תעשייה בישראל

התעשייה בישראל נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית היהלומים, תעשיית ההיי-טק והביו-טק, תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות. עם השנים גדל חלקה של התעשייה המתקדמת בתעשייה בדומה לתעשיות במדינות מפותחות בעולם.

עובדי תעשייה בירושלים, בין 1948 ל-1950

בתחילת ימי המדינה

עם קום המדינה ולאורך שנותיה הראשונות, המשיכה ממשלת ישראל לפתח את היוזמות התעשיתיות של תקופת היישוב וביתר שאת. בשנים אלה היצוא היה מצומצם, ומחסור תמידי במטבע חוץ אפיין את הפעילות הכלכלית והקשה על יבוא של מוצרים הכרחיים למדינה המתפתחת.

מחסור זה במט"ח מנע גם יצוא מסודר וחופשי מישראל אל מעבר לים, משום שהיצרן הישראלי המקומי לא יכול לקבל ישירות מט"ח עבור תוצרתו, אלא הכנסתו הייתה במטבע מקומי על-פי שער חליפין שאותו קבעה עבורו הממשלה. שיטה זאת נועדה להשאיר בידי הממשלה מט"ח הדרוש לה לביצוע רכש בחו"ל, והותירה את היצרן הישראלי מנסה להתחרות בשוק הבינלאומי כשכל צעד כלכלי שלו מלווה במנגנון בירוקרטי מסובך שקבע למעשה את מחיר תוצרתו (במטבע מקומי), הגביל אותו ברכש במט"ח של חומרי הגלם בחו"ל וניהל מדיניות שונה בין יצרן ליצרן, כגון שער חליפין שונה, על-פי מגוון שיקולים שאינם כלכליים טהורים. בנוסף לכל אלה, היו אלה ימי התגבשותו של החרם הערבי שיצר קשיים רבים בייבוא חומרי גלם ומוצרים רבים ארצה.

חקלאות

ערך מורחב – החקלאות בישראל

טקסטיל

ערך מורחב – תעשיית טקסטיל בישראל

רכב

ערך מורחב – תעשיית רכב בישראל

במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל הוקמו בה מפעלים אחדים לייצור מכוניות ומשאיות, אך מיזמים אלה כשלו מבחינה כלכלית, עקב היקף הייצור המצומצם. נמשכים פיתוח וייצור של כלי רכב לכוחות הביטחון (גם ליצוא), וכן הרכבה של אוטובוסים. כן הוקמו בישראל מפעלים שונים לייצור רכיבים לתעשיית הרכב, כגון מצברים וצמיגים, מכלולי הנעה, חלקים ביציקה מדויקת, בעיבוד פלסטי ובעיבוד שבבי.

במאה ה-21 בלטו בתעשיית הרכב הישראלית החברות פלסן סאסא, העוסקת בתכנון וייצור של מיגון לכלי רכב, מחומרים מרוכבים, ומובילאיי, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה.

אנרגיה

חשמל

ערך מורחב – חברת החשמל לישראל

גז

ערך מורחב – גז טבעי בישראל

נפט

ערך מורחב – הפקת נפט בישראל

כימיקלים

ערך מורחב – תעשייה כימית בישראל

חברת כימיקלים לישראל.

פלסטיקה

ערך מורחב – תעשיית הפלסטיק בישראל

פרמצבטיקה

פועלות במפעל "אסיא", 1949

ערך מורחב – תעשייה פרמצבטית בישראל

בישראל פועלת תעשיית תרופות נרחבת, העוסקת בעיקר בייצור תרופות הגנריות, וגם בייצור תרופות מקור אחדות. חברות עיקריות בתחום זה:

