תהילים ע"ו הוא המזמור ה-76 בספר תהילים ואחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.

תהילים ע"ו

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר.
(ב) נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ.
(ג) וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן.
(ד) שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה.
(ה) נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף.
(ו) אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם.
(ז) מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס.
(ח) אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ.
(ט) מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה.
(י) בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה.
(יא) כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר.
(יב) נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱ‍לֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא.
(יג) יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ.

תוכן המזמור עריכה

מזמור ע"ו מורכב משלושה עשר פסוקים. ומחולק לשלושה חלקים:

א'-ד' עריכה

המזמור נפתח בשבח המשורר את אלוהים וגדולתו, במקום משכנו - אזור יהודה בכלל ובירושלים בפרט: "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ" (ב'), "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (ג').

בזכות חוזקו הגדול של אלוהים שכינתו מצילה את ירושלים מכל האויבים הנלחמים עליה וכלי הנשק שלהם ישברו: "שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה" (ד').

ה'-י' עריכה

בחלקו השני של המזמור מתאר המשורר את כוחו האדיר של אלוהים: "נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף" (ה'), ובזכות זאת אויבי המשורר מפחדים ממלחמה: "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם" (ו').

המשורר מודה לאלוהים על עזרתו הצודקת במלחמות שעושה דין וצדק: "מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה" (ט').

י"א-י"ג עריכה

החלק האחרון של המזמור נפתח באמירה כי אותם האנשים שנלחמו באלוהים הם יודו לו בעל כרחם.[1]

המשורר מורה לשומעיו לנדור ולשלם לאלוהים על הצלתו: "נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כׇּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (י"ב). המזמור נחתם באמירת המשורר כי בזכות אותם מעשי אלוהים תושפל גאות מלכי הארץ: "יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ" (י"ג).

בתפילה היהודית עריכה

לדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, מזמור זה הוא שיר של יום ביום טוב ראשון של סוכות.[2]

בתרבות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תהילים ע"ו בוויקישיתוף
  •   תהילים ע"ו, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה