קסטהיי
קסטהיי (בהונגרית: Keszthely) היא מרכז נפת קסטהיי, עיר שממוקמת בטרנסדנוביה, במחוז זאלה, בפינה המערבית של אגם בלטון, עם תיירות תוססת, כלכלה חשובה, היסטוריה ותרבות משמעותיים.
| |||
_30.jpg) | |||
| ארמון פשטטיץ' | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 זאלה | ||
| נפה | נפת קסטהיי | ||
| שטח | 75.98 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 18,031 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 46°46′03″N 17°14′47″E / 46.7675°N 17.24628°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.keszthely.hu/ | |||
מיקום עריכה
העיר ממוקמת כאמור בקצה המערבי של אגם בלטון, על גדות מפרץ קסטהיי, צפונית לשפך נהר הזאלה, באזור מישורי בדרום ומעט הררי בצפון. האקלים שלה מאוזן יותר בגלל קרבת הים האדריאטי ואגם בלטון, הקיץ פחות חם והחורף פחות קפוא.
תחבורה עריכה
מסילת ברזל עריכה
העיר נמצאת על קו הרכבת טפולצה - בלטונסנטג'רג' - אוק. ניתן להגיע אליה באמצעות רכבות ישירות מבודפשט, מישקולץ, ניירגיהזה ומספר ערים טרנס-דנוביות גדולות (כמו קפושוואר, פץ', שיופוק, סקשפהרוואר, סומבטהיי). בשל תנועת התיירים ההולכת וגוברת בקיץ, מספר הרכבות לקסטהיי גדל לרבות מווינה.
תנועה במכונית עריכה
למרות קשרי הרכבת הטובים, הכוח המניע של התחבורה של קסטהיי לא מסופק על ידי הרכבת, אלא הכביש. אל העיר ניתן להגיע ברכב על הכביש הראשי 71 בחוף הצפוני של אגם בלטון או כבישים אחרים. העיר מוקפת בכביש הטבעת של כביש 71. חניה במרכז העיר כרוכה בתשלום.
ספינה עריכה
בקיץ, שירותי ספינות מקשרים אותה עם כמה יישובים באגם בלטון.
שדה תעופה עריכה
לא רחוק מהעיר יש שדה תעופה בינלאומי שמקבל בעיקר מטוסים מגרמניה.
היסטוריה עריכה
זמנים פרהיסטוריים עריכה
החפירות בעיר מספקות יותר ויותר ראיות לכך שהעקבות הראשונים של חיי האדם סביב העיר מתוארכים לתקופה הנאוליתית. עם זאת, ניתן להניח שבני אדם גרו שם אפילו לפני כן, אך שרידי היישובים על קו המים מכוסים כיום באגם בלטון. באלף ה-6 לפנה"ס עברו האנשים שחיו שם מאורח החיים של ליקוט-ציד-דיג, לאורח החיים היצרני, לחקלאות ולגידול בעלי חיים. לפיכך, הוקמו במקום יישובי קבע שהיו מיושבים תקופה ארוכה או קצרה יותר. נמצאו ממצאים ארכאולוגיים בחלקים שונים של העיר.
איננו יודעים את שמותיהם המדויקים של השבטים שהתיישבו במקום ובאו מכיוון דרום בתקופות שונות של הפרהיסטוריה, והמדע מסווג אותם לתרבויות על שם החפצים האופייניים שלהם, קישוטיהם, מיקומם הראשון ואזור תפוצתם. השלב השני של תרבות החרס המעוטר בקו הנאוליתי נקרא קבוצת קסטהיי,
מהרומאים עד לכיבוש המדיארים עריכה
הגנרל הרומי טיבריוס, לימים טיבריוס הקיסר, כבש את טרנסדנוביה. הרומאים הקימו שם את פרובינקית פאנוניה. הדרך המסחרית והצבאית החשובה שחצתה את האזור הייתה באלכסון וחיברה את מושב הפרובינקיה אקווינקום (אזור אובודה של ימינו) עם אקוויליה.
