שירת מרים
שירת מרים[1] היא הפסוק מתוך שירת הים שמסופר ששרה מרים הנביאה עם בנות ישראל כשניגנו ורקדו לאחר קריעת ים סוף. השירה מופיעה מיד אחרי שירת הים המלאה, ולפני סיפור מי מרה.
נוסח השירה עריכה
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
תיאור הדברים עריכה
לאחר אמירת שירת הים על ידי משה רבינו ובני ישראל לוקחת מרים הנביאה אחותו של אהרון הכהן את התוף בידה ומיד כל הנשים יוצאות אחריה בתופים ובמחולות. על פי המדרש נשות ישראל הוציאו איתן תופים למדבר כיוון שידעו שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות איתן ניסים[2].
"ותען להם מרים" כמו בשירת הים שמשה אמר לאנשים וכולם חזרו אחריו, כך גם בשירת הנשים מרים אמרה וכל הנשים חזרו אחריה[3]: "שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים" (את הדברים בצורה דומה אמר משה עם הגברים בשירת הים).
על פי דברי הרא"ם (ממפרשי רש"י) מרים אמרה עם הנשים את כל השירה ולא רק פסוק אחד, אלא שהמקרא הסתמך על שירת משה שנאמרה לפני כן[4].
בפרשנות עריכה
הזכרת מרים כנביאה עריכה
המקום הראשון בתורה בה מוזכרת מרים כנביאה הוא כאן בפרשת השירה. נחלקו המפרשים מתי החלה מרים להיות נביאה. לפי דברי התלמוד במסכת מגילה[5] ובמסכת סוטה[6]: מרים התנבאה בהיותה "אחות אהרון" בטרם לידתו של משה כי עתידה אמה לילד בן שיושיע את ישראל (ולכך משויכת בפרשה כ"אחות אהרון" ולא כ"אחות משה".).
לעומת זאת הכלי יקר טוען כי רק עכשיו נעשתה נביאה (ולא לפני-כן), כיוון שבמעמד זה זכו גם הנשים לנבואה (כנאמר בחז"ל[7]: "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראו נביאים") ומרים הייתה ראשונה שנתנבאה ומיד כל הנשים אחריה, ושיוכה כ"אחות אהרון" ולא כאחות משה מבאר כיוון שבנבואתה הייתה שווה לדרגת הנבואה של אהרון אך לא לדרגת הנבואה של משה[8]. כך עולה גם מפרשנותו הקדומה יותר של רשב"ם (מאה 12), המציין בפירושו למילה "נביאה" (שמות טו כ) "קורא בעל דברי שבח...". כמו כן הוא מסביר שמרים נקראת בפסוק זה אחות אהרון כי "על שם הבכור קורא אחות, כמו שפירשתי אצל: אחות נביות (רשב"ם בראשית כ"ח ט') ואחות לוטן (רשב"ם בראשית ל"ו כ"ב).
בתופים ובמחולות עריכה
בפירוש המילה "מחולות" יש כמה דעות במפרשי התורה: במשמעות העולה מפסוקים אחדים במקרא מחולות הם ריקודים. לפי פסוקים אחרים במקרא ובדברי המכילתא דרבי ישמעאל גם כן, המשמעות של המילה "מחולות" אינה ריקודים אלא כלי נגינה בדומה לתופים[9]. פרשנות מדרשית מציע הכלי יקר ולפיו מדובר במחילת עוון.
ותען להם מרים עריכה
התורה כותבת את מענה מרים לנשים בלשון זכר ולא כראוי בלשון נקבה "להן". הרמב"ן לומד מכך שהנשים ענו למשה ולבני ישראל, כלומר, השירה הייתה משותפת לכולם. פרשנים רבים אחרים הציעו פירושים דרשניים לכך. למשל, בטעם הדבר כותב הכלי יקר כיוון שהנשים הגיעו למדרגת האנשים בהשגת הנבואה לכן נאמר להם כמדבר אל גברים כמו שנאמר בנביא ירמיה[10] שלעתיד לבוא "נקבה תסובב גבר".
מעלות על שירת הגברים עריכה
הרב קלונימוס קלמן אפשטיין בספרו מאור ושמש לומד מהפסוקים כי הנשים שרו לפני הגברים: שאצל הגברים כתוב "וישע ה' . . וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ורק אחרי שראו את המצרים מתים נאמר: "אז ישיר משה". ואילו בשירת מרים כתוב: "כי בא סוס פרעה ורכבו ופרשיו בים" רק ראו שטבעו בידם מיד "ותיקח מרים הנביאה".
