יהודה (חבל ארץ)
-
המונח "ארץ יהודה" מפנה לכאן. לערך העוסק באוטונומיה היהודית שתחת השלטון הפרסי, ראו: "יהוד מדינתא".
-
ערך זה עוסק בחבל יהודה. אם התכוונתם לנחלת יהודה, ראו ראשון לציון.
חבל יהודה נמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו בתחומי "הקו הירוק" וחלקו מעבר לו. האזורים סביבו הם: השומרון מצפון, בקעת הירדן במזרח, הנגב בדרום ומישור החוף הדרומי במערב.
אזור יהודה מחולק לתת-אזורים גאוגרפיים בצורת 'רצועות אורך' מצפון לדרום. ה'רצועה' המערבית היא שפלת יהודה המאופיינת בגבעות נמוכות ועמקים. טרם הקמת המדינה נחשב גם אזור החוף כחלק מאזור יהודה (לכן היישובים היהודיים שהוקמו שם כונו "מושבות יהודה"). הרצועה המרכזית היא הרי יהודה, שעולה מהשפֵלה בתלילות (יחסית לשומרון שצפון לו) - לשם השוואה: הירידה מחלחול לחראס ונובא, לעומת הירידה בשמרון מאריאל לראש העין. הרי יהודה מהווים חלק מהרכס המרכזי של עבר הירדן המערבי. חלקו המזרחי, בין קו מעלה אדומים - בני נעים - כרמל, ממזרח לפרשת המים לבין בקעת הירדן וים המלח הוא מדברי ונקרא מדבר יהודה. אזור הרי יהודה עצמו מתחלק לרצועות רוחביות:
- הרי בית אל - הגוש ההררי שבמרכזו בית אל ורמאללה, וכולל את הרי גופנה, רכסי בית חורון ובית חנן (בית איענן), רכס בני מורה, רמת חצור ואזור מכמש - מגרון. הרי בית אל גבוהים מכל סביבתם, וגבולותיהם - נחלי שילה ועוג'א בצפון, ונחלי פרת ואילון בדרום.
- הרי ירושלים - אזור נמוך יותר מהרי בית אל והרי חברון, הכולל את ירושלים וסביבותיה ורוב הפרוזדור. שיא גובהו בהר שמואל (א-נבי צמויל) - 918 מ', וגבולותיו נחלי פרת, דרגה, אילון ושורק.
- הרי חברון - הגבוהים מכולם. רמה גבוהה המובדלת בבירור מהרי י-ם, בעיקר מדרום לנחל רפאים, בהתרוממות הר גילה. הרמה כוללת את הרי גוש עציון ובית לחם, גוש חלחול וחברון, ורכסי דרום הר חברון. שיא הגובה הוא בהר חלחול (1020 מ'), אך בניגוד לשיאי הגובה בשאר האזורים הוא בולט רק מעט מעל סביבתו, שנעה ברובה סביב גובה של 950 מ'. מדרום לחברון משתפלים ההרים במתינות לעבר בקעת באר שבע, דרומה מערבה. רק בדרום מזרח ההר נשמר גובה של כתשע מאות מטר, לאורך "הציר המזרחי" המוביל מחברון לערד וממשית. מהר עמשא (859), הפסגה הדרומית של הרכס, צונחים הרי חברון לבקעת ערד.
אטימולוגיה
על פי המקרא, חבל יהודה נקרא על שם מתיישביו בני שבט יהודה, המתייחסים על יהודה בן יעקב. חלק מהחוקרים סבורים שמעיקרו לא היה השם "יהודה" אלא כינוי גיאוגרפי לחבל הארץ שסביבו צמחה ברבות הימים ממלכת יהודה. לפי דעה זו, ייתכן שמשמעותו הראשונית של הצירוף "ארץ יהודה" הייתה "חבל ארץ מבותר", כשהמילה "יהודה" היא צורת הנקבה של התואר המשוער *יָהוּד, צורת בינוני פעול הגזורה מהשורש השמי וה"ד שעניינו גיא, בתרון.[1]
היסטוריה
גבולות יהודה
על פי המקרא, נחלת שבט יהודה התפתחה לממלכה שבירתה ירושלים. ממלכת יהודה כללה גם את בני בנימין, ולכן נחלתם נכללת באזור. יש להבדיל בין ממלכת יהודה, שגבולותיה הצפוניים נעו עם השנים, אך הקבילו פחות או יותר לגבול נחלת בנימין: קו יריחו - בית אל - בית חורון, לבין חבל הארץ יהודה, שגבולותיו נקבעים לפי טופוגרפיה או אופי החי והצומח, ולכן רבות הדעות בקשר למיקומם.
מבחינה טופוגרפית נהוג להעביר את קו הגבול בין יהודה לבין השומרון בקו ואדי עוג'א, רמת חצור (המגיעה בפסגתה לגובה 1016 מ'), ונחל שילה. מצפון לקו זה האזור נמוך יותר, ונעשה יותר מבותר, כחלק מכל הרכס המערבי של א"י, החל מהרי חברון השטוחים יחסית, וצפונה עד הגליל העליון, המבותר ביותר. לפי החי והצומח יש לגבולות יהודה שלל אפשרויות, שהצפוניות שבהן מגיעות לרחלים, בין עלי לתפוח.
האזור מאוכלס בפלסטינים ובישראלים. ערים עיקריות בחבל ארץ זה: ירושלים, חברון, בית לחם, בית שמש, מעלה אדומים, ביתר וערד.
אתרים מרכזיים
- פארק יצחק רבין
- פארק בריטניה
- פארק בגין
- מערת שורק - שמורת אבשלום (מערת הנטיפים / מערת אבשלום)
- יער יתיר (בדרום הר חברון)
- סטף
- יער להב - בדרום.
- חברון - "עיר האבות" ומערת המכפלה.
- גן לאומי בית גוברין.
- יער בן שמן - אחד מהיערות הגדולים במרכז הארץ.
- גן לאומי תל לכיש - שרידי אחת הערים המקראיות החשובות ביהודה.
- שמורת עין גדי.
- מצדה.
- הרודיון
- העיר העתיקה של ירושלים
- כנסיית המולד בבית לחם.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ אבי עופר, "הר-יהודה המקראי - מנוודות לממלכה לאומית", בתוך: נדב נאמן וישראל פינקלשטיין (עורכים), מנוודות למלוכה, ירושלים 1990, עמ' 214-155; וראו בייחוד עמ' 156-157. מהדורה אלקטרונית באתר כותר.
| אזורים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| רמת הגולן וסביבתה | ||
| הגליל והעמקים | ||
| מישור החוף |
מישור החוף הצפוני • כרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי |
|
| הבקע הסורי-אפריקני |
עמק החולה • ארץ כינרות • בקעת בית שאן • בקע הירדן • הערבה • בקעת ים המלח |
|
| מרכז שדרת ההר המערבית |
השומרון • השפלה • יהודה • מדבר יהודה |
|
| שאר עבר הירדן | ||
| הנגב |
בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת |
|