר את טלטול החפצים בשטח בלא לעבור על מלאכת הוצאה מרשות לרשות. כיוון שעל פי ההלכה היהודית אין להוציא ("לטלטל") חפצים מהבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, ישנה חשיבות מעשית רבה בהתקנת העירוב בשטח מיושב, בעיקר בעת המודרנית, והדבר מאפשר התנהלות סדירה בשבת והוצאת חפצים כגון סידור תפילה או עגלת ילדים, לדוגמה.
10
עירוב חצירות ושיתופי מבואות הוא תקנת חז"ל הבאה להתיר את איסור לטלטל בין רשויות היחיד בבעלויות שונות, וממילא – האיסור לטלטל בין רחובות שונים שאינם רשות הרבים. עקרונית, אם ישנו מקום אכילה משותף (חדר אוכל או מטבח. בנוסף במלון (אפילו ללא אכילה בו) או במחנה היוצא למלחמה אין צורך בעירוב) לכל באי רשויות היחיד או הרחובות מותר להם לטלטל זה אל זה. הפתרון ההלכתי לטלטול מבוסס על כך. ברשויות היחיד מכונה הדבר "עירוב חצרות", ולגבי הרחובות מכונה הדבר "שיתוף מבואות". כיום, נהוג לעשות רק עירוב חצרות שלפי ההלכה ניתן להסתמך עליו גם לרחובות (מבואות).
11
חנוכייה בה שמונת נרות החנוכה. חנוכייה היא תשמיש קדושה הנועד להניח בו את נרות חנוכה, שמדליקים לזכר הניצחון במרד החשמונאים ונס פך השמן.
12
13
ליל הסדר הוא הלילה הראשון של חג הפסח, שבו מתכנסים היהודים, בדרך כלל במסגרת משפחתית אך גם במסגרות אחרות, לקריאת ההגדה של פסח (שבה מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים). בקרב יהודי גאורגיה ליל הסדר נקרא "הגדה". הכינוס משמש גם לקיום המצוות הנלוות: שתיית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור וחרוסת, אכילת סעודת החג, אכילת האפיקומן (אשר יש הנוהגים "לגנוב" אותו בהתאם למנהג "גנבת האפיקומן") ועוד.
14
סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות. המילה סוכה נגזרת מן השורש סכ"כ ומשמעותה מבנה הסוכך על האנשים שבתוכו, ומכאן נובע גם שמו של הסכך. הישיבה בסוכה היא מצוות עשה התלויה בזמן מהתורה, חובה לגברים ורשות לנשים.
15
אוזן המן, מאפה עשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר. מקורו של המאפה במרכז אירופה, והוא נפוץ במיוחד בקרב יהודים עקב המנהג לאוכלו בחג הפורים ולצרף אותו למשלוחי המנות לרגל החג.
16
סביבון הוא צעצוע מסתובב, שבקרב היהודים משמש בעיקר כמשחק מסורתי לחג החנוכה. בדרך כלל בארצינו בכל צד של הסביבון יש את האות הראשונה של מילים אילו: נס גדול היה פה. בארצות אחרות, במקום פה, אומרים שם.
17
חג החנוכה הוא חג יהודי ובו שמונה ימי הודאה, שתיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
18
שְׁטרַיימְל (מיידיש; בעברית: מזנבת) הוא כובע פרווה שיהודים חרדים חסידיים יוצאי מזרח אירופה נוהגים לחבוש לאחר הנישואין בשבתות, חגים ובימי חול המועד. המנהג הוא גם נחלתם של קבוצה קטנה של "מתנגדים" בירושלים (ה"פרושים" מבני היישוב הישן).
19
הבדלה היא סדרת ברכות, הנאמרת עם תום השבת או חג האסור במלאכה (גם במוצאי שבת שהוא בעצמו יום טוב), ומציינת את ההבדלה בין השבת לבין ימי החול. בהבדלה מברכים על היין, ובמוצאי שבת גם על מאור האש ועל הבשמים. עשיית ההבדלה הינה חובה מהתורה, והיא נלמדת ממצוות קידוש השבת בדברים.
20
משלוח מנות היא אחת מן המצוות הנוהגות בפורים. על פי מצווה זו, על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה של המצווה, כפי הנראה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בין איש לאחיו בחג זה.
21
סופגנייה היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה. יכולת הספיגה של הסופגנייה (ומכאן שמה) היא ככל הנראה העילה להיותה המאכל המסורתי בחג החנוכה, המציין את נס פך השמן.
22
מגילת אסתר, שהיא אחת מחמש המגילות שבחלק הכתובים שבמקרא, מגוללת את סיפור ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ודודניתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן.
23
גביע לקידוש קידוש הוא אזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר. הקידוש נעשה על ידי ברכה מיוחדת הנאמרת לרוב על גביע יין (או מיץ ענבים). ישנה מצווה מהתורה לערוך קידוש בליל שבת וחג, היא מצוות קידוש השבת בדברים. הקידוש נערך קודם הסעודה (היות שיש איסור על אכילה לפני הקידוש), בדרך כלל על ידי בעל הבית או הבכיר מבין הנוכחים. הקידוש הנעשה ביום השבת והחג הינו תקנה דרבנן.