בשנת 374, העמים הברברים הפולשים (נדידת העמים) השאירו עקבות של הרס קשה באזור. לאחר מכן אוכלוסיית האזור הפכה לדלילה, אך האזור לא נעשה בלתי מיושב גם לאחר נסיגת הצבא הרומי במאה החמישית. משנת 433 האזור היה תחת שלטון ההונים.
הזמנים המודרניים עריכה
במצב הכלכלי הלא טוב לאחר מלחמת העולם הראשונה נעצרה התפתחות העיר. בין שתי מלחמות העולם צבר קסטהיי מוניטין של "עיר גמלאים". בשנת 1925 חיכו לתיירים חמישה בתי מלון, שני בתי קפה, עשר מסעדות ו-11 פאבים. הארמון הנאו-בארוקי של מוזיאון בלטון של היום, הבניין החדש של סניף הדואר ובית הבראה יובס נבנו בתקופה זו.
מלחמת העולם השנייה לא גרמה להרס פיזי רציני בעיר, למרות שנהרס האוסף המפורסם של מוזיאון אגם בלטון שהועבר לזאלאגרסג התרחש באותה תקופה, אך הריהוט והספרייה של טירת פשטטיץ' נותרו על כנם.
קהילה יהודית עריכה
לא ידוע בדיוק מתי התחילה ההתיישבות היהודית במקום, אך קרוב לוודאי כבר בתחילת המאה ה-19.
ב-8 במאי 1944 נאלצו 900 יהודי העיר ו-110 יהודים מהמחוז להיכנס ל"גטו התחתון" ברחוב אונטרברגר ול"גטו העליון" שכלל את גוש גולדמרק.[1] הגטו פונה ב-20 ביוני 1944, במהלכו גורשו היהודים בעיקר למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו[2] ספגה אובדן של כ-7 אחוזים במהלך מלחמת העולם השנייה כתוצאה מגירושם של האזרחים היהודים למחנות ההשמדה. האנדרטה שהוקמה מול בית הכנסת של קסטהיי[3] מנציחה את 829 קורבנות השואה.
ילידי המקום עריכה
- קרל גולדמארק (1830 – 1915) היה מלחין הונגרי-יהודי.
- לאיוש באשטי במקור ברגר (1911 – 1977) שחקן הונגרי-יהודי זוכה פרס קושוט, מרצה באוניברסיטה לאמנויות.
- אימרה פטה (1883 – 1944) היה מנצח, מלחין, מורה למוזיקה הונגרי-יהודי.
- אוטו ברנאט במקור זינגר (1872 – 1937) היה עיתונאי, עורך דין הונגרי-יהודי.
- שומה בק במקור שמואל בק (1872 – 1930) היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, רופא עור, פרופסור באוניברסיטה.
- דוד שוורץ (1850 – 1897) היה יהודי-הונגרי ממציא ספינת האוויר הקשיחה, מחלוצי התעופה.
אתרים בעלי חשיבות עריכה
תרבות עריכה
גלריית תמונות עריכה
-
מבט אווירי על קסטהיי -
קסטהיי, טירת פשטטיץ' בתצלום אוויר -
מאוזוליאום פסטטיץ' מהאוויר, קסטהיי -
מבט על קסטהיי ממעוף הציפור -
כנסיית "גבירתנו" של הונגריה, תצלום אוויר -
קפה האי של קסטהיי בצילום מגבוה
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- טיבור הורוואט: תחבורה באגם בלטון. עלון סטטיסטי של מחוז ועיר, 1959
- אישטוואן גולדשמיד - לאיוש סרקה: ההיסטוריה של יהדות קסטהיי 1699–2005, קסטהיי, הקהילה היהודית קסטהיי, 2005
- כריסטינה בז'ן (אנ'), קסטהיי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 345), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קסטהיי
הערות שוליים עריכה
- ^ Goldschmied István - Szarka Lajos: A keszthelyi zsidóság története 1699–2005, Keszthely, Keszthelyi Izraelita Hitközség, 2005
- ^ Dr. Müller Róbert: Keszthely tegnapelőtt... tegnap... és ma, Keszthely, Nyugat-Balatoni Térségmarketing Közhasznú Társaság, 2005
- ^ אתר בית הכנסת של קסטהיי