מקומה בתורה כפרשייה נפרדת עריכה
בספר התורה מופיעה פרשה זו אחרי פרשת שירת הים כפרשה נפרדת, בתחילתה כפרשה פתוחה ובסיומה כפרשה סתומה.
בעלי התוספות מסבירים שהפרשה מופיעה בתורה כפרשה נפרדת להראות את חשיבותה ולהורות שאינה טפילה לפרשה הקודמת פרשת שירת הים, ובלשונם: "פרשה זו פתוחה שלא לערב את שירת מרים על הראשונה שלא לעשותה טפילה ועראי אלא כדאי היא לעצמה להיות שירה חשובה"[11].
רבינו יואל מבעלי התוספות כותב[12]: "'ותיקח מרים הנביאה אחות אהרן' פרשה זו פתוחה ויש בה שני פסוקים ותיבותיהם כ"ו כמנין יקו"ק שהוא כ"ו". כלומר שפרשה זו כוללת שני פסוקים בלבד ויש בה 26 תיבות כמניין הגימטריה של שם הוי"ה. בביאור זה אנו מוצאים להורות על ייחודיותה וחשיבותה של פרשה מקראית זו מעצם מהותה, מתוקף העובדה ששם ההוויה חתום בה.
ביקורת המקרא עריכה
באחת ממגילות מדבר יהודה נמצא קטע הקודם לסיפור מי מרה. הקטע מיוחס בביקורת המקרא לחלקים שהושמטו משירת מרים ולא נכללו בנוסח המסורה של התורה: ”בזית על... (חסר) כי גאה גאה... (חסר) גדול אתה, מושיא את... (חסר) אבדה תקות שונה ונשכח... (חסר) אבדו במים אדירים... (חסר) ירוממכה למרומם כי ברית נתתה... (חסר)”.[13]
מנהגים עריכה
לפי נוסח תימן הבלדי, שירת מרים נאמרת בפסוקי דזמרא לאחר שירת הים ואחריה פסוקי פרשת מי מרה ולאחר מכן קטע "רפאני", שהוא עוד רצף פסוקי שבח, בדומה ל"יהי כבוד". לפי הנוסח השאמי לעומת זאת, היא נאמרת רק בימים בהם נקראת בתורה שירת הים.
בתרבות עריכה
- חנן בן ארי שר את השיר "ותיקח מרים"[14].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- יהודה טאוב, שירת מרים - אם השירה בישראל.
קישורים חיצוניים עריכה
- שירת מרים באתר בית חב"ד.
- ד"ר יעל לוין, שירת מרים והנשים: אסופה של פרשנויות ייחודיות, באתר כיפה.
- הרב משה צוריאל,
דמותה הנפלאה של מרים הנביאה, סרטון באתר יוטיוב - שירת הים שיעור מאת הרב אליהו עמר שליט״א
- שירת הים הנוסח המלא באתר ״הידברות״
הערות שוליים עריכה
- ^ ראה בפיסקה פרשת מרים#מקומה בתורה כפרשייה נפרדת
- ^ מכילתא מס' שירה י. ראו גם רש"י על התורה, פרשת בשלח פרק ט"ו, פסוק כ, ד"ה "בתופים ובמחולות".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף כז, עמוד ב. מכילתאמס' שירה א, י. ראו גם רש"י על התורה
- ^ דבריו מובאים גם בשפתי חכמים על הפסוק (אות מ, במקראות גדולות החדש שבמהדורת עוז והדר).
- ^ דף יד, עמוד א.
- ^ דף יב, עמוד ב-דף יג, עמוד א.
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל מס' שירה ג
- ^ ראו גם בפירוש האברבנאל.
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מהדורת הורוביץ, בשלח, מסכתא דשירה, פרשה י, עמ' 151, ומקבילות
- ^ פרק לא, פסוק כא.
- ^ תוספות השלם (תוספות על התורה), חלק ז, עמוד רמג, אות ג.
- ^ ספר הרמזים לרבינו יואל על התורה, שמות, טו, כ, עמוד רנו.
- ^ Ariel Feldman, The Song of Miriam, Journal of Biblical Literature, 2013, in JSTOR
- ^ חנן בן ארי, ותיקח מרים, באתר יוטיוב.