שיחה:מיסטיקה יהודית

הערך אינו אובייקטיבי

כתיבת הערך נעשתה באופן מגמתי ע"פ תפיסת עולמו של כותבה. (היוצא מתוך נקודת הנחה אקסיומטית הכופרת באמיתותה של התורה) לא צורפו קטעי מקור כלל המאפשרים לקורא לבחון בעצמו את יחסו לתוכן שאותו הכותב מציג מוגמר במסקנותיו והבנותיו הפרטיות.

מסכים. נראה לי שצריך לשכתב אותו לחלוטין, לכל הפחות הפסקה על הזוהר מלאה בחוסרים ומנוסחת בצורה שסותרת את עצמה. Dafuki - שיחה 03:40, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

מספר הערות

1. ראשית הערה סגנונית. הערך משופע במשפטים ארוכים וקשה לעקוב אחרי הרעיון שכותב הערך רוצה למסור, על כן יש לקצר את המשפטים כדי לעזור להבנת הדברים. מה גם שמליצות היתר לא עוזרת במיוחד להבנת הדברים ולעיתים אף משמשת כאבן נגף בפני הקורא.
2. כותב הערך יוצר בליל נוראי של מושגים שעל פניו נראים כמשמשים את המיסטיקה העברית, אך למעשה ההבדלים בינהם הם עצומים כמו מאגיה מול תיאורגיה כישוף מול ניסים וכן על זה הדרך.
3. לא "משתגע" על הפירוש שכותב הערך מעמיס על יציאת מצרים וביטוי כמו "כל קשר למה שלמדנו בבית-הספר מקרי בהחלט" הוא לא ראוי ואין מקומו בויקיפדיה.
4. כתוב בערך "התורה היא יצור חי הרוחש חיים נסתרים מתחת למשמעויות מילוליות", מה פירוש הדברים האם התורה היא יצור שחי, נושם אוכל ושותה? זאת דוגמא למליצה מיותרת שמכשילה את הקורא.
5. "כסיטוי כוחו של האלוהים" מה פירוש הדברים?
6. בקטע המדבר על הפירושים החדשים שהמיסטיקה הלבישה את המצוות נעשה עוול גדול משום שזו עיקר תורתה של המחשבה התיאורגית שהתפתחה באיטליה במאה ה12 וה13 ובעיקר אצל מנחם רקנטי וכותב הערך עושה כאן מיש מש.
7. "בלי עזרתו של המאמין הקטן - גם לאל לא תהיה כל משמעות", מישהו קצת נסחף...
8. "תפילת שמונה עשרה, שיובאה לישראל מבבל", וצריך להביא ראייה לדברים.
9. "השימוש הזה של הקבלה באמצעים מיסטיים-מיתיים הוא שהפך אותה פופולרית", פשוט לא נכון!
10. "(כם הוא גם מתגלה לנביאים, ומכאן גם כינוי הנביא "איש הרוח"), נראה שנפלה טעות סופר בתחילת הדברים, בסיפא של המשפט שוב יש כאן פרשנות של כותב הערך, מדוע לא לקרוא לנביא "איש הרוח" משום שעיסוקו הוא בדברים שברוח?
11. "וזוכה לשלל שמות, כמו סמאל, אשמדאי, בליעל, משטמה, ועוד" סמאל ואשמדאי הם דמויות שונות.

בברכה, Shayakir • שיחה. 19:00, 11 באוקטובר 2006 (IST)

בנוסף- "הזיה... המושגת באמצעות מדיטציה וריחוף בחלל. מחקרים שונים הוכיחו כי דרך זו של ניתוק הנפש מהגשמי מאפשרת גם יכולת טלפאתית טובה יותר. מסיבה זו ערכה גם סוכנות החלל האמריקנית סדרת ניסויים טלפאתיים בין בסיס השילוח בקייפ קנוורל לבין אסטרונאוטים בחלל" מה?! יאיר ח. 19:19, 11 באוקטובר 2006 (IST)

ההערות התקבלו בברכה. אכן, ככותב וויקיפדיה ירקרק יש בהחלט מקום לשנות הנוסח לסגנון האנציקלופדי, שכידוע שונה לחלוטין מזה הספרותי. טעויות הסופר תוקנו. ההמשך בדרך. אשמח לקבל המשך הערות.
לגבי הנסוי האמריקני - הוא בהחלט התקיים במשך שנים אחדות ועיקרו טלפתיה בין האסטרונאוטים לבין הבסיס. בעקבות אותו ניסוי אף החל האסטרונאוט מיצ'ל לחקור לעומק את נושא הטלפתיה. הנושא זכה לחשיפה גדולה בשנים ההן בארה"ב.Ronisto 22:19, 11 באוקטובר 2006 (IST)

כל הזמן לומדים... אגב, עניין טכני - את שמות החכמים בקישורים הפנימיים יש לכתוב בלי התואר "רבי" או "רב" כך אליעזר בן הורקנוס וכו'. אם אתה רוצה אפשר לכתוב [[אליעזר בן הורקנוס|ר' אליעזר בן הורקנוס]] שייראה כך- ר' אליעזר בן הורקנוס. יאיר ח. 15:35, 12 באוקטובר 2006 (IST)

+ ושוב תודה. יתוקן.

הערה כללית: יש להפריד בין הערכים: מיסטיקה יהודית לבין מאגיה יהודית ולבין קבלה, הקבלה של הזוהר האר"י ושלאחריו. ―212.25.77.118 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעיני אדם שאינו מבין כלל בענין

כמוני, לא ברור לגמרי ההבדל בין הקבלה לבין המיסטיקה היהודית (הרי הערך קבלה מתחיל במילים "הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית..."), וראוי לכתוב הסבר שיבאר את ההבדל הן בערך הזה והן בערך קבלה. ‏pacman • שיחה 22:19, 12 באוקטובר 2006 (IST)

++כפי שתוכל לראות מייד בפתיח הערך מיסטיקה יהודית - הקבלה היא אחד מענפיה של המיסטיקה היהודית, היא לא כל המיסה"י ובוודאי שלא הבסיס לה. זאת אומרת - המיסה"י היא גם קבלה, אבל הקבלה אינה כל המיסה"י. אכן, צריך להתאים את ערך הקבלה להגדרה זו.Ronisto 18:38, 13 באוקטובר 2006 (IST)

קודם כל - שכוייח גדול על הערך. שים לב שערך האב, מיסטיקה, דל יחסית. כרגע הערך תופס את המקום ה-34 (המכובד) ברשימת הערכים הארוכים. כדאי לנסות להעביר חלקים ממנו לערכי משנה (המיסטיקה היהודית הקדומה, המיסטיקה היהודית בתקופת התלמוד), כאשר בראש כל חלק תהיה הפניה לערך מורחב- התבנית {{ערך מורחב|כאן כותבים את שם הערך}} ובחלק עצמו תהיה סקירה כללית יותר על העניין, עם פחות כניסה לפרטים. יאיר ח. 23:50, 16 באוקטובר 2006 (IST)

הערות

לפי סדר הערך:

1. התיאורים של הנסים המקראיים די מבולבלים. אם זה לא כך בכוונה, נראה לי שעדיף יהי לסדר אותם לפי סדר הכתובים, או לפי רעיונות קרובים.
2. בנביאים האחרונים יש ניסים "שקטים", כמו שירמיהו מכריז על מותו של נביא שקר (ששכחתי את שמו) ואותו נביא מת באותה שנה וכד'.
3. למה הכוונה במשפט "את אלה מוצא היהודי מצד אחד במקובלים ומצד שני באלה שאינם מקובלים (ובעצם - הידעונים)." למה דווקא ידעונים?
4. "(תפילת שמונה עשרה, שיובאה לישראל מבבל, בהחלט שאבה השראה מהמדיטציה הטרנסצנדנטלית" שים לב לאן הקישור מדיטציה טרנסצנדנטלית מפנה. יכול להיות שיהיה עדיף לנסח את זה מעט אחרת.
5. "בצורת מלאך נגלה להגר כשברחה משרה, לאברהם בשעת עקידת יצחק, ליעקב בזמן החלום בבית אל, למשה בתוך הסנה, והוא המלאך שליווה את בני ישראל במסעם במדבר." בכל אלה כתוב במפורש שזהו מלאך, ויש הבחנה בינו לבן ה'. מילא, אם היית מפנה לגדעון שם יש החלפה ברורה בין מלאך ה' לה' בפניות.
6. "דניאל איש הפלאות, יודע הנסתרות והפותר חלומות בשנתו הוא גם אביו של הרעיון המשיחי. " והרי הרעיון הזה מופיע גם בישעיהו, בין השאר.
7. "חנוך (אדם הראשון שנלקח על ידי האל לשמיים כשהוא חי והפך למלאך)" חנוך הוא צאצאו של אדם הראשון. הוא "האדם הראשון שנלקח לשמיים", כלומר יש בעיה עם הקישור. בנוסף אתה בבראשית נראה שהוא סתם מת, מה שכתבת מבוסס על ספרים חיצוניים, ולכן כדאי שתוסיף אותם לאותה הפניה, כדי למנוע בלבול.
8. "מגדל בבל (לפי האמונה אותו נמרוד הוא שיזם את בנייתו)" הכוונה שקיים מדרש כזה? כדאי, אם יש אפשרות להפנות אל המדרש.
9. " לראשונה נאמר גם כי המשיח לא יחיה לנצח, ואחרי מותו העולם יחזור לדממת הבראית שקדמה לבריאה" למה הכוונה במילים שהדגשתי?
10. "משום כך קבעו התנאים כללים קשוחים מאוד לקבלת חברים למועדון סתרי התורה, ביניהם מבדקי פיזיונומיה (תורת הפנים) וכירומנטיקה (כף היד), לעמוד בדרישות מוסריות ובסדרת מבחני גיבוש, כולל מעבר דרך שבעת ההיכלות" מאיפה לקוח המידע הזה?
11. "[בחלק על משה] ומאז אנו אומרים "עד מאה ועשרים" " מקור הביטוי הוא בוודאי בקללה שקילל ה' את בני האדם לפני המבול "ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר,והיו ימיו מאה ועשרים שנה" בראשית ו ד.
12. הערה כללית: פעמים רבות במהלך הערך מובא פריט מידע ללא המקור שלו. הרבה פעמים זה מאוד אלגנטי, ועוזר ליצירת חוויית קריאה זורמת, אבל לפעמים זה חורק, במיוחד כאשר מובאות נבואות "אחרית הימים" בלי לציין מי אומר אותן.

סך הכל- הערך מאוד יפה, ועם קצת ליטושים הוא יוכל להיות ערך מומלץ. יאיר ח. 00:46, 17 באוקטובר 2006 (IST)

ערך בעייתי מאוד

הערך הזה כפי שהוא כתוב עכשיו גורם לי אי נוחות גדולה מאוד. יש לי בעיה לנסח את האי נוחות הזו בעיקר בגלל שאני לא מספיק מכיר את המחקר האקדמי על המיסטיקה היהודית, ובכל זאת. השפה שבה כתוב הערך לא מתאימה למושגים שבמקורות, וזה נראה כאילו הערך מנסה למכור לנו את המיסטיקה היהודית ולשכנע אותנו ביופיה או בצדקתה או בכוחה, במקום לתאר לנו אותה בצורה אנציקלופדית. כשזה מתחבר לרשימת המקורות לקריאה נוספת - הכוללת מבחר מספרי שרגא ברג, ועוד ספר של פלוני רוני שיר שבהערת שוליים מתואר כ"המדריך המקיף ביותר בספרות העברית העכשווית אודות הקשר שבין היהדות לתורות מיסטיות, מאגיות ואיזוטריות של תרבויות העולם, תוך שרטוט רשת הקורים המחברת ביניהן... פאראפסיכולוגיה (טלפאתיה, קליירוויאנס, פסיכוקינזיס, השלכה ושליטה על התודעה); מגידי עתידות וחוזים, התייחסות היהדות לאסטרולוגיה, טארוט, נומרולוגיה, קריא כף היד, הכרת הפנים, כדור בדולח, מטה קסם... עב"מים וחוצנים במקרא ובקבלה, ועוד", זה כבר ממש מטריד.

כדי לא להשאיר את הביקורת תלויה באוויר אני אדגים על פסקה אקראית בערך. בתוך הפסקה "הדמויות המיסטיות הגדולות" (?) יש תת פסקה על משה, וזה לשונה:

"היחיד שדיבר עין-בעין עם אלוהים והמתווך בין האל לבני ישראל. מי שכתב את התורה והעביר את החוכמה האלוהית לבני התמותה. לפי האמונה, המטה שלו נוצר בזמן הבריאה וניתן לאדם הראשון בגן בעדן. כשאלוהים נגלה לפניו בסנה, הוא מגלה לו את שמו המפורש, "אהיה אשר אהיה". השילוש אלוהים-תורה-ישראל הופך את המתווך משה ל"איש אלוהים", דהיינו - רגע לפני שעלה להר סיני עוד היה בן אנוש, ורגע אחרי שירד ממנו הפך לאלוהים (ויש האומרים: חציו העליון אלוהים וחציו התחתון איש). מאותו רגע ראה מה שאחרים לא יכלו לראות והבין מה שאיש לא יכול היה להבין.

