1958 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1958.
ארכאולוגיה עריכה
- גילוי בית המלאכה של פידיאס באולימפיה.
- חפירות בצ'טלהויוק, אתר מתקופת האבן החדשה ומהתקופה הכלקוליתית בדרום אסיה הקטנה.
אסטרונומיה וחקר החלל עריכה
ערך מורחב – 1958 באסטרונאוטיקה
- 4 בינואר – הלוויין ספוטניק 1 מסיים את תפקידו ומתרסק לכדור הארץ, הקשר עמו פעל שבועיים והוא שהה כ-3 חדשים חלל.
- 31 בינואר – ארצות הברית שגרה בהצלחה את הלוויין הראשון שלה - אקספלורר 1.
- 31 בינואר - גילוי חגורות ואן אלן בעזרת הלוויין "אקספלורר 1"
- 17 במרץ – שיגור לוויין על גבי משגר דו שלבי בתוכנית ואנגארד, לוויין ראשון המופעל על ידי אנרגיה סולארית, הקשר עמו פעל עד שנת 1964 והוא הלוויין הוותיק ביותר שעדיין מרחף בחלל.
- 29 ביולי – הקונגרס של ארצות הברית מחליט על הקמת נאס"א.
- 18 בדצמבר – שיגור לוויין תקשורת ראשון על ידי ארצות הברית. הלוויין SCORE שוגר בעזרת טיל אטלס B ותפקד במשך 12 ימים.
- 20 בדצמבר – הכרזה על תוכנית מרקורי שמטרתה לשגר אסטרונאוט לחלל
- תחילת תוכנית פיוניר - תוכנית אמריקאית לחקר הכוכבים במערכת השמש בעזרת לוויינים.
- כנס סולווה ה-11 - מבנה והתפתחות היקום
ביוכימיה עריכה
- חקר מבנה ההמוגלובין בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן על ידי מקס פרוץ וג'ון קנדרו.
- ביצוע ניסוי מסלסון ושטאל, הדגמה של אופן שכפול ה-DNA
ביולוגיה עריכה
- גילוי MHC, קבוצת גנים הנמצאת בגנום של רוב החולייתנים, ובהם האדם, ואשר מקודדת חלבונים בעלי חשיבות עליונה למערכת החיסון, על ידי ביולוג צרפתי ג'אן דוסה (Jean Dausset).
- ג'ון גורדון מבצע שיבוט צפרדע תוך שימוש בגרעין תא סומטי שנלקח מראשן של צפרדע.
גאולוגיה עריכה
- גילוי מגנטוספירה סביב כדור הארץ.
טכנולוגיה עריכה
- 3 באוגוסט – הצוללת הגרעינית נאוטילוס משלימה מעבר מתחת לכיפת הקרח של הקוטב הצפוני
- 12 בספטמבר – ייצוג מעגל משולב ראשון על ידי ג'ק קילבי בחברת טקסס אינסטרומנטס.
מדעי המחשב עריכה
- במפגש של מדענים אמריקאים (ACM) ואירופאים (GAMM) במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH) נוצרת שפת תכנות פרוצדורלית ALGOL
- תחילת שימוש ב-LISP, שפת תכנות עילית שהומצאה על ידי ג'ון מקארתי למחקר בתחום הבינה המלאכותית.
רפואה עריכה
- 7 ביוני הרופא הבריטי יאן דונלד מתאר שימוש בבדיקת אולטרה סאונד רפואית בספרות מקצועית.
- ביצוע השתלה ראשונה של קוצב לב. הניתוח בוצע בשוודיה, המנותח נפטר בשנת 2011.
- תיאור לימפומת בירקיט
- גילוי חוסמי בטא במעבדות לילי
פרסים עריכה
- מדליית פילדס - קלאוס פרידריך רות (Klaus Roth), רנה תום
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - פאבל צ'רנקוב, איליה פרנק ואיגור תם, על גילוי אפקט צ'רנקוב ופירושו
- פרס נובל לכימיה - פרדריק סנגר, על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - ג'ורג' וולס בידל, אדוארד לורי טטום, יהושע לדרברג, על גילוי התפקיד של הגנים בניהול התהליכים הביוכימיים בתא.
- פרס ישראל
- מדעי היהדות - יוסף קלוזנר, בן-ציון דינור, יחזקאל קויפמן, גרשם שלום, יצחק בער
- מדעי החברה - רחל כצנלסון-שזר
- מדעים מדויקים - יואל רקח, מרכוס ריינר
- מדעי הרוח - מרדכי מרטין בובר
- מדעי הרפואה - ברנרד צונדק
- מדעי החיים - יהודה ליאו פיקרד
נולדו עריכה
- 21 במאי – קרטיס מק מילאן (Curtis T. McMullen), מתמטיקאי אמריקאי זכה במדליית פילדס
- 21 באוקטובר - אנדריי גֵיְים, פיזיקאי הולנדי יליד רוסיה, חתן פרס נובל לפיזיקה על מחקריו בתחום יריעת גרפן דו־ממדית.
נפטרו עריכה
- 1 בפברואר – קלינטון דייוויסון, פיזיקאי אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיקה על הגילוי של עקיפת אלקטרונים בגבישים, ניסוי שאישר את ההשערה של לואי דה ברויי על האופי הגלי של חלקיקים (נולד ב-1881).
- 16 באפריל – רוזלינד פרנקלין, ביופיזיקאית יהודית-בריטית שתגליותיה סיפקו את הבסיס להבנת מבנה ה-DNA, (נולדה ב-1920).
- 25 באפריל – שארל-ויקטור מוֹגֶן, מינרלוג וקריסטלוגרף צרפתי, מחלוצי הקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן (נולד ב-1878).
- 20 ביוני – קורט אלדר, כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה במשותף עם אוטו פאול הרמן דילס, על עבודתם לפיתוח תגובת דילס-אלדר, שיטה לסינתזת מולקולות טבעתיות (נולד ב-1902).
- 14 באוגוסט – פרדריק ז'וליו-קירי, פיזיקאי צרפתי וחתן פרס נובל לכימיה, יצירת יסודות רדיואקטיביים מלאכותיים (נולד ב-1900).
- 27 באוגוסט – ארנסט לורנס , פיזיקאי אמריקאי, ממציא הציקלוטרון, חוקר נודע בפיזיקה גרעינית, חתן פרס נובל לפיזיקה (נולד ב-1901).
- 14 באוקטובר – דאגלס מוסון, גאולוג אוסטרלי, חוקר אנטארקטיקה ואיש האקדמיה (נולד ב-1882).
- 17 בנובמבר – יוטקה טניאמה, מתמטיקאי יפני, ידוע בעיקר בזכות השערת טניאמה-שימורה שהובילה בספו של דבר להוכחת המשפט האחרון של פרמה (נולד ב-1927).
- 15 בדצמבר – וולפגנג פאולי, פיזיקאי אוסטרי, שנודע בעקבות עבודתו על תאוריית הספין, ובפרט עקב עקרון האיסור שנקרא על שמו (נולד ב-1900)
קישורים חיצוניים עריכה
