רוי גונזלס דה קליבחו

רוי גונזלס דה קלביחוספרדית: Ruy González de Clavijo; שנת לידתו אינה ידועה, מת ב-2 באפריל 1412) היה דיפלומט וסופר ספרדי-קסטיליאני. ב-14031405 פעל כשגריר מטעם אנריקה השלישי, מלך קסטיליה בחצר המלך טימור, מייסד ושליט האימפריה הטימורית.[1]

רוי גונזלס דה קליבחו
Ruy González de Clavijo
רוי גונזלס דה קלביחו בתחריט מ-1860
רוי גונזלס דה קלביחו בתחריט מ-1860
לידה המאה ה־14
מדריד, כתר קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 1412
מדריד, כתר קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל שגרירותו בחצר טימור לנג, ספר מסעו לסמרקנד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דף מכתב היד המקורי של "השגרירות לטימור לנג" (אוסף הספרייה הלאומית של ספרד)

השגרירות בסמרקנד עריכה

קלביחו, אציל ממדריד ומקורב לחצר, מונה לעמוד בראש משלחת של מלך קסטיליה לשליט האימפריה הטימורית. מטרת המשלחת הייתה להוביל לברית נגד העות'מאנים. קלביחו הפליג מקדיס ב-21 במאי 1403 בחברתם של שגריר טימור, מוחמד אל-קאזי, הנזיר הדומיניקני אלפונסו פאז דה סנטה מריה, אחד משומרי המלך גומז דה סלזאר וקסטיליאנים אחרים. המשלחת הפליגה דרך הים התיכון, עברה את מיורקה, סיציליה ורודוס והגיעה לקונסטנטינופול, שם התקבלה אצל מנואל השני, קיסר האימפריה הביזנטית. בגלל תנאי מזג אוויר קשים וספינה שנטרפה נאלצה השגרירות לחזור לקונסטנטינופול ולבלות בה את חורף 1403–1404. באביב 1404 הפליגה פמליית השגרירים לאורך חופי הים השחור לטרבזון, ומשם המשיכה את דרכה ביבשה לארמניה, מסופוטמיה ופרס עד לטורקסטן.

ב-8 בספטמבר 1404 הגיעו הקסטיליאנים עד לבירתו של טימור – סמרקנד. השליט קיבל את פני המשלחת ברוח טובה, הודה על המתנות ושיבח את מלך קסטיליה. קלביחו מצא את העיר במחזור מתמיד של בנייה והתחדשות במתוך חתירה לשלֵמות. וכך כתב: "המסגד שטימור הקים לזכר אֵם אשתו... נראה לנו כמרשים מכל מה שביקרנו בעיר סמרקנד, אך הוא לא הושלם מפני שנמצאה תקלה בגובה שער הכניסה שלו"[2] המפגש הראשון של קלביחו עם טימור היה, לפי תיאורו, ב"פרדס נהדר וארמון בו", שעוצבו כמיטב המסורת של הגנים הפרסים. קלביחו הביא תיאורים מפורטים של פילים מאולפים ומקושטים שראה, וכן של האוהלים הצבעוניים עשויים מיריעות משי משובצות בפנינים עם גדילים ודגלים שהתנופפו ברוח.

המשלחת הקסטיליאנית שהתה מספר חודשים בסמרקנד, ובמהלכה השתתפו אנשיה בחגיגות לניצחונו האחרון של טימור ביולי 1402 בקרב אנקרה על הסולטאן העות'מאני, בייזיד הראשון. הניצחון הפיג את הפחדים במערב מההתפשטות העות'מאנית בהונגריה וחיזק את הרצון לפתרון סכסוכים בדרך דיפלומטית אצל שארל השישי, מלך צרפת ואצל אנריקה מלך מקסטיליה.

הקסטיליאנים עזבו את סמרקנד ב-21 בנובמבר 1404 בגלל מותו הממשמש ובא של טימור, ומכיוון שלא הצליחו להשיג מכתב למלכם חתום בידי טימור. בכך הסתיימה שגרירותו של קלביחו. אחרי שחזר לארצו ב-1406 המשיך למלא תפקידים בחצר חואן השני, מלך קסטיליה, ואחרי פרישתו התמיד לחיות במדריד, שבה מת ונקבר.

יומן הדרכים של קלביחו עריכה

במהלך המסע שלו מספרד ועד לאסיה התיכונה ניהל קלביחו רישום מפורט של קורותיו ותצפיותיו. יומנו, יומן הדרכים שלו, שחובר ככל הנראה על סמך רשימותיו, פורסם בספרדית בשנת 1582 בשם "השגרירות לטימור לנג" (Embajada a Tamorlán). בשנת 1859 הוציאה אגודת האקלוט לאור תרגום לאנגלית של היומן תחת הכותרת "סיפורו של השגריר רוי גונזלס דה קלביחו בחצר טימור בסמרקנד".[3] כמו כן קיימות מהדורות תרגום לרוסית, לפרסית ולטורקית. החיבור של קלביחו מהווה מקור חשוב להכרת ממלכתו של טימור ונוגע במגוון נושאים: ניהול הצבא, דרכי השלטון, המסחר, מנהגים מקומיים, השפות והניבים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ AKA, ISMAIL. “THE AGRICULTURAL AND COMMERCIAL ACTIVITIES OF THE TIMURIDS IN THE FIRST HALF OF THE 15TH CENTURY”, Oriente Moderno, vol. 15 (76), no. 2, 1996, pp. 9–21
  2. ^ Ruy González de Clavijo. Embassy to Tamerlane 1403-1406 (Guy Le Strange, tr.), London: Routledge, 1928, p. 280; Quoted in: Frances Wood, The Silk Road: two thousand years in the heart of Asia, University of California Press, 2002, p.137
  3. ^ Narrative of the Embassy of Ruy Gonzalez de Clavijo to the court of Timour at Samarcand, A.D. 1403-6; תרגום זה הופיע מאז בהדפסות מחודשות; האחרונה בהן ראתה אור ב-2016