רינה הברון
רינה הברון (28 באוגוסט 1925 – 17 בנובמבר 2021) הייתה סופרת ילדים, ארכאולוגית ומחנכת ישראלית.
 | |
| לידה |
28 באוגוסט 1925 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 2021 (בגיל 96) |
| שם לידה |
רינה נשרי |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בארי |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית |
| צאצאים |
אביב הברון |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רינה נשרי נולדה בתל אביב, ילדה חמישית במשפחתה. אביה צבי היה המורה הראשון לספורט של הגמנסיה העברית הרצליה, ולימים הופיע כדמות בספריה של בתו. אמה לאה לבית שכטר, אחיינית של שניאור זלמן שכטר, מגלה וחוקר גניזת קהיר, נפטרה בהיותה בת שלוש, והיא חיה אצל דודותיה עד שאביה נישא מחדש. אחד מאחיה, דוד, נפל במהלך מאורעות 1936, בגיל 19.[1]
ב-1944 התגייסה לפלמ"ח להכשרת מעוז/רמת הכובש ובמקביל סיימה את בחינות הבגרות בגימנסיה הרצליה. שירתה בפלוגות ב' וד'. לאחר השירות בפלמ"ח הצטרפה לגרעין להתיישבות של הצופים ועלתה אתו להתיישבות במסגרת מבצע 11 הנקודות ב-1946. הגרעין עלה לנחאביר שבנגב המערבי - קיבוץ בארי של ימינו, שהיה לביתה של הברון עד ליומה האחרון. במלחמת העצמאות שירתה כאלחוטאית והשתתפה בהגנה על בארי.
לאחר המלחמה יצאה ללמוד ארכאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1952 נישאה לאברהם היילברונר, שהיה אף הוא בגרעין שהתיישב בנחאביר ובהמשך בבארי, ולימים שינו את שם משפחתם להברון. נולדו להם שתי בנות ושני בנים. במשך השנים שימשו כמשפחה מלווה של ילדי חוץ רבים ושל מתנדבים מחוץ לארץ.
הברון החלה לכתוב וספרה הראשון - מסע לארץ הנגב - יצא לאור ב-1959. במקביל עבדה כמורה ומחנכת ובספריית הקיבוץ, הייתה מדריכת טיולים והקימה אוסף של עתיקות מן הנגב המערבי. כמו כן שימשה כמזכירת הקיבוץ וכרכזת תרבות בקיבוץ ובמועצה האזורית.
ב-1972 קיבלה היתר מהקיבוץ לעבוד בכתיבה שלושה ימים בשבוע. במהלך השנים חיברה 17 ספרים - רבים מהם ספרים לילדים ולנוער, וחלקם ספרי לימוד. כולם עסקו בטבע, בנוף ובהיסטוריה של ארץ ישראל. על כתיבתה אמרה:
תמיד אהבתי לטייל ולשוטט ברחבי הארץ, ותמיד התפעלתי מארצנו הקטנה, שיש בה כה הרבה מראות ונופים, ניגודים, ושפע בל יאמן של אוצרות קדומים מכל סוג ומין. כשקראתי ספרי ילדים המתארים ארצות זרות ונופיהן, אמרתי בלבי – מדוע לא אצא לסייר בחברת גיבורים צעירים בארצנו שלנו, לארכה ולרחבה, אל עברה הקרוב והרחוק, כדי להכירה וללמד אחרים ללמדה ולאהבה? אין כמעט מקום הנזכר בספרי אותו לא תרתי ברגלי. ועל כן נמצאתי נהנית כפליים. ואני מקווה כי משהו מהנאה זו מפיקים גם הקוראים.
רינה הברון נפטרה ב-17 בנובמבר 2021, בגיל 96. הניחה את בעלה, ילדיה (אחד הם הוא העיתונאי אביב הברון), 11 נכדים ושישה נינים. הובאה לקבורה בקיבוצה. בעלה, אברהם, נפטר באוקטובר 2022.[2]
משפחתה עריכה
באוקטובר 2023, במהלך הטבח בקיבוץ בארי, נרצחו בתה לילך ובעלה אביתר קיפניס וחתנה אבשלום הרן. בתה, שושן הרן, וכמה מבני משפחתה נחטפו לעזה.[3]
הפסלת חנה אורלוף הייתה דודתה, והרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן היה בן דודה שלה. בן אחותה היה הקריקטוריסט והמחבר הישראלי דודו גבע.
ספריה עריכה
- מסע לארץ הנגב: הרפתקות אמיק וגמלו קלרגל (1959)
- מסע למדבר יהודה: הרפתקות אמיק וידידו עמרי (1962)
- איקולו, איש האבן והמתכת (1965)
- מסע ליהודה ולירושלים: הרפתקות אמיק וידידו עמרי (1965)
- מסעות אל מדבר וספר (1965)
- מסע אל ים וחוף (1970)
- מסע האריות (1973)
- העשרות בעקבות הבודדות: סיפורה של התנחלות בנגב ערב קום המדינה: מרביבים עד קדמה: פרקי עיון ועבודה עצמית (1977)
- הירדן-מסע מדן אל ים (1981)
- מסע אל מסתורי ים המלח (1985)
- עד הנגב: מאי 1985: עלעול בדפי 1947, 1948 (1985)
- עשר נקודות ונקודה: יובל לעליה, תש"ז תשנ"ז 1946–1996 (1996)
- ספרי לימוד:
- ארץ הנגב - מדבר ואדם (1966)
- ירושלים: יהודה ושומרון (1975)
- הנגב וחצי האי סיני (1975)
- מישור החוף התיכון והדרומי (1975)
קישורים חיצוניים עריכה
- רינה הברון, דף שער בספרייה הלאומית
- רינה הברון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- הספרים של רינה הברון, באתר "סימניה"
- רינה הברון, באתר קיבוץ בארי
- רינה הברון, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- רינה הברון, באתר עמותת דור הפלמ"ח
- מסיפוריה
- לאחר פטירתה
- אלי אשד, הנודדת במדבריות ובספרים: הספד על רינה הברון, באתר יקום תרבות, 22 בנובמבר 2021
עופר אדרת, "אין כמעט מקום בספרי אותו לא תרתי ברגלי", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2021
הערות שוליים עריכה
- ^ דוד נשרי, באתר יזכור
- ^ מקור: אתר קיבוץ בארי.
- ^ עמרי אסנהיים, לקבל את הבשורה המרה בשבעה | עורך "המוסף לשבת" למען החטופים בעזה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2023