24
בהדפסה המקורית של שולחן ערוך, אורח חיים, נכתב בסימן תר"ה: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא ... יש למנוע המנהג ההוא." לאחר מכן הוסיף הרמ"א את חלקו בשולחן ערוך לצד דברי המחבר, ובהדפסות מאוחרות יותר, שבהן הדפיסו גם את דברי הרמ"א החולק על הבית יוסף וסובר שמדובר במנהג טוב, הסירו את המלים "מנהג של שטות הוא" שבכותרת.
25
השופר הוא כלי נגינה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים. בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש להודעות והתרעה. ביהדות השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה וככזה הפך לסמל יהודי.
26
קיטל ("גלימה" ביידיש) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.
27
מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד או יותר מחמשת מיני דגן שלא החמיץ. אחת ממצוות הפסח היא אכילת מצה בליל הסדר, כזכר ליציאת מצרים, כאמור בשמות: ”וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם-צֵדָה לֹא-עָשׂוּ לָהֶם” (י"ב, לט). על פי רוב הדעות, אין מצווה באכילת מצה בשאר ימות החג, אך מחמת איסור חמץ, המצה מהווה תחליף ללחם למקפידים על מצוות החג. כאשר בית המקדש היה קיים, הייתה מצווה מיוחדת באכילת המצה עם קורבן פסח שהיה נאכל אף הוא בליל הסדר, או (למי שאינו יכול) בפסח שני, חודש לאחר מכן.
28
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (מוכר גם בשם: "יהודים מתפללים") הוא שמו של ציור מפורסם ומוכר מאד אשר צייר הצייר היהודי מאוריצי גוטליב מפולין. הציור של מאוריצי גוטליב התפרסם בעיתונות הפולנית והגרמנית במדינות אירופה והפך לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20.
29
ל"ג בעומר הוא ממועדי השנה היהודיים אשר מקורו במנהג שהתפתח החל מהמאה ה-12. זהו היום השלושים ושלושה לספירת העומר שסופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר. אין אומרים תחנון בל"ג בעומר, אולם אין תוספת מיוחדת לתפילת היום. נוהגים לעשות ביום זה שמחות נישואים וכן נהגו להדליק מדורות גדולות. יש הנוהגים גם לירות בחץ וקשת, ויש המוצאים בכך חיזוק לסברה שיום זה קשור למאורעות בתולדות מלחמות עם ישראל. הגרסה הקבלית מייחסת את הירי בחץ וקשת למסורת שבחייו של רשב"י לא הייתה קשת בענן, שהיא סימן קללה.
30
ט"ו בשבט הוא תאריך בלוח השנה העברי אשר מציין את ראש השנה לאילנות (משנה, מסכת ראש השנה א' א'). יום זה הוא תאריך קובע לגבי כמה מצוות הקשורות בפירות האילן, כגון ערלה ותרומות ומעשרות. כיום מצוין ט"ו בשבט גם כמעין חג טבע, ורבים נוהגים לציין אותו בנטיעת עצים ובעיסוק בענייני איכות הסביבה. נהוג לאכול ביום זה מהפירות שבהם נשתבחה ארץ-ישראל, ויש הנוהגים לערוך "סדר ט"ו בשבט".
31
חג השבועות, המכונה במקרא יום הביכורים, הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. הוא חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיוון, הוא כולל יום אחד בארץ ישראל ושני ימים בחוץ לארץ. בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. על פי חז"ל מזוהה החג עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה, בתפילות החג, קריאה בתורה – פרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה, ושאר מנהגי החג. נהוג גם לקשט את בית הכנסת ואת הבימה בפרחים או עצים לזכר מעמד הר סיני שבו קושט הר סיני בפרחים באופן ניסי.
32
קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת הפסח) היא צלחת מסורתית סמלית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר, בה מוצגים שישה מאכלים המייצגים רעיונות הקשורים לסדר הפסח וליציאת מצרים. כל אחד מששת המאכלים נאכל או מוצג בחלק אחר מההגדה של פסח, על מנת לעזור להמחיש את סיפור ההגדה (יחד עם שלוש המצות, המצויות אף הן במרכז שולחן הסדר).
33
כפרות הוא מנהג שיש יהודים הנוהגים לערוך אותו בערב יום הכיפורים (או מעט לפניו), כמעין סמל ל"פדיון הנפש" ולכפרה, ובו מסובבים כסף או תרנגול מעל לראש. יש מעטים הנוהגים לפדות בדגים או בירק. מבואר בספרים כי הכוונה היא שידמה האדם שאת כל מה שעושים לתרנגול היו צריכים לעשות לו וכך להכניע את לבבו, בדומה לטקס השעיר לעזאזל, שהתקיים ביום הכיפורים בתקופת המקדש.
34
בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה: ”אור לארבעה עשר (בניסן) בודקים את החמץ לאור הנר.” (מסכת פסחים, פרק א', א'). הלכה מקובל תהליך בן שלושה שלבים, שבאמצעותם מתמודדים עם החמץ לקראת חג הפסח: בדיקה, ביטול וביעור (השמדה). לאחר טקס הבדיקה מבטלים את החמץ; כלומר, מכריזים על החמץ שלא נמצא בבדיקה שהרי הוא כ'עפרא דארעא' (עפר הארץ), ולמחרת מבערים מן העולם את החמץ שנמצא בבדיקה. (מקובל לעשות זאת באמצעות מדורה, אך אפשר לבערו באופנים נוספים, כגון השלכה לים).
35
יציאת מצרים הוא אירוע אשר התרחש לעם היהודי בו יצא משנותיו של העבדות והשעבוד למלכות פרעה במצרים אל היציאה לחופש ולדרור כעם משוחרר ההולך אל ארצו המובטחת כנען (ארץ ישראל), וכל זאת בכישוריו של הקדוש ברוך הוא, כך על פי המסורת היהודית. מצווה בערב פסח בליל הסדר לספר לילדים את סיפור יציאת מצרים למען לא יישכח הסיפור לדורי דורות. מצווה זו נקראת והגדת לבנך ביום ההוא לאמר...
36
.jpg)
שופר. יהודי ישיש תוקע בשופר. שופר הוא מעיין כלי נגינה דתי בדת היהודית. השופר עשוי מקרן חלולה של בעל חיים כל שהוא בעל קרניים. בשופר נוהגים לתקוע בראש השנה ובעשרת ימי תשובה ביום הכיפורים בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח וביום העצמאות.
37
ריבה מאכל הנהוג לאכלו בעיקר בימיו של ראש השנה ובערב ראש השנה על ידי יהודי עדת לוב, משמעות המנה היא שתהיה שנה מתוקה.
38
ארון קודש באמצעו של חג שמחת תורה. תחריט תוצרת עץ בו נראה בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (הולנד) ציורו של האמן הצרפתי ברנרד פיקאר (1723-1743) המתאר את פתיחת ארון הקודש במשך כל שמחת תורה ובו מוצגים לראווה ספרי התורה שזהו יום חגם.
39
כרטיס ברכה לראש השנה. לקראת ימי ראש השנה ובמהלך חודש תשרי בו חלים חגיה הראשונים של השנה נוהגים בתפוצות עם ישראל לשלוח זה לזה כרטיסי שנה טובה בו מצורפים מקבץ ברכות כדי לאחל לשנה חיובית.
40
הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב. ההגדה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו. ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. בהגדה 34 איורים של סיפורי התורה מאז בריאת העולם ועד מותו של משה רבנו. כתמי יין מעידים על כך שבהגדה נעשה שימוש רב. מהערות המצויות בשולי האגדה ניתן להסיק כי הייתה באיטליה במהלך המאה ה-16. מאוחר יותר התגלגלה לסרייבו, ושם נמכרה בשנת 1894 למוזיאון, על ידי משפחה יהודית שירדה מנכסיה.
41
הירח במילואו. הירח מופיע בסיפורים ובאגדות שונים במגוון רב של תרבויות. לוחות שנה רבים מתבססים על שילוב של מחזור הירח ותנועת הארץ סביב השמש, בהם לוח השנה העברי. חלק מחגי היהדות (פסח, ט"ו באב, סוכות, ט"ו בשבט ופורים) מכוונים לאמצע החודש הירחי, שבו הירח נראה במילואו.
42
מסכה היא חפץ המכסה חלק מן הפנים או את כולם, ולעיתים גם חלק מן הראש. המסכה משמשת כסממן לאפיון דמות באירועים קהילתיים כגון טקסים דתיים בכל תרבויות העולם. בפורים נעשה שימוש במסכה כחלק מהמנהג להתחפש.
43
_-_A_HUGE_DOLL_IN_THE_FIGURE_OF_DAVID_BEN_GURION,_PARTICIPATING_IN_THE_ADLOYADA_PARADE.jpg)
בובת ענק של דוד בן-גוריון במסגרת תהלוכת עדלאידע ב-1998 בחג פורים בתל אביב. המסורת לעריכת העדלאידע החלה ב-1912 בראשית ימיה של תל אביב. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה. מקור השם בתלמוד הבבלי, במימרת רבא: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
44
מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות. המדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים, כגון ל"ג בעומר בישראל או ליל גאי פוקס הנחוג ב-5 בנובמבר בבריטניה. חלק מהווי הפלמ"ח היה הקומזיץ, מפגש חברתי הנערך סביב מדורה, שכלל שירה בציבור, צ'יזבאטים ואכילת קרטושקעס - תפוחי אדמה שנאפים במדורה עצמה. אחר קום מדינת ישראל הפך הקומזיץ לפעילות נפוצה בתנועות הנוער.
45
הגדה של פסח מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.
46
פורטל:שבת ומועדי ישראל/תמונה נבחרת/46
47
פורטל:שבת ומועדי ישראל/תמונה נבחרת/47
48
פורטל:שבת ומועדי ישראל/תמונה נבחרת/48