1935 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1935.
גאולוגיה עריכה
- צ'ארלס ריכטר, גאולוג אמריקני ועמיתו במכון הטכנולוגי של קליפורניה בֶּנוֹ גוטנברג (Beno Gutenbergg), גאולוג גרמני, מציגים את סולם ריכטר לכימות עוצמתן של רעידות אדמה.
טכנולוגיה עריכה
.jpg)
- 12 בפברואר – שימוש ראשון במכ"ם לגילוי מטוס.
- 28 בפברואר-1 במרץ - חברת דופונט רושמת פטנט על פוליאמיד בשם המסחרי "ניילון" ועל תהליך ייצורו. בראש קבוצת המפתחים עמד וולאס קרותרס.
- 15 במאי – פתיחת הרכבת התחתית של מוסקבה.
- 16 יולי - המדחן הראשון מופעל באוקלהומה סיטי.
- 30 בספטמבר – נחנך סכר הובר על נהר הקולורדו.
- בניית אורגן האמונד - אורגן חשמלי דו קומתי.
- חברת קודאק החלה במכירת סרט צילום צבעוני Kodachrome.
- אדווין ארמסטרונג מציג את עבודתו על שימוש באפנון תדר בשידורי רדיו.
- טיסה ראשונה של מטוס הקרב הבריטי הוקר הוריקן.
כימיה עריכה
- הנרי אירינג ( Henry Eyring), מרדית אוונס (Meredith Gwynne Evans) ומיכאל פולני מפתחים את תאוריית מצב המעבר, קונספט בסיסי בקינטיקה של ריאקציה כימית.
- ויטמין E בודד לראשונה על ידי גלאדיס אמרסון.
- סינתזה של פיזוסטיגמין על ידי פרסי לבון ג'וליאן וג'וזף פיקל, אלקלואיד המשמש לטיפול בגלאוקומה
מתמטיקה עריכה
- 19 באפריל - אלונזו צ'רץ' מציג את עבודתו על בעיית הכריעות (Entscheidungsproblem) לאגודה האמריקאית למתמטיקה.
- ג'ורג' קינגסלי זיף מנסח את חוק זיף , נוסחה אמפירית המתארת את התפלגות שכיחות מילים בטקסט בשפה טבעית.
פיזיקה עריכה
- הידקי יוקאווה מנסח תאוריה המנבאת את קיומם של בוזונים.
- המצאת ספקטרופוטומטר על ידי א.ס. הרדי (A.C. Hardy).
- הצגה ראשונה של מכ"ם על ידי רוברט ווטסון-ואט (Robert Watson-Watt) בבריטניה.
- ניסוח הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן, ניסוי מחשבתי שבא לתקוף את הפרשנות ההסתברותית למכניקת הקוונטים.
- רלף פאולר (Ralph Howard Fowler) מנסח את חוק האפס של התרמודינמיקה הקובע כי יחס שיווי-המשקל התרמי הוא טרנזיטיבי.
רפואה עריכה
- חב' אי גה פארבן מקבלת פטנט על Prontosil, תרופה אנטיביוטית ראשונה.
- פיתוח חיסון נגד קדחת צהובה.
פרסים עריכה
- פרס נובל לפיזיקה – ג'יימס צ'דוויק, על גילוי הנייטרון.
- פרס נובל לכימיה – פרדריק ז'וליו-קירי ואירן ז'וליו-קירי, על סינתזה של יסודות רדיואקטיביים חדשים.
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה – הנס שפמן, על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף.
נולדו עריכה
- 3 בינואר – ריצ'רד קארפ, מדען מחשב אמריקאי, ידוע בעיקר בזכות מחקרו בתאוריה של אלגוריתמים, חתן פרס טורינג ב-1985.
- 27 בפברואר – אן טריזמן, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית. מתמחה במחקר קשב ויזואלי, תפישת אובייקטים ותהליכי זיכרון.