• טבע שהיא החברה הגדולה בעולם בתחום התרופות הגנריות. תרופות מקור בולטות שלה הן קופקסון ואזילקט.
• דקסון, חברת תרופות שמרכזה באור עקיבא.
• תרו תעשייה רוקחית, הוקמה בחיפה בשנת 1950, ב-2007 נמכרה החברה לחברת התרופות ההודית "סאן".
• פריגו ישראל: נוסדה בשם "אגיס", ומשנת 2005 פועלת כחברה בת של חברת פריגו האמריקאית.
• כצט: חטיבת הפארמה של החברה עוסקת בייצור ושיווק תרופות, ציוד רפואי ומוצרי היגיינה.
• ד"ר פישר: מייצרת מוצרים לטיפול בעור, טיפות עיניים, מוצרי היגיינה, תוספי תזונה ועוד.
• קמהדע חברת ביו-פרמצבטיקה המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות באמצעות טכנולוגיה לטיהור והפרדת חלבונים.
• פלוריסטם: עוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע.

אלקטרוניקה

ערך מורחב – תעשיית השבבים בישראל

תעשיית האלקטרוניקה היא מרכיב בולט של התעשייה הישראלית, הכולל פעילות בתחומי השבבים (צִ'יפּ), רכיבי מחשוב, אלקטרוניקה צבאית, אלקטרוניקה רפואית, תעשיית הרכב ועוד.

חברות רב-לאומיות רבות, ובהן אינטל, שהיא חלוצת תעשיית השבבים בישראל והחברה הבולטת בה (אינטל היא החברה המעסיקה הגדולה ביותר בישראל ואחראית ל 1% מהתמ"ג של ישראל), ומוטורולה, הקימו בישראל מרכזי פיתוח וייצור, שתוצרתם מהווה חלק נכבד מהייצוא התעשייתי הישראלי.

כמו כן, ישנם חברות רב לאומיות כגון מארוול טכנולוגיות, אפל וNvidia אשר פתחו מרכזי פיתוח בעקבות רכישות של חברת סטארט אפ ישראליות.

תוכנה

ערכים מורחבים – תעשיית תוכנה בישראל, תעשיית סייבר בישראל

חברות רב-לאומיות כמו IBM ומיקרוסופט הקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח שבהם הומצאו מספר פיתוחים חשובים. חברות היי-טק ישראליות כמו אמדוקס, צ'קפוינט וויקס וSnyk, המתחרות בשוק העולמי, הונפקו והגיעו לשווי שוק של מיליארדי דולרים. חברות הזנק בתחום התוכנה, ובהן ICQ ו-Waze נמכרו לחברות רב-לאומיות במאות מיליוני דולרים.

חברות ישראליות (או בעלות זיקה הדוקה לישראל) פעילות בתחומים מרכזיים של המחשוב, ובפרט האינטרנט בעולם, ובהם אבטחת מידע ("צ'ק פוינט", "סנטינל וואן", ורבות אחרות), פינטק ("ראפיד" ועוד), הפצת תוכנה ("איירון סורס" שמרכזה בתל אביב), מסחר אלגוריתמי (החברות "פיינל ישראל", שמרכזה בהרצליה ו"איסתרא מחקר", שמרכזה בלוד) משחקי רשת ("פלייטיקה", "פלאריום"), הימורים ("אמפייר און ליין" של נעם לניר, 888 אחזקות של אבי ואהרון שקד) ופורנוגרפיה ("קול וויז'ן" של מולי ליטבק).

בתי תוכנה גדולים הפועלים בשוק המקומי כוללים את "מטריקס", "נס טכנולוגיות", "טלדור", "קבוצת יעל", "אלעד מערכות" ועוד.

התעשיות הביטחוניות

ערך מורחב – תעשייה ביטחונית בישראל

אחד התחומים החשובים בתעשייה בישראל הוא התעשיות הביטחוניות. בנוסף למכירות לצה"ל הוא מהווה ענף ייצוא משמעותי, וישראל היא אחת מעשר הייצואניות הביטחוניות הגדולות בעולם. בשנת 2012 הגיע היצוא הביטחוני לשיא של 7.5 מיליארד דולר.

