רון מרגולין

רון מרגולין (נולד ב-4 בדצמבר 1957) הוא פרופסור באוניברסיטת תל אביב. חוקר דתות, יהדות, חסידות ופילוסופיה יהודית מודרנית. ממקימי תוכנית אופקים להכשרת סטודנטים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב להוראת יהדות כתרבות במערכת החינוך הממלכתית ועמד בראשה בין השנים 2011-2022. חוקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים.

רון מרגולין

לידה	4 בדצמבר 1957 (בן 66) חיפה
מדינה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת חיפה
מקצוע	פרופסור לחקר דתות ומחשבת ישראל

ביוגרפיה וקריירה אקדמית

רון מרגולין נולד בחיפה. אביו, עורך דין תיאודור מרגולין, עמד בראש משרד עורכי הדין שהוקם בעיר על ידי סבו פנחס מרגולין, מראשוני עורכי הדין בארץ, יזם ציוני מרוסיה חבר מועצת עיריית חיפה בימי שלטון המנדט הבריטי. אמו, יעל מרגולין לבית וינקלר, בת למייסדי המושבה אבן יהודה, הייתה מורה ומנהלת בבית הספר התיכון חוגים בחיפה.

רון מרגולין התחנך ולמד בבית הספר הריאלי בחיפה. בעקבות אירועי מלחמת יום הכיפורים ומפגשו האישי עם הוגה הדעות ד"ר יוסף שכטר, עזב בשנת 1973 את בית הספר ופנה להתנסויות אישיות, בהן לימוד לפרק זמן קצר בישיבת הנגב בנתיבות ולימודי יוגה ומדיטציה בחווה פרטית בגליל. שירת בצה"ל בחיל השריון, ולאחר שחרורו פנה ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב בתחומי מדעי החיים, חינוך ופילוסופיה יהודית. למד לקראת תואר שני באוניברסיטת חיפה וכתב עבודת דוקטור בחקר הפנמת החיים הדתיים בחסידות באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' משה אידל.

לימד תנ"ך, מחשבת ישראל ותלמוד בבתי ספר תיכוניים בחיפה ובירושלים ועיצב את תוכנית הלימודים במדעי הרוח בבית הספר למדעים ואמנויות שהקימה העמותה למצוינות בחינוך בירושלים. שימש מזכיר האיגוד העולמי למדעי היהדות ועורך כתב העת מדעי היהדות. ניהל ביחד עם הרב ד"ר דניאל הרטמן את התוכנית להתחדשות הוראת מקצועות היהדות בבתי הספר התיכוניים של מכון שלום הרטמן בירושלים. משמש חוקר בכיר במכון זה עד היום. פרופסור חבר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב משנת 2010, שימש כראש התוכנית ללימודי תואר שני במדעי הדתות באוניברסיטה זו.

עומד כיום בראש תוכנית אופקים שיזמה קרן פוזן באוניברסיטת תל אביב להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת המקצוע תרבות ישראל בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים הממלכתיים. רון מרגולין התבקש בשנת 2015 על ידי שר החינוך לעמוד בראש ועדה שעיצבה תוכנית לימודים מעודכנת בלימודי תרבות יהודית-ישראלית במערכת החינוך הממלכתית.

הוא היה נשוי לבמאית עמליה מרגולין ולהם שני בנים.

עקרונות מרכזיים בהגותו

בספרו הדת הפנימית, דן רון מרגולין בהיבטים הנפשיים השונים שבאים לידי ביטוי בטקסטים ובאורחות החיים הדתיים בדתות העולם ובמקורות היהדות. באחרית הדבר של הספר הוא שואל מה משמעותם הפילוסופית של היבטים אלו. בתשובתו הוא טוען שהרגישות, החשיבה, הערכיות והבחירה הפנימית הן עדויות לקיומו של היבט רצוני בלתי חומרי באדם, שלא ניתן לזהותו אך ורק עם הגוף האנושי הנושא אותו. יסוד זה מכונה במסורת היהודית-מקראית "צלם אלוהים". בעקבות הפילוסוף הנס יונאס והוגים נוספים, טוען גם מרגולין שהפנימיות הדתית, היא חלק מכלל הפנימיות האנושית המעיד על כך שהאדם אינו מסתפק בעצמו.