כשמשה בונה את המשכן, הוא מתקשה בהכנת הסגסוגת למנורה, ואפילו בצלאל, הצורף האמן לא מצליח לפתור את הבעיה. הקב"ה מראה למשה בחלום "אש לבנה, אש אדומה, אש שחורה, אש ירוקה" שמהן הוא יוצר את המנורה, גביעיה, כפתוריה, פרחיה וששת הקנים.[16] וכשהגיעה שעתו של משה להחזיר נשמתו לבורא בגיל המופלג מאה ועשרים, היה זה האחרון שלפי האגדה נתן לו נשיקת מוות ובכה. ומאז אנו אומרים "עד מאה ועשרים".

והנה הערות משפט אחרי משפט:

• "היחיד שדיבר עין-בעין עם אלוהים" - מינוח לא מדויק. המינוח של התורה הוא "פנים אל פנים". דווקא המונח "עין בעין" נאמר על כל עם ישראל. כל המשפט צריך ייחוס: "לפי התורה, היחיד..."
• "העביר את החוכמה האלוהית לבני התמותה" - למה המינוח המפוצץ "חוכמה אלוהית", "בני תמותה"?
• "לפי האמונה, המטה שלו נוצר בזמן הבריאה וניתן לאדם הראשון בגן בעדן" - מה זה "לפי האמונה"? המשנה באבות כותבת שהוא נברא ביום שישי בין השמשות (לא "בזמן הבריאה"). מה המקור לכך שניתן לאדם הראשון?
• "השילוש אלוהים-תורה-ישראל" - מתי התחדש המושג הזה של "השילוש"?
• "רגע אחרי שירד ממנו הפך לאלוהים" - הפל לאלוהים??? איפה זה ביהדות? מה הגישות האחרות? "ויש האומרים: חציו העליון אלוהים וחציו התחתון איש" - למה יש אומרים? מדרש! ואיפה ההסבר למשמעות המיסטית של זה (מנקודת מבט של מחקר ולא של ציטוט), ואיך זה מתקשר למיסטיקה יהודית? איפה תיאור היסטורי של התפתחות הרעיון לאורך הדורות?
• "מאותו רגע ראה מה שאחרים לא יכלו לראות והבין מה שאיש לא יכול היה להבין" - מה זה, חידון? צריך לכתוב ממוקד או לא לכתוב.
• "הוא מתקשה בהכנת הסגסוגת למנורה" - המנורה הייתה זהב טהור. מה שייך סגסוגת? המדרש, שהוא המקור למשפט זה, מתאר שמשה התקשה דווקא בעשיית צורת המנורה. מניין המקור לאזכור בצלאל? לא מצאתי את שמו במדרש. שוב, מה הפירוש והמשמעות של זה מבחינת מחקר המיסטיקה?
• "וכשהגיעה שעתו של משה להחזיר נשמתו לבורא" - לשון עגנונית יפה, אבל לא אנציקלופדית. מה רע ב"בשעת מותו של משה"? כנ"ל "בגיל המופלג מאה ועשרים". במה זה רלוונטי שהגיל הזה הוא גיל מופלג?
• "לפי האגדה נתן לו נשיקת מוות ובכה". המינוח "נשיקת מוות" לא מתאים, במקורות "מיתת נשיקה". מניין שהוא בכה?
• "מאז אנו אומרים "עד מאה ועשרים" - מה המקור? מה זה חשוב? כאן אנציקלופדיה, לא סיפורי אלף לילה ולילה.
• כללית על הפסקה הזו - היא מביאה צרור של תיאורים כביכול מיסטיים על משה, אבל ללא שום מיון והערכה, מה מקור התיאורים, מה ההקשר, היכן יש לשבץ אותם, מה מידת השפעתם וכן הלאה. אם כך, מה מטרת הפסקה?

אין צורך להשיב לגופן של הטענות אחת לאחת כי לקחתי רק פסקה אחת לשם דוגמה, ואותן בעיות חוזרות בערך כולו משפט אחרי משפט. צר לי שיצאה התנפלות כזו, אבל היא חשובה להדגשת הנקודה שלי. הערך הזה כתוב בצורה רחוקה מאוד מכתיבה אנציקלופדית, ואני מתרשם שהידע ששימש לכתיבתו לא נלקח במישרין מן המחקרים האקדמיים של גרשום שלום ואחרים (ששמותיהם מפארים את הערך) אלא דרך ספרות פופולרית להמונים המעוותת את המקורות, את העובדות ואת המסקנות. נכון שהערך מכיל הרבה מידע שחלקו הגדול נכון ומדויק, אבל הדרך שבה המידע הזה מוגש היא לטעמי בלתי אפשרית. אני לא רואה כיצד ניתן להפוך אותו לערך מחקרי-אנציקלופדי ללא שכתוב עמוק על ידי מי שמכיר את עולם המחקר האקדמי של המיסטיקה היהודית. אני לא שם בעצמי תבנית שכתוב כי מהתגובות שלמעלה אני רואה שיש חולקים עלי, אבל לדעתי תבנית כזו נחוצה בערך. נתנאל 10:39, 17 באוקטובר 2006 (IST)

++ אני חייב לחזק את הכתוב מעלי (למרות שלא קראתי את הכל). הערך הזה נורא מבלבל את מי שלא מבין וגם מציג את הדברים באור מוטעה. בנוסף לדוגמאות שהובאו יש עוד דברים שמוצגים באור הזוי ביחס למסורות היהודיות

למשל, ביקור אליהו בבריתות מוצג כדבר חיובי. סוג-של "אירוע משמח" כשבעצם זה עונש על דבר מה (אפשר לראות פה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94) "עם הכנסת התינוק למקום שבו נערך הטקס, נהוג שהקהל מכריז "ברוך הבא בשם ה'". את התינוק מניחים על "כיסא אליהו", שמיועד לכך. טעם המנהג הוא במדרש שמובא בספר הזוהר (פרשת לך לך, דף צג ע"א) שמספר שבעקבות דבריו של אליהו הנביא על הפסקת ברית המילה (מלכים-א יט, יד), הוטל עליו להיות נוכח, כביכול, בכל מעמד של ברית מילה ולהעיד על כך שישראל מקיימים את המצווה, בניגוד לתלונתו. לכן מתקינים כיסא לכבודו." משתמש:Sniff 10:39, 17

++++ השילוש "עם ישראל הקדוש ברוך הוא והתורה מופיע בזוהר. "הקב"ה ואורייתא וישראל חד הם" אבל הכוונה היא שיש ביניהם מערכת גומלין לא שיש שילוש מקודש! וכן "נהפך לאלוהים"?? אף אחד לא טוען כך! זו אמונה נוצרית לא יהודית. המדרש הוא סימלי לחלוטין ובא להדגיש שמשה היה מחובר הן לארץ והן לקדוש ברוך הוא. זו הבעיה עם עורכים חילוניים, כותבים ערכים על יהדות בלי להבין את יסודותיה.

קטנות

להודעה האחרונה וקצת ביכלל למה להיתעסק בקטנות זה אינו ספר תורה או משהוא הוא מסביר במושגים מובנים יחסית (אולי היו כמה שלא כל כך) חשוב ליזכור שערך אמור להסביר לקורא משהוא ולא ליהיות סתם העתק יפה ומלוקק אתם ליפעמים סוטים קצת למקומות שולים מידי וחסרי חשיבות כאלה צריך להוסיף הערה רק אם היא משהוא שמעיר על הנכונות שלה או האמינות או משהוא אם שגיאות כתיב ואם הוא מובן באופן כללי יש סיכוי שהערך טיפה ארוך מכפי שכדי (אולי) אבל הוא בהכלט מובן מאד אני הבנתי כל מילה מימה שהיה כתוב אז לדעתי לא צריך כל כך ליכתוב הערות שוליות וחסרות חשיבות כאלה צריך ליכתוב על משהוא רציני וחשוב לא סתם הערה שולית.

מגמתיות

הערכים בויקיפדיה אמורים להיות אובייקטיביים ואילו הערך הזה הוא מגמתי בצורה ברורה. במסוה של אוביקטביות הוא מציג את היהדות כבליל של כישופים(ובכונה משתמש בביטויים כמו כישוף אע"פ שביהדות כישוף הוא דבר שלילי ביותר), כאלילית, מציג את הקבלה כאוסף מיתולגיות שנגנבו מעמים אחרים (כמובן אין ליהדות שום דבר מקורי, הכל נגנב מאחרים והם לא גנבו מאיתנו שום דבר), והרבה פעמים בכלל לא מביא את המסורת היהודית על הדברים אלא רק את סברות הכרס שמציגות את הדברים באור הכי שפל שאיזה חוקר בדה מליבו (מי שיקרא את הראיות שלהם יראה שהם מעלות גיחוך).למשל פשוט לו שלמשה רבינו לא היתה נבואה אלא סתם אקסטזה שנגרמה מסמים וכדומה, והוא לא מציג אפילו דעה שמשה היה נביא באמת, זאת אובייקטיביות??? יש איזה הוכחה מדעית שמשה לא היה נביא??? זאת אמונתו האישית שהוא מציג אותה כמדעית, הוא וכל האג'נדה של גרשון שלום. הערך זקוק לכתיבה מחדש. ―Dror 15 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קטעים שהסרתי ואיני בטוח באי-נכונותם

כלומר צריך מקור כדי להחזיר:

• "תפילת שמונה עשרה, שיובאה לישראל מבבל, בהחלט שאבה השראה מהמדיטציה הטרנסצנדנטלית, שמחוץ לטבע ומעבר לתחומי ההכרה והשכל, המזרחית והפכה את התפילה למעין מנטרה המונית." - צריך להוכיח שיובאה מבבל, שהרי מיד לאחר חורבן הבית כשהתפילה כבר היתה מאוד מגובשת לכל הדעות, היישוב בבבל עדיין לא היה כל כך חזק.
• "השורש העברי נ.פ.ל בא מאותם נפילים, המכונים על שם המלה הארמית נפילא, הוא כוכב אוריון." (תפילת שמונה עשרה לא "יובאה מבבל"-לא הועתקה מהבבלים- אלא נכתבה בבבל על ידי יהודים שגלו לבבל.)
• "נמרוד (הגיבור המקראי הראשון, המזוהה עם האל היווני אוריון המקושר לנפילים)"
• "בפעם הראשונה מוזכרת עיר נעלמה וארץ נסתרת, מה שיוביל למיתוס של היבשת האבודה אטלנטיס, או לאמוריה." בהקשר לספר עזרא הרביעי, האם באמת זה המקור הראשון?
• "את כוח החיות כנגד הנצרות הצוברת תנופה מוצאת היהדות ביצירה המשיחית של חכמי המשנה, התנאים." (הדגשה שלי)
• "משום כך קבעו התנאים כללים קשוחים מאוד לקבלת חברים למועדון סתרי התורה, ביניהם מבדקי פיזיונומיה (תורת הפנים) וכירומנטיקה (כף היד), לעמוד בדרישות מוסריות ובסדרת מבחני גיבוש, כולל מעבר דרך שבעת ההיכלות."
• "הגימטריה, לפי המישנה, היא אחת מהמידות (13 מידות, שהן הכללים לביאור דברי התורה ולהוצאת הלכות ממנה)." במשפט זה יש מספר שגיאות ברורות, אבל אולי הכוונה לל"ב המידות למדרש אגדה?
• "הם מנו חמש דרגות בשמותיו... יהוה - נמסר לתלמידי חכמים בלבד."
• בהקשר למשה כ"איש אלוהים" : "דהיינו - רגע לפני שעלה להר סיני עוד היה בן אנוש, ורגע אחרי שירד ממנו הפך לאלוהים (ויש האומרים: חציו העליון אלוהים וחציו התחתון איש)"
• בהקשר למות משה: "ומאז אנו אומרים "עד מאה ועשרים"."

יאיר ח. 16:21, 28 בספטמבר 2007 (IST)

אילו הבלים...הערך צריך לעבור שכתוב של ממש. ‏pacman - שיחה 16:35, 28 בספטמבר 2007 (IST)

כמו שכתבתי - אני לא בטוח שזה אכן הבל, ולכן לא מחקתי את זה לחלוטין (בניגוד לדברים אחרים) אבל זה דורש מקור כדי לחזור לערך. בכל מקרה, המשך הדברים:

• "את הסוד הגדול, זמן הגעתו של המשיח, יודעים, לדעת חכמי התלמוד, רק יחידי סגולה, ולהם אסור לגלותו." (איזה שטות! לפי היהדות אף אדם לא יודע ולא יכול לדעת מתי תבוא הגאולה, אדם אחד בכל ההיסטוריה ידע- יעקב אבינו וכשרצה לגלות זאת לבניו זה נשכח ממנו ומאז זה לא התגלה לאף אחד.109.186.56.41 18:18, 4 במאי 2020 (IDT))
• ""יום ה'" של ישעיהו הוא יום פורענות וחורבן כחלק מחבלי המשיח (בהשאלה, צירי הלידה של הגאולה). ובעצם, ימות המשיח הם רק החלק הסופי של העולם הזה, שסיומו יום הדין הגדול, ורק אחריו ניתן לדבר על העולם הבא." הכוונה לישעיהו כה-כז או למשהו אחר? אם כן זוהי פרשנות של הכתוב ויש להסביר מה מקורה.
• "המיסטיקנים הקדומים ראו בתהליך הירידה למרכבה קשר לתהליך המשיחי. בעצם הירידה למרכבה יש משום סיוע להבשלת תהליך הגאולה." משפט זה סותר את המשך הדברים ולכן הוא דורש אישוש.
• "בהמשך לכך פיתח אבולעפיה את חוכמת צירוף האותיות כדרך הגעה למדיטציה עמוקה, כשהוא נשען על התפיסה המובעת בספר יצירה." מדיטציה?
• "אחת הסיבות לכך ש"הזוהר" הפך לספר החשוב ביותר בספרות הקבלית היא העובדה שהוא מלא התייחסויות לכישוף ולמאגיה. הכשפים התממשו, לפי הספר, לראשונה בחטא אדם הראשון, ואחת התוצאות של חטא זה היא נפילתו של האדם למערכת המאגיה שבה יש לרע רשות לפעול. מכאן ניתנת לאדם הרשות להתחבר לרע (כשפים) או לטוב (מצוות)."
• מתוך לקריאה נוספת: "* רוני שיר - "מאגיה ומיסטיקה ביהדות" (כתר, 1997). המדריך המקיף ביותר בספרות העברית העכשווית אודות הקשר שבין היהדות לתורות מיסטיות, מאגיות ואיזוטריות של תרבויות העולם, תוך שרטוט רשת הקורים המחברת ביניהן. כולל התייחסות לנושאים הבאים: כוחן של אותיות האל"ף-בי"ת, הקבלה, השבתאות והחסידות, פולחן צדיקים ומקובלים, מעשי נסים ואמונות תפלות, מלאכים ושדים, גן עדן וגיהינום, רוחות רעות ומפגשים עם המתים, גלגול נשמות ודיבוק, בחירת שם ושינוי שם, לחשים, השבעות וקמעות; פאראפסיכולוגיה (טלפאתיה, קליירוויאנס, פסיכוקינזיס, השלכה ושליטה על התודעה); מגידי עתידות וחוזים, התייחסות היהדות לאסטרולוגיה, טארוט, נומרולוגיה, קריאת כף היד, הכרת הפנים, כדור בדולח, מטה קסם; נביאים ודמויות מיסטיות גדולות ביהדות, ספרי המאגיה היהודית, עב"מים וחוצנים במקרא ובקבלה, ועוד." - לא עניין של אי נכונות, אלא השאלה של האם הספר מתאים.

יאיר ח. 00:47, 30 בספטמבר 2007 (IST)

אולי זו השעה המאוחרת

אבל לא הצלחתי למצוא בפרק כל שלילה של המיסטיקה והוא חף מביקורת כלשהי. התאורים של קשר עם האל נכתבים לכאורה מתוך הנחה שהכוחות הללו קיימים. לא מצאתי בערך שיש אנשי דת יהודים המסתייגים מהמיסטיקה (ויש כאלה ולא רק ישעיהו ליבוביץ') הפרק זקוק לניעור בכיוון הזה, אבל הרי נמחקו (ובצדק) כל מיני דפים חסרי ביקורת על קריסטלים ומאגיות בטיעון שהם כתובים בסגנון ניו אייג'י, למה דינו של הדף הזה צריך להיות שונה? Avibliz 00:53, 30 בספטמבר 2007 (IST)

בין השורות של הערך הופיעה טענה שהמיסטיקה היא פיקציה פסיכולוגית פרימיטיבית - ואני מקווה שהצלחתי למתן את זה בעריכות האחרונות שלי. הערך לא אמור לשלול או לחייב את המיסטיקה אלא רק לספר עליה. תמיד אפשר לכתוב פסקת ביקורת אם יש לך מקורות... יאיר ח. 00:58, 30 בספטמבר 2007 (IST)

אי אפשר להסתפק בפסקת ביקורת קצרה על תיאור הקרביים של תופעה שמלכתחילה (ולא משנה כרגע יהודית או לא יהודית)היא בהגדרתה שקרית. המיסטיקה הינה עניין של אמונה תפלה, ושל ניצול כוח בידי שרלטנים, לעיתים בשמה של דת, לעיתים נגד רצון חכמי הדת ההיא. דבר כזה חייב להיות בולט בתחילת הערך. בוודאי אין להתייחס לנסים כאל משהו שקרה במציאות ולתאר אותו ביובשנות משל מדובר בתופעה בפיסיקה קוונטית. Avibliz 01:01, 30 בספטמבר 2007 (IST)

נ.ב. אני תומך בטיעונים של הכותב בפסקה "ערך בעייתי ביותר" ומציע לך להעביר אותו לארגז חול במתחם הפרטי שלך, עד שהוא יהיה אוביקטיבי, ללא מילים מפוצצות, ומסתמך על מקורות אקדמאיים ולא על אנשים המתפרנסים מהפצת הקבלה, שיתכן שהאינטרסים שלהם טיפה שונים מאלו של הקוראים. Avibliz 01:03, 30 בספטמבר 2007 (IST)

ברשותך הזחתי מעט את תגובתך. הערך לא שלי בשום מובן. הכותב העיקרי של הערך הוא משתמש:Ronisto כמו שאפשר לראות ב"גרסאות קודמות". לאחרונה ניסיתי לערוך אותו בדיוק בגלל הטענות שהעלית, אם כי כנראה הנחתי נכונות במספר רב מדי של מקרים בהם לא היה נכון לעשות כך. מעיון בערך אני רואה באמת כמה משפטים בעייתיים אבל לרוב ניתן לתקן זאת על ידי הוספת "מאמינים כי" וחבריו. הבעיה הקשה יותר של מציאת מקורות מתבטאת במקצת בתבניות {מקור} שפיזרתי בערך ובמקצת בפיסקה מעלינו בדף השיחה, אם כי עדיין יש בערך נקודות בעייתיות מהבחינה הזו. אשמח אם תעזור לי בכך (כלומר תציג מקורות, או שתביא מקורות שסותרים את האמור בערך ותכתוב אותם במקומו). תודה, יאיר ח. 01:15, 30 בספטמבר 2007 (IST)

