שירת דוד

שירת דוד היא שירה המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ב. שירה זו היא אחת משש שירות המופיעות בתנ"ך. חז"ל מונים שירה זו בין עשר השירות במקרא.

שירת דוד
א וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. ב וַיֹּאמַר, ה' סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי. ג אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי. ד מְהֻלָּל אֶקְרָא ה', וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ. ה כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת, נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי. ו חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי, קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת. ז בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא, וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו. ח וַיִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ. ט עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ. י וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו. יא וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ. יב וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת, חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים. יג מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ. יד יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם ה', וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. טו וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם, בָּרָק וַיָּהֹם. טז וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל, בְּגַעֲרַת ה' מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ. יז יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים. יח יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי. יט יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי, וַיְהִי ה' מִשְׁעָן לִי. כ וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי. כא יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי. כב כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה', וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי. כג כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה. כד וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ, וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲו‍ֹנִי. כה וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי, כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו. כו עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם. כז עִם נָבָר תִּתָּבָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל. כח וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ, וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל. כט כִּי אַתָּה נֵירִי ה', וַה' יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי. ל כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד, בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר. לא הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ. לב כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה', וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ. לג הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל, וַיַּתֵּר תָּמִים דַּרְכִּי. לד מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי. לה מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי. לו וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי. לז תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי. לח אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. לט וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן, וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי. מ וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי. מא וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף, מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם. מב יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ, אֶל ה' וְלֹא עָנָם. מג וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם. מד וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי, תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי. מה בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי, לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי. מו בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם. מז חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. מח הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי, וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי. מט וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי, וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי. נ עַל כֵּן אוֹדְךָ ה' בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר. נא מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

השירה מופיעה בסוף ספר שמואל, לאחר סיפור שבע בן בכרי, המתת בני שאול, והתיאורים על מלחמות דוד ואנשיו בפלשתים. שירה זו, חוזרת בקווים מקביל לתהילים י"ח בשינויים קלים.

תוכן השירה

דוד היה שר את השירה הזו לאחר שהיה מנצח את אויביו. דוד מודה בשירתו לה' שהצילו מכף אויביו, וכמו כן מתוארים האויבים וכוחם, חרון אפו של ה' על אויבי דוד והצלתו של מחבר השירה בידי ה'. בשירת התנ"ך מוזכרת פעמים רבות הופעתו של ה' בצאתו להציל את עמו כאשר הוא מכה את אויבי ישראל. בשביעי של פסח קורא המפטיר את שירת דוד, בה קיימים רמזים לקריעת ים סוף שאירעה על פי מסורת חז"ל בליל שביעי של פסח. שירה זו מהווה גם את ההפטרה של פרשת האזינו (רק בשנה שבה האזינו איננה שבת שובה. פעם בשלוש שנים בקירוב).

חלוקה

אורכה של השירה הוא 51 פסוקים. קיימות חלוקות שונות לשירה; יש המחלקים לשתיים-שלוש פסקאות, ואחרים מחלקים אותה לפסקאות קטנות ורבות. יש מבין החוקרים המחלקים את שירת דוד לשני חלקים: פסוקים ב'–כ', והחלק השני פסוקים ל"ג–נ"א. בחלקה הראשון של השירה מתואר סבלו של דוד והצלתו בידי ה'. בחלקה השני מתאר המשורר כיצד ניצל בידי ה', שנתן בו כח לגבור על אויביו. החלק הראשון מתאר את מצוקתו של דוד במלחמה נגד הפלשתים והבריחה המתמדת משאול לפני עלייתו לכס המלוכה, ואילו החלק השני מתאר את ניצחונותיו לאחר הכתרתו למלך.

מבנה השירה

שירת דוד

מבנה השירה הוא קודקודי, כלומר מבנה מצטלב אשר בנוי ממספר צלעות בלתי זוגי, כאשר הרעיון המרכזי שהמשורר מבקש לטעת בקורא נמצא בצלע המרכזית בשירה. משני צידי הצלע המרכזית צלעות מקבילות זו לזו בביטויים ובמילים.

המבנה המצטלב בעל שלוש עשרה צלעות מכל צד. הרעיון המרכזי העולה משירת דוד מובע בספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוק כ"ג ובו עולה כי דוד שם מבטחו באל, והגבורה המיוחסת לאדם אינה אלא של האל, אשר נותן את הניצחון ביד המאמין השומר חוקותיו: ”כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה.”

כותרת השירה

וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל.

— שמואל ב', כ"ב, א'

לפי כותרת השירה, דוד הוא כותב השירה לאחר שניצל מכף אויביו. כותרת זו מלמדת כי שירה זו היא שיר תודה לאלוהים. הכותרת אינה בעלת אופי שירי. בכך יש דמיון לכותרות של מספר מזמורים בספר תהילים המיוחסות לאירועים שונים בחיי דוד כמו ספר תהילים, פרק ג', פסוק א'. האירועים בשירת דוד בשמואל ב' מתוארים בכלליות.

מקבילות בתנ"ך

תהילים י"ח

שירת דוד המופיעה בספר שמואל ב' מופיעה גם בתהילים י"ח בשינויים מועטים. עיקר תוכנה של שירת דוד מופיע בשני הכתובים הללו. ייתכן כי שירת דוד שובצה בין מזמורי תהלים ביד עורך, מפני שהיא מזוהה כשירת הודיה לאל ופולחן, וזאת מכיוון שהמלך בראשית שלטונו כיהן בתפקיד פולחני.

יש הטוענים שבגלל תוכנו של הטקסט כשיר הודיה לניצחונות דוד, היה צורך לשבצו בין מזמורי תהילים. עוד טענה לשיבוץ זה בין מזמורי תהילים היא עקב סיום השירה בהבטחת זרע לבית דוד: ”לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.”

סיומת כללית זו לא קשורה בחיי דוד אלא באירועים שונים הקשורים במלחמותיו נגד אויביו.

תפילת חנה

קווים מקבילים קיימים בין שירת דוד לתפילת חנה בספר שמואל א', פרק ב', פסוק י'. מילים דומות מופיעות בשתי השירות, בתחילתן ובסיומן. בתפילת חנה: ”רָמָה קַרְנִי בַּה', רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.” ובשירת דוד: ”מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.”

בסוף תפילת חנה נאמר: ”וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.” ובסוף שירת דוד נכתב: ”מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.”

השירה הראשונה בספר שמואל היא שירת חנה והשירה האחרונה בו היא שירת דוד.

השירה בליטורגיה

• השירה משמשת כהפטרה לשביעי של פסח ולשבת פרשת האזינו כאשר היא חלה בין יום הכיפורים לסוכות.
• הפסוק האחרון של השירה נאמר בברכת המזון (בשבתות וימים טובים כציטוט משמואל ב' ובימי חול כציטוט מתהילים).

קישורים חיצוניים

• הקשר בין שירת דוד לקריעת ים סוף, באתר ישיבת הר ברכה
• אלי אליאך, שירת דוד – איך טקסטים מקראיים נשתבשו מדור לדור, באתר "מקרא וביקורת"