כטב"ם "הרון 1 מתוצרת התעשייה האווירית

שתי חברות ממשלתיות גדולות פועלות בתחום זה:

• התעשייה האווירית לישראל היא קונצרן תעשייתי שמפתח ומייצר בעיקר מוצרים תעופתיים ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית כוללת 5 חטיבות: כלי טיס אזרחיים, כלי טיס צבאיים בהם מטוסים ללא טיס, טילים וחלל, אלקטרוניקה (אלתא) ובדק מטוסים. בתעשייה האווירית מועסקים כ־14,000 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים.
• רפאל - מערכות לחימה מתקדמות עוסקת בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים. ידועה בתעשיית הטילים שלה, ברובוטים הצבאיים שהיא מפתחת ובערכות המיגון האינטגרליות שלה.

עד למכירתה לחברת אלביט מערכות פעלה גם תעש מערכות (התעשייה הצבאית) כחברה ממשלתית, יצרנית בולטת של נשק ותחמושת לכוחות היבשה, וגם יצרנית של אמצעי לחימה מוטסים. החברה כללה ממפעלים אחדים, שלכל אחד מהם התמחות משלו. מפעל המנועים הרקטיים הגדולים של החברה, המונעים בדלק מוצק, בהם המנועים (שלב 1 ו-2) של משגר הלוויינים הישראלי "שביט" נותר בבעלות ממשלתית,כחברת תומר חברה ממשלתית.

חברות ביטחוניות בולטות במגזר הפרטי הן:

• אלביט מערכות, העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרוניות ואלקטרו-אופטיות ביטחוניות מתקדמות. החברה מתמקדת בפיתוח מערכות שליטה ובקרה, ומערכות מודיעין לשוק הצבאי, בביצוע השבחות של כלי טיס, כלי שיט וכלי רכב ובפיתוח ומסירה של מערכות כלי טיס בלתי מאוישים.
• אלישרא, חברה בת של אלביט מערכות, העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, מערכות איסוף מודיעין ומערכות תחקור ואימון מתקדמות. כמו כן מכסה תחומים רחבים ביותר של מומחיות בתחומי המכ"ם, אותות דיגיטליים, אנטנות חדשניות, מערכות תוכנה מתוחכמות, רכיבי מיקרוגל מתקדמים ומעגלים משולבים.
• פלסן סאסא, העוסקת בתכנון ואספקת פתרונות מיגון לכלי רכב, מחומרים מרוכבים.
• תעשיות נשק לישראל (IWI): מייצרת נשק קל, הוקמה עם הפרטת מפעל "מגן" של תע"ש בפברואר 2005.

מזון

ייצור מסטיקים, מפעל עלית בנוף הגליל

חברות המזון הגדולות בישראל הן:

• קוקה-קולה ישראל - יצרנית ומשווקת וכן הזכיינית הבלעדית בישראל של חברת קוקה-קולה ובירות, ומחזיקה במספר חברות מזון ומשקאות נוספות.
• תנובה - חברת המזון הגדולה בישראל. משווקת ומייצרת מוצרי חלב, ירקות קפואים, בשר, ביצים ועוד. בבעלות חברת ברייט פוד מסין.
• שטראוס עלית - המייצרת והמשווקת מוצרי חלב, דברי מתיקה וקפה.
• אסם - המשווקת ומייצרת מוצרי מזון שונים כגון פסטה, בייגלה, אבקת מרק, במבה ועוד, בבעלות חברת נסטלה העולמית.
• נטו - עוסקת בתחום הייצור, ייבוא, שיווק ומסחר במזון.

כמו כן בישראל גם מספר חוות פרטיות שמנוהלות בצורה ייחודית ומייצרות מוצרי מזון מיוחדים, חלק ניכר מהתעשייה האורגנית בישראל מופנה גם ליצוא, וכמו כן לשוק המקומי.

בנוסף במכון וולקני פותח זן של עגבניות שרי אשר זכה להצלחה בעולם.