תודה וסליחה אם פגעתי בלי כוונה. אשמח לעזור אך אני עסוק כרגע בשיפור ערך אחר ספוטניק 1 במלאת 50 שנה לאירוע שפתח את עידן החלל, וגם בפרויקטים אחרים שלי (האתר, סיום כתבות שהוזמנו על ידי עורכי כתבי עת שאני כותב עבורם וגם קצת לבלות עם הילדים בחופש) בוודאי שאין לי עניין ללכת וללמוד לעומק נושא שבוודאות חבל לבזבז עליו את הזמן, הרי באמת לא משנה לי כמה המאמינים חושבים שנשמות מתגלגלות או שיש ויכוחים בין המאמינים האם האות א' היא אות מבשרת טובות או רעות, כל עוד הבסיס של כל המיסטיקה הוא אפילו לא על כרעי תרנגולת, אולי כרעי צפרדע. אתה מוזמן לקרוא קישור זה כדי להבין את השקפת עולמי]. אילו היה מדובר רק בזכותם של אנשים להאמין אין בעיה, הבעיה היא שאנשים רבים מדי שומעים לכל מיני שרלטנים שאומרים להם איך להתנהג ולעיתים הם נפגעים מקבלת העצה הזו. אם אתה מחפש מקורות, גש לספריו של גרשום שלום.

סחתיין על ההשקעה. באמת הגיע הזמן זהערך יהיה מלא ולא תופיע עליו תבנית שכתוב. הוספתי מקור למה שהשארת כדורש מקור, ולדעתי גם לא היה לך להסיר את זיהוי שיטת אבולעפיה כמדיטציה. הגישה הזו מאוד רוחחת במחקר. אבל אם כבר הורדת אל תחזיר. בןאישאחד 01:33, 30 בספטמבר 2007 (IST)

ליאיר - ראיתי את השכתוב שעשית, נראה טוב, כנראה שיהיה צורך בעוד שיפורים אבל לפחות כרגע לא נראה כאילו ויקיפדיה כותבת שיש ביכולתם של מיסטיקנים להוריד גשם, שאחרת אולי לא היה לנו צורך לזרוע עננים ביודית הכסף. כרגע, לפחות נכתב שהם טוענים לכוחות אלה. Avibliz 01:57, 30 בספטמבר 2007 (IST)

גם לאחר הסרת המידע המוטעה והמטעה, יש להשאיר את תבנית השכתוב עד שיכתב מבוא מניח את הידעת שיסביר את הגישה הרצונליסטית לעומת הגישה המסטית ביהדות, ויבהיר שלא כל היהדות היא שמות קדושים וקמעות. ‏pacman - שיחה 02:05, 30 בספטמבר 2007 (IST)

שני משיחים

לפי המקור של בןאישאחד נראה שהאמונה בשני משיחים מאוחרת יחסית לשאר המקורות שסופם באמצע ימי בית שני, ואולי יש להעביר את הפסקה למקור מוצלח יותר מבחינה כרונולוגית. יאיר ח. 01:47, 30 בספטמבר 2007 (IST) לא מצאתי לה מקום, אז בינתיים אשכן אותה כאן:

מיהו המשיח? האמונה מדברת על שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. הראשון הוא בנה של האלמנה שאותו החיה אליהו הנביא ועליו מוטל להעלות את ישראל לירושלים ולבנות את המקדש. הוא יפול במילוי תפקידו בידי המלך הרשע ארמילוס, בן השטן, בטרם יגלה הקב"ה לעולם את משיח בן דוד, שינקום את מות המשיח בראשון בחיסולו של ארמילוס .

יאיר ח. 18:24, 30 בספטמבר 2007 (IST)

איזכור שני המשיחים מופיע לראשונה בדברי הגאונים. מציאתו בהבלטה אצל הוגים במאה ה17-19, מסמנת את ההוגה כחשוד בשבתאות. בהתאם לכך, מצא את המקום הנכון להעביר אליו את הפיסקה. יש לציין שרמח"ל הרחיב את התמונה והוסיף עוד שני "משיחים": שר צבא משבט דן (מופיע גם אצל הוגים אחרים), וגואל רביעי העומד מעל כולם - נשמת משה. ראה על כך אצל ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, בפרק העוסק ברמח"ל. בןאישאחד 01:49, 1 באוקטובר 2007 (IST)

תודה, הוספתי זאת בפסקה על תקופת הגאונים. לא לגמרי הבנתי מה שכתבת על הרמח"ל אז לא הוספתי את זה, אתה כמובן מוזמן להוסיף את זה לערך אם תרצה. יאיר ח. 10:28, 1 באוקטובר 2007 (IST)

הערות שוליים

תבנית השכתוב

לדעתי ניתן להסתפק בתבנית ההשלמה בפסקה של הביקורת. אם לא תתעורר התנגדות אני אוריד את התבנית שכתוב. יאיר ח. 15:29, 3 באוקטובר 2007 (IST)

מקוה שמילים אלו לא תהיינה מיותרות: אני מביע תמיכה, ולא התנגדות. בןאישאחד 02:24, 5 באוקטובר 2007 (IST)

עם כל הכבוד וההערכה לניסיון לשכתב את הערך הוא עדיין לא ראוי וטעון שכתוב. אני אפילו אקצין ואומר שתקנתו הוא שבירתו וצריך להתחיל לכתוב אותו מחדש מן המסד ועד הטפחות. בברכה, Shayakir • שיחה. 09:08, 5 באוקטובר 2007 (IST)

מה הבעיות העיקריות? יאיר ח. 11:33, 5 באוקטובר 2007 (IST)

מאיפה להתחיל...קודם כל סגנון הכתיבה הוא בנוסח מעריב לנוער וזה עוד במקרה הטוב. במקרים אחרים ישנם גיבוב של מילים שלא אומרות מאום. דוגמא אחת מני רבות לכך הוא המשפט הנ"ל: "יתרון המיסטיקן או מכשף השבט, לפי המאמינים בו, הוא ביכולתו להגיע לאותן אנרגיות אלוהיות ולאותו קשר אינטימי עם האל".