בתשובה לשאלה מהו הגורם הדומיננטי בעיצוב מקורות הדת והמחשבה הפילוסופית, רון מרגולין נוטה להדגיש את חשיבות הממד הקיומי (אקזיסטנציאליסטי), כלומר ההתמודדות עם עצם משמעות החיים לנוכח סופיותם; זאת, ברוח משנותיהם של מרטין בובר ופילוסופים אקזיסטנציאליסטיים אחרים. אולם בשונה מנטייתם של רבים מההוגים והחוקרים הנוטים לחשיבה אקזיסטנציאליסטית או להסברים פילוסופיים ותאולוגיים של הדת, רון מרגולין אינו מפחית בחשיבותם של היסודות ההיסטוריים, הסוציולוגיים, האנתרופולוגיים והפסיכולוגיים בעיצובן של מסורות דתיות בכלל ושל היהדות בפרט.

במסגרת כתיבתו על החילוניות היהודית כתב מרגולין בין השאר על הרליגיוזיות החילונית ועל כמיהתם הרוחנית של אנשים חילוניים לקחת חלק בהיבטים מסוימים של החיים הדתיים. תופעה זו מבטאת לתפיסתו את העובדה שהחיים מורכבים ומלאים בסתירות על אף משאלת הלב לקוהרנטיות האופיינית להוגים ולפילוסופים שונים. לדעת רון מרגולין, חשיבה רציונלית פילוסופית איננה מייתרת לחלוטין את הצורך בצורות חשיבה מיתיות, כשם שגם צרכים חברתיים ופסיכולוגיים מרכזיים לעיצוב התרבות בכלל כמו גם לזו הדתית. מאז ימי אפלטון ועד ימינו ניתן למצוא בהגותו של אותו אדם חשיבה לוגית-רציונלית בצד חשיבה הקרובה יותר לצורות חשיבה מיתיות. על רקע ההכרה במורכבות זו מגלה רון מרגולין עניין רב הן בחשיבה דתית ומיתית והן בניסיונותיהם של הוגים שונים לאורך הדורות לתת משמעות פילוסופית לתופעות החיים על בסיס ידע מדעי עדכני. לדבריו הדיכוטומיה האופיינית לחקר מדעי הרוח בשאלות דת וחילון, מדע ואמונה וכיוצא באלה מקורה בהקצנה לא ריאלית של המתח המצוי בין גישות שונות. על המתח במדעי הרוח שבין נקודת המבט הסוציולוגית האופיינית לחשיבה המכונה פוסט מודרנית לבין חקר תפיסות עולם כמעצבות את התרבות כתב מרגולין:

כשם שתפיסות מסויימות מעניקות לנתונים התיאוריים הסוציולוגיים מעמד מכונן תודעה, כך תפיסות אחרות מעניקות לתודעה עצמה מעמד מכונן מציאות. כל אחת מהגישות הסותרות הללו מתבססת על נתונים עובדתיים, כלומר לשתיהן אחיזה במציאות החיים, אולם הרצון להשליט אחת מן הגישות על החיים עצמם איננו עניין מדעי אלא ערכי.

— הדת הפנימית, עמ' 443

רון מרגולין סבור כי העם היהודי מתקשה עדיין לעכל את מהפכת העומק שעבר; מהפכה, אשר התחוללה עקב התהליך של כניסת העם היהודי למודרנה מאז ראשית האמנסיפציה באירופה, ובפרט עקב הקמת מדינת ישראל, שהיא משיאיו של תהליך זה. לתפיסתו, השואה והקמת ישראל כמדינת היהודים מחייבות שינוי עמוק ביותר הן בתאולוגיה היהודית והן בהבנת ההלכה. שינוי עומק זה מחייב הבנה שההלכה מעצבת אורחות וחוקי חיים נורמטיביים למי שחיים על פיה או לאלה המוצאים בה מקור השראה לחייהם, אולם אין היא יכולה לשמש תחליף כלשהו לחוקים האזרחיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית מודרנית ודמוקרטית. חוקים פרגמטיים אלה מחייבים באותה מידה את כל אזרחי המדינה דתיים וחילוניים, יהודים ומי שאינם יהודים. לדעת מרגולין מקור השראה לשינוי הרצוי בתפיסת היהדות ניתן למצוא בחלק מרעיונות היסוד של החסידות, וכן באחדים מרעיונותיהם של ההוגים היהודים המודרניים.

לדידו של מרגולין, לחינוך היהודי באמצעות הוראת היהדות כתרבות וללימוד רעיונות אלה במערכת החינוך הממלכתית בפרט ובחברה הישראלית בכלל, חשיבות עצומה לשם עיצובן של תרבות ורוח יהודית-ישראלית, שתתמודד עם המצב החדש שבו נתון העם היהודי. פיתוח תרבות יהודית-ישראלית היונקת השראה ממקורות העבר אך איננה מחויבת לקדשם אלא לעמתם עם תהליכי החילון, המודרניזציה והגלובליזציה העולמיים, היא הדרך האלטרנטיבית לשתי מגמות בולטות בחברה הישראלית. מצד אחד זיהוי היהדות עם השתייכות אתנית-ביולוגית המנציחה את הגדרת היהודים כבני גזע נבדל בלבד ומצד שני זיהוי היהדות עם ההלכה הדתית המדיר את רוב העם היהודי שהרי אינו מחויב לסמכות ההלכה. לתפיסתו של מרגולין, הדגשת חשיבות הממד האתי שבמקורות היהדות ברוח משנותיהם של הוגים יהודים מודרניים (כמו שמואל דוד לוצאטו, הרמן כהן, המקובלים יהודה לייב אשלג ואליהו בן-אמוזג, מרטין בובר, אברהם יהושע השל, עמנואל לוינס, האנס יונס, חיים כהן, דוד הרטמן ואחרים) היא צלע אחת במהלך הנדרש. העמקת המשמעות הרוחנית של הקיום האנושי בהשראת תהליכי ההפנמה הדתית המצויים למכביר במקורות החסידות, החשיבה הקיומית הדתית-חילונית של אהרן דוד גורדון, יוסף שכטר ודומיהם היא הצלע השנייה החיונית לתהליך זה.

פרסומים עיקריים

חקר מחשבת היהדות החסידות והקבלה

• רון מרגולין, מקדש אדם: ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"ה
• רון מרגולין, הדת הפנימית: פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקפותם במקורות היהדות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ומכון הרטמן, רמת-גן תשע"ב
• רון מרגולין, 'למהות האמונה בחסידות – מבט היסטורי-רעיוני', בתוך: משה הלברטל, דוד קורצווייל ואבי שגיא (עורכים), על האמונה, עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת היהודית, ירושלים תשס"ה, עמודים 328–364
• רון מרגולין, "סוד קסמה של החסידות בעיני יהודים מודרניים", בתוך: אבי אלקיים וחביבה פדיה (עורכים), חלמיש למעיינו מים: מחקרים בקבלה, הלכה, מנהג והגות מוגשים לפרופ' משה חלמיש, ירושלים תשע"ו, עמודים 359–382

חקר ההגות היהודית המודרנית

• רון מרגולין, "הלכה וחוויה בהגותו של דוד הרטמן, לאור השגותיו על הרב סולובייצ'יק ומרטין בובר", בתוך: צבי זוהר ואבי שגיא (עורכים), מחויבות יהודית מתחדשת - על עולמו והגותו של דוד הרטמן, עמודים 375–406, תל אביב תשס"ב
• רון מרגולין, "אברהם הרואה - פירושו של מרדכי מרטין בובר לנסיונותיו של אברהם ומקורותיו הרעיוניים והחסידיים", בתוך: מ' חלמיש, ח' כשר, י' סילמן (עורכים), אברהם אבי המאמינים, עמודים 295–309, רמת גן תשס"ב

