צקלג
צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שדוד ישב בה בימים שברח מפני שאול, בעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.
בתנ"ך עריכה
ברשימות הנחלות בספר יהושע מופיעה צקלג בערי נחלת יהודה[1]: "ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור ... וצקלג ומדמנה וסנסנה" ובנחלת שמעון: ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה ... וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה” (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים א'–ה').
פירוש מקובל טוען שצקלג הייתה בנחלתו של שבט יהודה, אך ניתנה לאחר מכן לשבט שמעון.
ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים
לפי ספר שמואל הייתה אחת מ"ערי השדה" של אכיש מלך גת, שנתנה לדוד ואנשיו. לאחר תקופה יצא דוד מצקלג לחברון, שם הוא נמשח למלך. מצוין שהעיר נשארה בידי מלכי יהודה ("עַד הַיּוֹם הַזֶּה". ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוק ו').
לפי ספר נחמיה צקלג נושבה מחדש בתקופת שיבת ציון, בתקופתו של נחמיה[2].
השם צקלג אינו שם עברי, אלא שם פלישתי. [1]
זיהוי עריכה
לצקלג הוצעו מספר זיהויים על ידי החוקרים:
היו שזיהו את צקלג עם ח'רבת זחיליקה, הנמצאת 18 קילומטר מזרחית לעזה, בגלל דמיון השם לצקלג.
אלברכט אלט הציע לזהות את צקלג בתל א-חויליפה שליד קיבוץ להב[3]. זיהוי זה היה מקובל בשנות ה-50 ובעקבות זאת קבעה ועדת השמות הממשלתית את שם קיבוץ להב כ"צקלג"[4][5].
בשנות ה-50 המאוחרות הועלו פקפוקים לגבי זיהוי זה[6] ובנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את צקלג בתל שרע, וועדת השמות הממשלתית הסירה את השם צקלג מעל קיבוץ להב[7]. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.
ביולי 2019 הציעו פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות וד"ר קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה לזהות את צקלג באתר ח'ירבת א-ראעי שבשפלת יהודה - בין קריית גת ללכיש. זיהוי זה מתבסס על מציאת עיר פלשתית שנחרבה ועליה עיר יהודית המתוארכת לימי דוד המלך[8]. פרופסור יגאל לוין שלל זיהוי זה בטענה שצקלג נמצאת על פי התנ"ך בנגב המערבי, ולכן לא היה יכול להיות בשפלת יהודה[9].
ביוני 2020 פרסם פרופ' משה גרסיאל הוכחה לזיהוי בתל שרע מהמסורת הערבית הלוקאלית. הכינוי "שריעה" הניתן לתל ולוואדי שלמרגלותיו, כמו גם הקיצור תל שרע, משמעותם העיקרית בערבית: חוק ומשפט, ובכך הנציחו את החוק והמשפט שקבע דוד באזור צקלג בדבר חלוקת שלל המלחמה בין אלה שנשארו מאחור ובין אלה שיצאו למלחמה בעמלקים שפשטו על צקלג (שמ"א ל, יח-כה)[10][11].
קישורים חיצוניים עריכה
- זיו ריינשטיין, 'מצאנו את צקלג המקראית', באתר וואלה!, 08 ביולי 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"א
- ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק כ"ח
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך צקלג
- ^ קיבוץ להב התנחל בצקלג, דבר, 8 באוגוסט 1952
- ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 651
- ^ אבי נבון, להב או צקלג?, אתר קיבוץ להב
- ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 829, 13 במרץ 1961, עמ' 956
- ^ Y. Garfinkel and S. Ganor 2019. Was Khirbet al-Ra‘i Ancient Ziklag? Strata: Bulletin of the Anglo-Israeli Archaeological Society 37: 51–59
- ^ יוני רוטנברג, להוכיח שדוד היה מלך, באתר ערוץ 7, 11 ביולי 2019
- ^ זיהויה של ציקלג לאור המקרא, הגאוגרפיה, המסורת הלוקאלית והארכאולוגיה, ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך
- ^ ראו גם Garsiel, M., The Book of Samuel: Studies in History, Historiography, Theology and Poetics Combined, Part One, עמ' 239