כמו כן הערך רווי בטעויות, בילבול של מושגים, טעויות או סתם הבלים. דוגמא אחת למשפט שכולל חלק מהמרכיבים שמניתי לעיל הוא: "התקשרות זו נעשית בטכניקות שלעתים הן יכולות להיתפס כמאגיות או כעל טבעיות. אותן טכניקות יכולות לכלול מדיטציה, התכוונות בתפילה כמעין מנטרה ואף סיגופים". בברכה, Shayakir • שיחה. 15:53, 6 באוקטובר 2007 (IST)

כיוון שהערך עבר תיקונים אחדים מאז הונחה עליו תבנית "שכתוב", וכיוון שבקריאתי את הערך לא מצאתי לה הצדקה, הסרתי את התבנית. אם יש בעיות בערך, רצוי לתת הצבעה ממוקדת עליהן. דוד שי - שיחה 16:51, 15 בינואר 2011 (IST)

הרמב"ם

בערך מופיע המשפט הסתום "במצרים מתפתחת חסידות מיסטית בחוגי הרמב"ם השואבת השראה מהמיסטיקה המוסלמית". נשאלת השאלה, האם תלמידי הרמב"ם עסקו במיסטיקה תוך כדי שהם קוראים את המורה נבוכים?...כדאי להסביר, או לחלופין להסיר. ‏pacman - שיחה 15:59, 3 באוקטובר 2007 (IST)

כן. אליעזר שביד טוען שאין בהכרח סתירה בין המיסטיקה והפילוסופיה, ואכן ר' אברהם בן הרמב"ם היה מקורב לחוגי הצוּ‏פים - שהיו מיסטיקנים מוסלמיים. יאיר ח. 16:04, 3 באוקטובר 2007 (IST)

שלא לדבר על רבי אברהם אבולעפיה... בןאישאחד 02:24, 5 באוקטובר 2007 (IST)

הסרת מקורות וקישורים רבים מהערך

אתמול הסיר משתמש:נרו יאיר מקורות וקישורים רבים מהערך, אבקש להחזירם. יעל 00:56, 13 ביוני 2011 (IDT)

משתמש:נרו יאיר נימק את ההסרה במילים "אין סוף למקורות המיסטיים, ואלה לגמרי אינם הבולטים". עקרונית אני מסכים אתו - בנושא שיש בו כל כך הרבה מקורות, עלינו להיות סלקטיביים. ולהפנות את הקורא למקורות מובהקים. אין ספק שכתביו של יוסף דן, הנכללים ברשימת "לקריאה נוספת", ראויים להיכלל בה.

באשר לסעיף "קישורים חיצוניים": במקום שיהיה ריק, עדיף שיופיעו בו מאמרים מחקריים אחדים, שיאפשרו לקורא לטעום את טעמו של מחקר המיסטיקה בלי לצאת מביתו. כאשר יהיו לנו מאמרים רבים בסעיף זה, נוכל להיות בררניים גם בו. דוד שי - שיחה 06:22, 13 ביוני 2011 (IDT)

תודה ובוקר אור, יעל 06:27, 13 ביוני 2011 (IDT)

בהתאם לעיקרון שהצגתי, הסרתי את ספרו של גרשם שלום, "דברים בגו" - הספר עוסק במגוון רחב של נושאים (מיסטיקה יהודית היא אחד מהם), וקשה לראותו כמקור מובהק לנושא זה (בלי לזלזל חלילה במרכזיותו של שלום בחקר תחום זה - הוא מיוצג על ידי ספרים אחרים שלו). דוד שי - שיחה 07:23, 13 ביוני 2011 (IDT)

מסכימה. יעל 07:32, 13 ביוני 2011 (IDT)

ישנה כאן החטאת הנושא

הכתיבה כאן היא מתוך נקודת ראות חיצונית, שאיננה יודעת לומר דבר באופן הנאמן לאוריינטציה המסורתית האוטנטית של המיסטיקה ביהדות. היא רואה את המסטיקה ביהדות באותו אופן שבו היא מביטה על המסטיקה בעולם בכלל, וממילא, יוצאת כאן פארסה מתחמת את הנכתב כאן ואת האכסניה שלו כדיליטנטית, וחבל. צריך למצוא מי שיכתוב את הנושא מחדש, והפעם ע"י איזה תלמיד חכם, המבין בנסתר, אולי מהחוגים של מביני הדבר בתורת הרב קוק, שם הדברים מוסברים באופן שאינו מהווה עלבון לאנטלגנציה, ולא עלבון למסורת ישראל. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.160.221.226 14:17, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מתקשה למצוא בערך עלבון למסורת ישראל. תואיל נא בבקשה להצביע על מה שאולי נסתר ממני. בברכה, יעל 15:31, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

פירורי הערות

בקטע על הזוהר שיניתי את הכתוב: גדול בעלי הסוד... רשב"י, ל: תנא. הטענה שהוא גדול בעלי הסוד מבוססת על הייחוס (הפסאודואפיגרפי) של ספר הזוהר לרשב"י. ללא אותו ייחוס שגוי, רשב"י הוא "בעל סוד" בדיוק כחבריו. לכן עדיף להתייחס אליו פשוט כ"תנא".

בנוסף, שיניתי מ"בר יוחאי" ל"בן יוחאי", כפי שמופיע בכל האזכורים של רשב"י בתלמודים. (מלבד אזכור אחד שהוא בתוך קטע ארמי). רשב"י הוא רבי שמעון בן יוחאי, כשם שבנו הוא רבי אלעזר בן שמעון (כפי שמצוין בהמשך הקטע).

בעניין אחר: הכתיבה על חסידות אשכנז כ"תנועה עממית ערה" - האין כאן בלבול עם תנועת החסידות של מזרח אירופה? חסידות אשכנז, למיטב ידיעתי, היתה חוג מצומצם של "חסידים" אליטיסטיים בתוך חברה שבלאו הכי היתה מצומצמת מאד מבחינה מספרית. ראוי כמו כן לכתוב "רבי יהודה החסיד", גם כך מתבלבלים בינו לבין ר' יהודה החסיד מייסד ביהכנ"ס "החורבה", ובן המאה הי"ז.

84.110.126.244 14:42, 5 ביולי 2013 (IDT)

אני חושב שהאנונימי צודקUhbcrd451 - שיחה 17:58, 15 באפריל 2015 (IDT)

סתירה בקטע על הזוהר

מחד כתוב "בניגוד לאבולעפיה, ל"זוהר" אין עניין בפילוסופיה של האקסטזה כדי להשיג את האל, אלא מעדיף את החשיבה החופשית," מאידך "והכל סובב סביב הגיבור העיקרי של הספר - רשב"י. הלה מנהיג לתלמידיו כינוסי פולחן אקסטטיים אפופי סוד ("אידרות", מלשון גורן, בארמית)". נראה שהערך מגמתי וגם כתוב בצורה נוראית מבחינה סגנונית. מי יכול להושיע? Dafuki - שיחה 03:41, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

חוסר דיוקים

כתוב בערך "חלקים מהקבלה המעשית של האר"י", כמפורסם (ואף מוצג במקום קבורתו של האר"י) שרבי חיים ויטאל אמר במפורש שהאר"י לא השתמש בקבלה מעשית והיה נגד השימוש בה. איך הקטע הזה הגיוני, אם כן? Dafuki - שיחה 03:53, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

הצעה למחיקה?

