פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

אברהם בר-עוז (תעיזי) (נולד בי"ד בתשרי ה'תרצ"ד, 30 בספטמבר 1933) הוא משורר וצייר ישראלי.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

אברהם בר-עוז נולד בשנת 1933 בתל אביב, בן להורים חלוצים שעלו מתעז שבתימן בשנת 1922, כאשר מוצא המשפחה מיוחס לשושלת המשורר רבי שלום שבזי. בר עוז שירת לפני קום מדינת ישראל במחתרת האצ"ל, וספרו "שירי הרוגי מלכות" מוקדש לזכר עולי הגרדום הי"ד. הוא זכה לכינוי "משורר המחתרות".

בשירתו מביע בר-עוז את תחושתו כמי שהשתתף במאבקים של האומה, רגשות הבאים לידי ביטוי מזווית פיוטית. הוא פרסם כמה ספרי שירה ובהם: "ימים של אהבה", (תשכ"א) "בטלית קרועה" (תשכ"ג). וספר שיריו "באצבע גלויה" יצא לאור במאי 1972, לפני מלחמת יום הכיפורים. בספר זה הוא חוזה את פרוץ המלחמה, תוך כדי התייחסות לאספקטים שלה מבחינה ביטחונית, חברתית ומדינית. וכן הספר "לפני שיהיה מאוחר" התשל"ו 1976 והרבה משיריו נלמדים בכל בתי הספר בתוכנית הלימודים בישראל מזה שנים רבות.

בר-עוז כתב גם פזמונים המוכרים לשוחרי הזמר העברי, ואשר כמה מהם זכו בפסטיבלים, בהם: "בערבות לכיש", "אגדת הלוחמים", "אליהו גיבור ישראל" (שהוקדש לזכרו של אלי כהן), שיר "ההלך הבודד", "על גמלי", "שירי שבת", "המלאך הטוב יופיע" שזכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי ועוד. וכן כתב 3 מחזות מקוריים.

שיר מוכר במיוחד שלו, "נעמה", הולחן על ידי שלמה (בירן) בידרמן. את השיר "נעמה" ביצעו זמרות ידועות, החל מאסתר עופרים וכלה בעופרה חזה. וזכה בפרס שני בפסטיבל הזמר 1961 תשכ"א השיר נעמה מתורגם ומושר ב-7 שפות.

בר-עוז הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, יקיר אקו"ם ובעל תעודת הוקרה מהמדינה על תרומתו לעידוד השירה והפזמון על שקידם משוררים וסופרים רבים. בר-עוז שירת כקצין מילואים במערכות ישראל, בוגר בית הספר לרפואה צבאית כקצין ארגון רפואה. וכן מערכת טבע ובריאות לרפואה טבעית. המשורר אברהם בר-עוז הקים וייסד ב -1970 את ביטאון "הגות" שליד החוג האתגרי "הגות" לספרות חברה ואמנות שקידם סופרים ומשוררים רבים וכן הקים את הוצאת "בית היצירה", שפרסמה ועודדה יצירות סופרים רבים ויוצרים בתחילת דרכם, וקיים עשרות ערבי שירה ברחבי הארץ ובתוכם המשוררת זלדה בתחילת דרכה ועוד סופרים ומשוררים רבים וכן בר-עוז ממקימי וממייסדי ביטאון "אפיקים" לתחיה רוחנית.

ספריועריכה

  • ימים של אהבה: שירים, תל אביב: שקת, תשכ"א.[1] (מהדורה ב: תשכ"ז)
  • בטלית קרועה: שירים, ירושלים: אוגדן, תשכ"ג.
  • הרוגי מלכות: שירים לעולי הגרדום, תל אביב: כנור דוד, תשכ"ח.[2]
  • באצבע גלויה: שירים, ירושלים: אוגדן, תשל"ב 1972.
  • לפני שיהיה מאוחר: שירים, תל אביב: בית היצירה, תשל"ו.

בעריכתועריכה

  • אברהם בר-עוז (עורך), אנתולוגית משוררי עם: שירים, 3 כרכים, תל אביב: בית היצירה – טרקלין לספרות ואמנות, תש"ם 1980–תשמ"ב 1981; כרך ד: תשמ"ו 1986.
  • ציון להט, והיא נושקת לרוח; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
  • ציון להט, בלהט; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
  • סימה עומרד, לו רק הייתי; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
  • סימה עומרד, באמצע הדרך: שירים; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"ב 1981.
  • יצחק סבר-סברדליק שפת הדמדומים: שירים; עריכה: אברהם בר עוז, תל אביב: בית היצירה, תשמ"ז 1987.
  • הילדה בלנקה, שירי תמיד עמי; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה, תשמ"ח 1987.
  • אנתולוגיה של משוררים שונים-ספר שירים ,עריכה: אברהם ברעוז ,תל אביב: בית היצירה טרקלין הגות, 1992 .

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה