שהחיה תמות

"שהחיה תמות" (צרפתית: "Que la bête meure") הוא מותחן קולנוע צרפתי, משנת 1969, בבימויו של קלוד שברול. הסרט, המבוסס על סיפור של ססיל דיי לואיס (בשם העט שלו, ניקולס בלייק), מתרחש בברטאן שבצפון צרפת ועוסק באב המנסה למצוא את האיש שפגע והרג את בנו בתאונת פגע וברח לאחר שנשבע כי ימצא את האיש ויהרוג אותו. הסרט הוא אחד מסרטיו המפורסמים והמוערכים של שברול והוא חלק מסדרת סרטים שביים שברול בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 שזכו להערכה מיוחדת.

שהחיה תמות
Que la bête meure

כרזת הסרט בהפצתו בארצות הברית
בימוי	קלוד שברול
הופק בידי	אנדרה ז'נובה
תסריט	קלוד שברול ופול גגוף
עריכה	ז'אק גאיאר
שחקנים ראשיים	מישל דושוסואה ז'אן יאן קרולין סלייה
מוזיקה	פייר ז'נסן
צילום	ז'אן ראבייה
מדינה	צרפת, איטליה
חברה מפיצה	Monogram Pictures, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	5 בספטמבר 1969
משך הקרנה	112 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט דרמה
דף הסרט ב־IMDb

תקציר העלילה

הסרט נפתח בתמונות ילד האוסף צדפות על חוף הים ובמקביל, מכונית פורד מוסטנג פתוחה הנוסעת במהירות על כביש לאורך החוף ובה גבר וצעירה בלונדינית. המפגש הקטלני מתרחש בהצטלבות רחובות של עיירת חוף. הילד נהרג במקום ונהג המכונית נמלט ללא שהאט כלל לראות מה אירע. שארל, אביו מוכה הצער של הילד, נשבע לאתר את הנהג ולהרוג אותו ומתחיל לתעד את מחשבותיו ותוכניתו ביומן סודי. המשטרה נכשלת באיתור הנהג וכשנה מיום התאונה, מצליח האב באורח מקרי לאתר את הצעירה הנוסעת, הלן, וקושר איתה רומן במטרה להגיע דרכה אל הנהג. שארל והלן נוסעים לבית משפחת הלן בקמפר (Quimper) הסמוכה ושם מגיע שארל למסקנה כי הנהג הפוגע הוא פול, גיסה של הלן. פול הוא מנהל מוסך הרודה בגסות בכל הסובבים אותו, כולל אשתו ובנו אותם הוא אף מעליב בפני שאר בני המשפחה. פיליפ, בנו של פול, מצהיר באוזני שארל כי הוא רוצה להרוג את אביו והם מתכננים ביחד את צעדיהם. שארל מחליט להרוג את פול בעת שיט בסירה. הוא רוכש בעזרת פול סירה ומזמין אותו לשיט בים. השיט הדרמטי הוא אחד משיאי הסרט ולאחר סיומו עומד שארל בפני חקירת המשטרה. הסרט מסתיים במכתב אותו משאיר שארל להלן ובו הוא מסביר את צעדיו.

שחקנים ראשיים

• מישל דושוסואה - שארל תנייה (האב השכול)
• ז'אן יאן - פול דקור (הנהג הפוגע)
• קרולין סלייה - הלן לנסון (הנוסעת, בת הזוג של שארל)
• אנוק פרז'ק - ז'אן דקור (אשת פול, אחות הלן)
• מרק די נאפולי - פיליפ דקור (בנם של פול וז'אן)
• מוריס פיאלה, שחקן שהתפרסם בהמשך הקריירה שלו כבמאי בולט, מגלם את תפקיד מפקח המשטרה.

שם הסרט

שם הספר האנגלי עליו מבוסס הסרט הוא "The Beast Must Die" (החיה חייבת למות). שם הסרט, Que la bête meure (שהחיה תמות), לקוח ממילים מהשיר הראשון בסדרת שירים שהלחין יוהנס ברהמס, "ארבעה שירים רציניים". במילות השיר מופיע משפט מספר קהלת (ג,יט): ”כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם: כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל”. גיבור הסרט כותב במכתב, שקריאתו נועלת את הסרט, "כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה" - בעת שהחיה מתה גם האדם מת, ובכך הוא מסביר את צעדיו. עיבוד מנגינת שירו הנוגה של ברהמס מלווה את הסרט וברקע כתוביות הסיום מושמע ביצועה של הזמרת קתלין פרייר לשיר.

בארצות הברית הופץ הסרט תחת השם: "This Man Must Die" (איש זה חייב למות).

ביקורת

הסרט מוגדר על ידי חלק מהמבקרים כ"מלודרמת נקמה" בה מראה שברול שוב כי הנקמה לעולם איננה כה פשוטה. גיבור הסרט מגלה כי יש לה צדדים נוספים המשפיעים על נפשו. כפי שגיבורו של שברול מציין במכתבו בסוף הסרט, כי המאורעות שהתרחשו דמו, בסופו של דבר, לטרגדיה יוונית בה מתהפך הגלגל, כך גם חלק מהמבקרים רואים את האפקט הפסיכולוגי של הנקמה ששברול מדגים כסוג של טרגדיה בה אומר הגיבור ש"ללב לוקח זמן רב יותר למות ממה שחשבתי" (בהתייחסו לליבו שלו ולרצון הנקמה חסרת הפשרות שפיעם בו). מבקר הקולנוע אורי קליין מגדיר את הסרט כסרט מופת ומתאר אותו כסרט הספוג במקביל גם בחומרה וגם בחמלה ועוסק "במהות הפטאליסטית של החיים, האהבה והמוות".

ימה השלו והסוער חליפות של ברטאן תופס מקום מרכזי בסרט ומהווה תפאורה לסצינות המרכזיות בו. יש מבקרים המוצאים דמיון בין צילומי הים החותמים את הסרט ובין סצנת המסע בים בסרט "Moonfleet"‏ (1955) של הבמאי פריץ לנג הידוע כאחד מהבמאים שהשפיעו על סגנונו של שברול.

לקריאה נוספת

• דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "שהחיה תמות", עמ' 195–197

קישורים חיצוניים

• "שהחיה תמות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "שהחיה תמות", באתר נטפליקס
• "שהחיה תמות", באתר AllMovie (באנגלית)
• "שהחיה תמות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "שהחיה תמות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• משה נתן, רחוק מפנינים מכרה, מעריב, 27 בינואר 1971
• עזריה רפפורט, מתח ואוירה נוסח היצ'קוק, מעריב, 24 ביוני 1970
• עדית זרטל, כתב אשמה נגד האווילות, דבר, 1 ביולי 1970 המשך