קשה מאוד לעקוב אחרי חוסרי הדיוקים בערך, ערבוב של פסקאות לא קשורות (תקופת הגאונים עם ראשוני חסידי אשכנז, לפני הבעש"ט) ערבוב של פסקאות על תמורות בערב עם פסקאות על היהדות, דברים שנוגעים לעבודה זרה בד בבד. הערך נראה לי כתוב בצורה לא ברורה, מלאת סתירות עצמיות, ובלי להציג את נקודת המבט המסורתית. מה דרך הפעולה המקובלת? הצעת מחיקה עד יבוא גואל, או בקשת מחיקה והצבת תבנית על חוסר הדיוק ובעיות הניסוח והכתיבה? Dafuki - שיחה 03:56, 6 באוקטובר 2017 (IDT) אני בעד למחוק109.186.56.41 18:21, 4 במאי 2020 (IDT)

בדיקת זכויות יוצרים

Nimrodbr, Geagea‏בעלי הידע בזכויות יוצרים, האם העריכה הזו מפרה ז"י? אילן שמעוני - שיחה 21:17, 24 באפריל 2018 (IDT)

לאו דווקא. אבל זה נראה לי קישור מיותר שכדאי להוריד בכל מקרה. דרור - שיחה 22:51, 24 באפריל 2018 (IDT)

חסידות אשכנז - כמה אי דיוקים

(ככללו, הערך במצבו הנוכחי לא מדויק וכתוב בצורה לא מתאימה, לטעמי. להלן רק כמה הערות על חסידות אשכנז):

א. הפרטים על חסידות אשכנז נמצאים תחת הכותרת "תקופת הגאונים וניצני הקבלה" - מובן שחסידי אשכנז פעלו בתקופת הראשונים (אחרי תקופת הגאונים), ותורתם אינה קבלה.

ב. נכתב שר' יהודה החסיד הוא דמות מיתית. בדרך כלל הכוונה (אאלט) היא שהדמות לא היתה קיימת. ר' יהודה החסיד הוא דמות היסטורית ידועה, עם פרטים ביוגרפיים ידועים. העובדה שייחסו לו כוחות כאלה ואחרים אינה הופכת אותו לדמות מיתית.

ג. נכתב שבתקופה זו נוצרה גם אגדת הגולם מפראג. שזו יצירה ספרותית שחיבר ככל הנראה הסופר יהודה רוזנברג בתחילת המאה העשרים. כך או כך, האגדה מתייחסת למהר"ל מפראג שאין לו קשר לחסידי אשכנז, ושחי בתקופת ה"אחרונים", במאה ה16, ולא בתקופתם של חסידי אשכנז.

ד. נכתב שתנועת חסידי אשכנז היא "המשכה של כת חסידים ראשונים שפעלה בארץ ישראל במאה הראשונה לספירה". מה פשר הקביעה הזו? במה וכיצד תנועת חסידי אשכנז במאה ה12 קשורה לתופעת החסידים שפעלה בארץ ישראל למעלה מאלף שנה לפניהם?

(עוד לא הספקתי לעבור על יתר הערך, אבל מדוגמאות אלה ניתן להסיק שיש להתייחס בזהירות ובחשדנות למהימנות ולדיוק של הערך במצבו כיום)

Toraumada - שיחה 09:18, 30 באפריל 2020 (IDT)

על הערך הונחה תבנית "שכתוב" לא מנומקת, רצוי לנמקה כאן, או לתקן את הערך. דוד שי - שיחה 07:14, 3 במאי 2020 (IDT)

במצב כזה הקורא התוהה על קנקנה של התבנית צפוי לחפש מידע בדף השיחה, ובו (כמו גם בדף השיחה של הכותב) ימצא שלל הסתייגויות מהערך. בהמשך עבר שיפורים רבים אבל משניים יחסית (כולל הגהה שלך), וב-2011 הסרת את תבנית השכתוב שהוצגה בראשו וכתבת: "כיוון שהערך עבר תיקונים אחדים מאז הונחה עליו תבנית "שכתוב", וכיוון שבקריאתי את הערך לא מצאתי לה הצדקה, הסרתי את התבנית. אם יש בעיות בערך, רצוי לתת הצבעה ממוקדת עליהן." בכך לא תמו ההסתייגויות מהערך. ראה את דבריו של Dafuki ולאחרונה את הביקורת הממוקדת של Toraumada. את הקטע על חסידות אשכנז הסרתי אבל הבעיות בכתיבה יסודיות וכל טלאי נוסף שיונח עליה רק יגדיל את פוטנציאל ההטעיה של הקוראים לגבי מהימנותו. לכן החזרתי את תבנית השכתוב. בברכה, גנדלף - 23:18, 03/05/20

הערך גרוע ביותר.

. הערך כתוב ממבט מאד אובייקטיבי

. הערך כתוב בלשון מבולבלת ובצורה לא ברורה

. הערך מערב נושאים לא קשורים כמו המיתולוגיה היוונית

. הערך מפגין בורות וחוסר הבנה מוחלט בנושאי יהדות

יש בויקיפדיה נוהל מחיקת ערך לחלוטין?

ערך בעייתי מאד

כתוב ממבט אובייקטיבי ומזלזל ביהדות, מלא בטעויות יותר מכל ערך אחר שראיתי אי פעם, מערבב מושגים לא קשורים ודעות קדומות ועוד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.186.56.41 18:36, 4 במאי 2020 (IDT)

כמו שאתה רואה יש תבנית שכתוב בראש הדף (הערך אכן לקוי מגוון סיבות). אתה מוזמן לשכתב אותו. רק שלא מובן אם לדעתך הערך "כתוב ממבט אובייקטיבי" אז על מה אתה מתלונן? Ronam20 - שיחה 18:40, 4 במאי 2020 (IDT)

כמו כן

כמו כן הערך בכלל לא מסביר בעצם מהי המיסטיקה יהודית בעצם אלא רק דן בדוגמאות שונות ורבות המיצגות, לדעתו, את הנושא.109.186.56.41 18:43, 4 במאי 2020 (IDT)

באמת קשה לראות בערך הזה משהו מקצועי, יש נוהל של כתיבת הערך מחדש מבלי שאף אחד יפגע? א.אזרחי - שיחה 12:22, 3 בפברואר 2023 (IST)

נעים מאוד

תיקנתי את הפתיחה ודייקתי את גבולות המונח, אשמח לעזרה למיקוד המשך הערך בנושא בלבד. אשמח להערות והארות. א.אזרחי - שיחה 12:41, 3 בפברואר 2023 (IST)