• .Ron Margolin, "The Implicit Secularism of Martin Buber’s Thought", Israel Studies 13 (Fall 2008), pp. 64 – 88

רון מרגולין, "תפקידו ומקומו של רגש החמלה בהגותו של שמואל דוד לוצאטו", בתוך: ר' בונפיל, י' גוטליב, ח' כשר (עורכים), שמואל דוד לוצאטו: מאתיים שנה להולדתו, כרך ב בסדרה 'כינוסים, סדרת מוספים' של 'איטליה', ירושלים תשס"ד, עמודים קטו–קמג

• Ron Margolin, "Hans Jonas and Secular Religiosity", in: Hava Tirosh-Samuelson and Christian Wiese (Eds.), Judaism and Phenomenon of Life: The Legacy of Hans Jonas: Judaism and the Phenomenon of Life, Leiden and Boston: Brill Academic Publishers, 2008,  pp 231 -  258       
• Ron Margolin, 'Martin Buber's Concept of Responsibility, Its Philosophical and Jewish Sources, and Its Critics', Jan Wolenski, Yaron Senderowicz, Jozef Bremer (Eds.), Jewish and Polish Philosophy, Krakow-Budapest 2013, pp. 75-98

רון מרגולין, "האם היה יוסף שכטר מבשר הרוחניות החדשה בישראל?", יעקב ידגר, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (עורכים), מעבר להלכה: מסורתיות, חילוניות ותרבות העידן החדש בישראל, עיונים בתקומת ישראל, כרך שביעי, מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (תשע"ד), עמודים 529–554

רון מרגולין, "הדתיות הנסתרת בכפירתו של ניטשה: על קריאותיהם של אהרן דוד גורדון ומרטין בובר בכתבי ניטשה", עיון ס"ד (תשע"ו), עמודים 418–430

חקר המיתוס הדתי והמחשבה האקזיסטנציאליסטית

• רון מרגולין, "המיתוס היהודי במאה העשרים בין מחקר להגות", בתוך: חביבה פדיה ואפרים מאיר (עורכים), יהדות: סוגיות, קטעים, פנים, זהויות, ספר רבקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע תשס"ז, עמודים 225–276
• רון מרגולין, "פניו השונים של המיתוס היהודי: מן המקרא ועד להפנמתו הרעיונית בחסידות", בתוך: גדעון בוהק, רון מרגולין וישי רוזן-צבי (עורכים), מיתוס, ריטואל ומיסטיקה, מחקרים לכבוד פרופ' איתמר גרינולד, אוניברסיטת תל אביב, תעודה כ"ו, תל אביב תשע"ד, עמודים 137–219

חינוך והגות יהודית עכשווית

• רון מרגולין, "להיות יהודי כיום", בתוך: מאיה ליבוביץ', דוד אריאל-יואל, מוטי ענברי (עורכים), מיהו יהודי בימינו? רב שיח בשאלת הזהות היהודית, ידיעות אחרונות, תל אביב 2006, עמודים 172–186
• רון מרגולין, "ההבחנה בין המצוי לראוי ועתיד החינוך ההומניסטי בבתי הספר התיכוניים", בתוך: ישעיהו תדמור ועמיר פריימן (עורכים), חינוך - מהות ורוח, תל אביב תשע"ב, עמודים 207–221

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רון מרגולין בוויקישיתוף

• אריאל הורוביץ, תרבותית ודמוקרטית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 בספטמבר 2017
• רון מרגולין, המורים ליהדות הם הבעיה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2016
• רון מרגולין, זו לא הדתה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2017
• פרופ' רון מרגולין: "האמנם כל יכול? אלוהי ישראל כיודע, רוצה ומיטיב" - הרצאה, סרטון באתר יוטיוב
• פרופ' רון מרגולין: ""אני ואתה" מאת מרטין בובר: האמנם יצירה יהודית?" - הרצאה, סרטון באתר יוטיוב
• רון פינחס מרגולין (1957-), דף שער בספרייה הלאומית