פרוטרום שעוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח נרכשה במאי 2018 על ידי חברת איי.אפ.אפ (International Flavors & Fragrances IFF) האמריקאית תמורת 6.4 מיליארד דולר.

מזון מתורבת

ישנם גם חברות ישראליות העוסקת במחקר ופיתוח של מזון מתורבת, כגון ביומילק אשר מפתחת חלב מתורבת, פיוצ'ר מיט טכנולוגיות אשר מפתחת בשר מתורבת וחברת ביו דבש המפתחת דבש מתורבת.

משאבי טבע

ערך מורחב – תעשייה כימית בישראל

בישראל קיימים מספר ענפי משאבי טבע אשר מיוצאים לרחבי העולם, בתחום התעשייה ניכר ביותר היצוא של מגנזיום ומינרלים מאזור ים המלח, המגנזיום משמש לכלל התעשייה בעולם ובתוכה תעשיית כלי הרכב, והמינרלים אשר קיימים בים המלח משמשים לתעשיית הקוסמטיקה והרפואה (למשל בוץ מינרלי).

החברות הבולטות הן:

• איי.סי.אל גרופ - חברת האם של חברות המייצרות אשלג ודשנים אחרים,פוספט, מגנזיום, ברום ותרכובותיו מים המלח.
• AHAVA - חברת קוסמטיקה ישראלית, מפתחת ומפיצה מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח.

יהלומים

ערך מורחב – תעשיית היהלומים בישראל

תעשיית היהלומים הישראלית, המרוכזת באזור הבורסה ברמת גן, מהווה את ענף היצוא הגדול ביותר של המדינה, ואחראי לכ-28% מהיצוא הישראלי הכללי.

נכון לתחילת המאה ה-21, ישראל היא אחת משלושת המרכזים העיקריים בעולם לייצור יהלומים, לאחר בלגיה והודו.

ראו גם

• כלכלת ישראל
• רשימת מפעלי תעשייה בישראל
• התאחדות התעשיינים בישראל
• משרד האוצר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תעשייה בישראל בוויקישיתוף

• משה פלבר, תמורות מבניות בתעשייה הישראלית : עליית משקלם של הענפים המתקדמים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• גיא גרימלנד, ישראל עלולה לאבד את קטר ההיי-טק: הישענות על הון זר, ירידה ברמת ההוראה וקיפאון בהשקעות, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2009
• דוד לוי-פאור, ‏מדיניות כלכלית ולאומיות – פיתוח ענף הטקסטיל בישראל בשנות החמשים והשישים, קתדרה 77, אוקטובר 1995, עמ' 160-139
• מיכל מרגלית, 51% משוק היצוא - בידי 10 חברות בלבד, באתר ynet, 20 במרץ 2016
• טלי ציפורי, ‏דוח מיוחד: "סטארט-אפ ניישן" - כל המספרים, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2016
• אורה קורן, מדוע ישראל מזניחה את הזנב הארוך של היצוא?, באתר TheMarker‏, 10 ביולי 2017
• אתר התאחדות התעשיינים
• מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, אוניברסיטת תל אביב, 2017
• אורן קלמן, 'נייר מתוצרת הארץ: מפעל הנייר בחדרה ומדיניות הפיתוח של ממשלות מפא"י בשנות המדינה הראשונות', עיונים, כרך 26 (2016), עמ' 348–385.
• הקמת בית חרושת נעמן, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• שבוע התעשייה, 1951, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• תעשיית שמלות בבית חרושת אמריקאי, 1951, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• מפעל המלט נשר ברמלה, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• ייצור צמיגים בבית החרושת ג׳נרל, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• סכיני גילוח אוקבה לייצוא, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• תעשיית הרדיו בישראל, רדיו בן גל, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• הנשיא יצחק בן צבי מבקר במפעל אוסם, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• סיור במפעלי שעונים, שנאים ושוקולד, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• לבני איטונג בענף הבנייה, 1954, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• מפעל 'צינורות המזרח התיכון' בעכו, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 3:22)