- 12 ביולי – סטושי אומורה, ביוכימאי יפני. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ביחד עם ויליאם קמפבל וטו יויו בזכות גילוי ופיתוח מגוון תרופות ממיקרואורגניזמים.
- 15 ביוני – שמעון אבן, מדען מחשב ישראלי, מהחלוצים בתחום, (נפטר ב-2004)
- 14 ביולי – אי איצ'י נגישי, כימאי אמריקאי יליד סין ממוצא יפני, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2010 על תגובות מצומדות בעזרת זרז פלדיום בסינתזה אורגנית.
- 21 בספטמבר – יעקב סיני, מתמטיקאי יהודי-רוסי-אמריקאי, עוסק במערכות דינמיות במכניקה סטטיסטית ובתורה הארגודית וביישומן בפיזיקה. חתן בפרס וולף ב-1997 ובפרס אבל ב-2014.
- 29 בספטמבר – הלל פורסטנברג, מתמטיקאי ישראלי, ממפתחי התורה הארגודית והדינמיקה הטופולוגית, נודע בזכות יישומים של תורת המידה והסתברות לתורת המספרים ולחבורות לי. חתן פרס ישראל, פרס וולף.
- 16 בנובמבר – מגדי יעקוב לכירורגיית לב-חזה בריטי מיצרי, על חדשנותו בנושא השתלות לב הוענק לו תואר אבירות.
- 6 בדצמבר – ולדימיר וַפְּניק, מתמטיקאי רוסי, מחשובי התאורטיקנים בתחום למידת המכונה.
- דוד אוסישקין, ארכאולוג ישראלי, חוקר ארכאולוגיה של ארץ-ישראל ותרבויות המזרח הקדום.
נפטרו עריכה
.png)
.jpg)
- 16 במרץ – ג'ון מקלאוד, רופא וביוכימאי סקוטי, זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1923, במשותף עם פרדריק בנטינג, על מיצוי האינסולין ותחילת הטיפול בו לבני אדם, גילוי שעל פי ההערכות, הציל יותר מ-166 מיליון נפשות בעולם (נולד ב- 1876).
- 14 באפריל – אמי נֶתֶר מתמטיקאית ופיזיקאית יהודייה-גרמנייה נודעה בזכות תרומתה לאלגברה ולפיזיקה תאורטית, ובעיקר בזכות הרעיונות שפיתחה בתורת החוגים (נולדה ב-1882).
- 11 במאי – אדוארד הרברט תומפסון (Edward Herbert Thompson), חוקר בני המאיה (נולד ב-1857).
- 14 במאי – מגנוס הירשפלד, רופא וסקסולוג יהודי-גרמני. ממקימי הוועדה המדעית-הומניטרית (נולד ב-1868).
- 3 ביולי – אנדרה סיטרואן, מהנדס צרפתי (נולד ב-1878).
- 19 בספטמבר – קונסטנטין ציולקובסקי, מדען רוסי וסובייטי, נחשב לאבי הפיתוח התאורטי בתחום האסטרונאוטיקה הטילים וחקר החלל (נולד ב- 1857).
- 26 בספטמבר – פיוטר קוזלוב, מגלה ארצות רוסי וסובייטי (נולד ב-1863).
- 28 בספטמבר – ויליאם קנדי דיקסון, ממציא בריטי, בין ראשוני מפתחי הקולנוע (נולד ב- 1860).
- 2 בנובמבר – תמיסטוקלס זאמיט, ארכאולוג היסטוריון, כימאי, רופא, חוקר וסופר מלטזי (נולד ב-1864)
- 4 בדצמבר – שארל רישה, פיזיולוג ורופא צרפתי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה על גילוי האנפילקסיס (נולד ב-1850).
- 13 בדצמבר – ויקטור גריניאר, כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1912 על גילוי תרכובת גריניאר, תרכובת בעלת חשיבות בסינתזה אורגנית (נולד ב-1871).
