אבאן בן עותמאן בן עפאן

אבו סעיד אבאן בן עות'מאן בן עפאן האומיי (בערבית:ابان بن عثمان بن عفان) (נפטר בשנת 723 לספירה, שנת 105 ההיג'רית[1] ). חיי באלמדינה, והיה מגדולי א-תאבעון. היה אחד ממוסרי החדית' של הנביא מוחמד, נבחר כמושל על אלמדינה בין השנים 75- 82 לספירה ההיג'רית, בתקופת הח'ליפה עבד אל-מַלִכּ בן מרואן,  והיה הראשון שכתב את הביוגרפיה של הנביא מוחמד[2].

אבאן בן עות'מאן בן עפאן
ابان بن عثمان بن عفان
לידה 641
אלמדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 723 (בגיל 82 בערך)
אל-מדינה, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה חליפות ראשידון, בית אומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינויים נוספים אבו סעיד
פעילות בולטת מושל על המדינה משנת 75 עד לשנת 82 ללהיג'רה
מקצוע מוחדית', religious servant, היסטוריון, פקיה, list of Muslim historians, מופסיר, שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

אבו סעיד, אבאן בן עות'מאן בן עפאן בן אבי אלעאס בן אומייה, משבט קורייש, נחשב אחד מגדולי א-תאבעון באלמדינה. אביו הוא עות'מאן בן עפאן הח'ליף השלישי של המוסלמים. אמא שלו, אום עמרו, הבת של גונדב. אח שלו, עמרו בן עות'מאן בן עפאן לאביו ואמו. במהלך השנים התגלעה מחלוקת לגבי הכינוי שלו, שכן היו מי שאמרו שהכוניה שלו הייתה אבו סעיד, והיו מי שאמרו שהוא היה מכונה אבו עבדאללה, וגם נאמר שאבו סעד היה הכינוי שלו. אבּאן למד פיקה וחדית', והיה הראשון שהעלה על כתב את הביוגרפיה של הנביא מוחמד, אך לא כנרטיב, אלא כמסורות שמתייחסות לביוגרפיה של הנביא מוחמד שנאספו על ידיו.

אבאן השתתף בקרב הגמל, עם עאישה בנת אבו בכר, זובייר בן אלעואם, וטלחה בן עובייד-אללה. אבאן בן עות'מן, נתמנה כמושל אלמדינה בשנת 75 להג'רה, כמחליפו של יחיא אבן אל-אלחקם אבן אבי אל-אלעאס. אבאן נשאר בתפקיד זה למשך שבע שנים, בשנת 82 ההיג'רית הדיח אותו הח'ליפה, ובמקומו התמנה הישאם בן איסמעיל.

מותועריכה

אבאן בן עות'מאן נפטר בשנת 723 לספירה, שנת 105 ההיג'רית, באלמדינה, כאשר היה הח'ליפה יזיד אבן עבד אל-מאלכ. אבאן סבל ממספר מחלות, כגון ליקויי שמיעה, מוגבלות כללית בהליכה, עד שבסוף חייו קיבל שיתוק מוחי וניפטר.

מסירת החדיתעריכה

מסר מאביו עות'מאן בן עפאן ו זיד בן תאבית.

ומסרו ממנו: עמרו אבן דינאר, אבן שהאב א-זוהרי[3],ואבו א-זנאד, ואשעאב בן אום חומידה א-טאמע, ודאוד בן סינאן אל-מדני, וריאח בן עוביידה, וא-זובייר בן מוח'לד, וסעד בן עמאר,וד'ומרה בן סעיד אל-מאזני, ועאמר בן סעד בן אבי אל-ואקאס, ועבדאללה בן אבי בכר בן מוחמד בן עמרו בן חזם, והבן שלו עבד א-רחמאן בן אבאן בן עות'מאן, ועות'מאן בן עמר בן מוסא בן עובייד אללה בן מועמר א-תימי, ועומר בן עבד אלעזיז, ועלאכ בן אבי מוסלם, ומחמד בן אבי אוממה בן סאהל בן חניף, ומחמד בן כעב אל-קורט'י, ומוסא בן דהקאן, ומוסא בן עמראן בן מנאח, ומימון בן מהראן א-רוקי, ונביה בן ואהב, ווליד בן אבי אל-וליד, ויזיד בן עבדאללה בן עאוף, ויזיד בן פיראס, ויזיד בן הורמוז אל-מדני, ויעקוב בן עותבה, ואבו בכר בן עבד א-רחמאן בן אל-מסור בן מוח'רמה.

הערות שולייםעריכה