שמעון זאב לוין
שמעון זאב לוין (11 במרץ 1885 – 30 בדצמבר 1980) היה ממיסדי המושבה הרצליה (כיום העיר הרצליה) וראש המועצה השני שלה.
לידה |
11 במרץ 1885 פיסוצ'נה שעל גדות נהר הניימן שברוסיה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 30 בדצמבר 1980 (בגיל 95) | ||||
מדינה | ישראל | ||||
עיסוק | ממייסדי הרצליה | ||||
| |||||
| |||||
קורות חיים עריכה
הולדתו וילדותו עריכה
שמעון זאב לוין נולד ב-1885 בעיר פיסוצ'נה שעל גדות נהר הניימן שברוסיה. בנעוריו עברה משפחתו ליקטורינוסלב שהייתה מרכז יהודי, תרבותי וציוני ובה שמע נאומים של אוסישקין ושמריהו לוין שחיו בה.
המעבר לארצות הברית עריכה
ב-1903, לאחר הפוגרום בקישינב, נסע לוין, לבדו, לארצות הברית שם עבד במשך שנה כפועל רכבת. לאחר מכן עבר לצ'יטונגה שבמדינת טנסי שם פגש את אנני (בתיה), אחותו של שמואל שוידלסון (ילידת 1899) ונישאה לה ב-1911. לוין הצליח בעבודתו ולבסוף קנה את המפעל שבו עבד - מפעל לשיפוץ מכוניות ישנות. בביתם של לוין ואשתו התגוררו גם גיסו חמותו וילדיו ובית זה היה המרכז הציוני בעיר.
עלייתו לארץ עריכה
ב-1922 החליט לוין לעלות לישראל כשבמסיבת הפרידה שלו אמר את הנאום הקצר ביותר של הציונות ובו אמר "ארץ ישראל קוראת- אני הולך"[1]. הגיע לתל אביב ופתח מפעל לסיגריות בשם "עשנה"[2]. כעבור שנה חזר לוין לצ'טונגה בשביל "לחסל" את נכסיו ומהכסף שקיבל קנה נחלאות בארץ ישראל דרך קהילת ציון. לאחר מכן תר את מדינות דרום ארצות הברית כדי למצוא קונים לנחלות שרכש.
הקמת הרצליה עריכה
ב-1924 עלו שבעת מייסדי הרצליה, ולוין ביניהם, ליישוב והקימו את הצריף הראשון בה. כעבור חודשים אחדים הביא לוין הביא את משפחתו למושבה.
כהונתו כראש מועצת הרצליה עריכה
כאשר קמה המועצה המקומית הראשונה ביקש מושל המחוז הבריטי מלוין לעמוד בראשה. זה סירב ואמר שיהיה מוכן להפוך לראש המועצה המקומית רק אם יבחר וכך היה. ב-1938 נבחר להיות ראש המועצה המקומית ובשנת 1942 נבחר שוב.
לאחר כהונתו עריכה
בשנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל שמעון זאב לוין נענה לבקשת יושב ראש המועצה המקומית להקים אזור תעשייה בהרצליה - אזור שסיפק עבודה לרבים מאנשי הרצליה בתקופת המעברות. בנוסף לכך נבחר להיות אזרח הכבוד של הרצליה על ידי המועצה המקומית[3].
משפחתו עריכה
אנני, רעייתו, תמיד תמכה בו ובאמונה הציונית. אנני הייתה אישה משכילה, נעימת הלכות ואוהבת הבריות. אנני נשאה לשמעון בגיל 18 וחיה עמו באהבה ובהדדיות למשך 65 שנים. דבקותה של אנני באמונה הציונית הייתה חזקה מאוד לכן סירבה לנסוע לארצות הברית לביקור ואמרה "מי שרוצה לראותנו אקבלו בזרועות פתוחות בביתי בארץ ישראל"[3]. לזוג נולדו שני בנים:
- אברהם חיים – (1914–1989) היה מדען במכון ויצמן.
- יוסף נבו – (1919–2001) היה ראש העיר של הרצליה בשנים 1969–1983.
פטירתו עריכה
אשתו של שמעון זאב לוין, אנני, נפטרה ב-1976 ושמעון נפטר ב-1980. שניהם נקברו בהרצליה[5].
הנצחה עריכה
בהרצליה רחוב על שמו - רחוב לוין.
לקריאה נוספת עריכה
- מורשת העיר הרצליה - ממושבה לעיר
- אזרח הכבוד הראשון בהרצליה חוגג 95 להולדתו, דבר, 7 במרץ 1980
- לוי יצחק הירושלמי, מעשה אבות סימן לבנים בהרצליה, מעריב, 6 ביולי 1973, המשך
הערות שוליים עריכה
ראשי מועצת ועיריית הרצליה | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|