עולי הגרדום

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הוא ביטוי המכוון לאנשים שהוצאו להורג בשל פעילותם למען הקמת מדינת ישראל. במובנו המצומצם הוא מכוון ל-12 חברי האצ"ל והלח"י שהוצאו להורג, או התאבדו בסמוך למועד הוצאתם להורג, על ידי שלטונות המנדט הבריטי. אך יש המוסיפים למניין עוד מוצאים להורג כמו אנשי מחתרת ניל"י שהוצאו להורג בידי השלטונות העותמניים וחנה סנש, שהוצאה להורג בהונגריה בימי השואה.

הגרדום בירושלים (כיום מהווה מוצג במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים)
כרזה של האצ"ל לפני הוצאתו להורג של דב גרונר
חלקת עולי הגרדום בהר הרצל בירושלים
גיליון מזכרת של דואר ישראל לזכר עולי הגרדום משנת 1982. הוא כולל במניינו גם עולי גרדום לפני תקופת המנדט - נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי, וגם אחריו - שמואל עזר, משה מרזוק ואלי כהן.

לזכרם של עולי הגרדום אתרים רבים ברחבי מדינת ישראל.

מניין עולי הגרדום עריכה

השימוש המקורי במושג "עולי הגרדום" במדינת ישראל היה בידי יוצאי האצ"ל והלח"י, אנשי תנועת החרות, אשר מנו שנים עשר עולי הגרדום[1]. המספר שנים עשר הוא מספר סמלי ומרמז לשנים עשר שבטי ישראל. במניין זה נמנים 9 אנשי אצ"ל ושלושה אנשי לח"י שנשפטו ונדונו למוות בתלייה. עשרה מהם נדונו על ידי בתי דין צבאיים בריטיים ושני הנותרים - על ידי בית דין מצרי. עשרה מהנדונים הוצאו להורג בתלייה ושניים מהנדונים שמו קץ לחייהם לפני מועד הוצאתם להורג.

בשנת 1958 התקיים במצודת זאב "תערוכת המרד" ובמסגרתו הוציאו אנשי חרות באופן עצמאי בולי זכרון ל-14 עולי הגרדום, כשהם כוללים במניין גם את שני אנשי ניל"י שהוצאו להורג, נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי, שהועלו לגרדום על ידי השלטון העות'מאני[2].

בבולים שהוצאו על ידי דואר ישראל בשנת 1982 נכללו גם חנה סנש ואלי כהן בין עולי הגרדום, יחד עם משה מרזוק ושמואל עזר מנידוני קהיר ושלום צאלח ויוסף בצרי מהרוגי המלכות בעיראק.

במהלך השנים הוזכר גם מרדכי שוורץ, איש ההגנה, על ידי קרוביו כמי שראוי שייכלל בין "עולי הגרדום" המונצחים[3]. שוורץ הוצא להורג בתלייה, אך בדרך כלל אין מונים אותו עם עולי הגרדום, ורואים ברצח שביצע כעניין אישי. ההגנה התנערה ממנו לחלוטין, גם בזמן המשפט וגם אחרי התלייה. באירוע הוקרה לעולי הגרדום בכנסת בשנת 2010 הוזכר גם שמו של שוורץ, למרות שהוא לא נכלל ברשימת עולי הגרדום שהופץ על ידי המארגנים[4].

בטקס הממלכתי בנוכחות נשיא המדינה, בשנת 1987, צויינו 14 עולי גרדום[5]. בשנת 1988 בטקס זכרון לעולי הגרדום בקריית אונו צויינו 20 עולי גרדום[6].

בטקס הזכרון הממלכתי לעולי הגרדום בשנת 2023 נרשמו שמותיהם של 13 עולי גרדום: 12 אנשי האצ"ל והלח"י ומרדכי שוורץ[7].

תשעת לוחמי האצ"ל עריכה

שלושת לוחמי הלח"י עריכה

אתרי קבורה ואזכרה עריכה

נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי נקברו בשנת 1919 בראשון לציון.

שלמה בן-יוסף נקבר בראש פינה ולזכרו הוקם במקום האנדרטה לזכר שלמה בן-יוסף. שבעה מ-12 עולי הגרדום של האצ"ל והלח"י, מרדכי אלקחי, דב גרונר, יחיאל דרזנר, יעקב וייס, אבשלום חביב, מאיר נקר ואליעזר קשאני, קבורים בצפת ולזכרם הוקמה במקום אנדרטה לשבעה עולי הגרדום. הם בקשו להקבר ליד שלמה בן יוסף בראש פינה, אך הבריטים סירבו לבקשתם והציבו שמירה על הקברים בצפת כדי למנוע העברה של הגופות לראש פינה.

שני המתאבדים, ברזני ופיינשטיין נקברו הבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל קבורים עולי גרדום שהובאו לקבורה שנים רבות לאחר שהוצאו להורג. אלו כוללים את אליהו חכים ואליהו בית צורי שהועלו לגרדום בקהיר בשנת 1945, והובאו לקבורה בישראל בשנת 1975, את ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר מנידוני קהיר שהובאו לקבורה בישראל בשנת 1977, ואת יוסף לישנסקי, שהועלה לגרדום בדמשק נקבר בתחילה בראשון לציון ובשנת 1979 הועלו עצמותיו להר הרצל במסגרת ההכרה הממלכתית בפועלו.

אנדרטאות נוספות לעולי הגרדום כוללים את האנדרטה לזכר דב גרונר ברמת גן שמנציח גם את שאר עולי הגרדום, ואת האנדרטה לזכר הרוגי המלכות בראשון לציון שהוקם בשנת 1965. בתי כנסת לזכר עולי הגרדום כוללים את בית הכנסת עולי הגרדום בבני ברק ואת בית הכנסת אחדות ישראל בירושלים.

שני מוזיאונים הוקדשו לזכר עולי הגרדום: מוזיאון אסירי המחתרות - עכו ומוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים.

טקס הזיכרון הממלכתי לעולי הגרדום התקיים בשנים הראשונות להפיכת הטקס לממלכתי, החל משנת 1969, בבית הקברות בצפת[8][9]. בהמשך התקיימו טקסים גם במקומות אחרים, כמו אנדרטת דב גרונר ברמת גן[5] ובמוזיאון אסירי המחתרות - עכו[10], בה מתקיימים הטקסים בשנים האחרונות[11][12][13]. בשנת 2022 התקיים טקס לציון 75 שנה למותם של בראזני ופיינשטיין במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים[14].

היחס לעולי הגרדום עריכה

בזמן המנדט העונש על רצח היה מוות בתלייה (עונש חובה). גם רוצחים פליליים יהודים נידונו למיתה, אולם אין הם נמנים עם עולי הגרדום. בעקבות תקנות ההגנה לשעת חירום הורחב עונש המוות לשורה של עבירות הקשורות בשימוש בנשק חם ובניסיון לרצח, שתי העבירות שבהן הורשעו רוב עולי הגרדום בארץ ישראל.

פעולותיהם של לוחמי האצ"ל והלח"י היו שנויות במחלוקת בקרב היישוב העברי. ראשי מוסדות היישוב התנגדו לפעולות מסוג זה הן מבחינה מדינית והן מבחינה מוסרית, אם כי לא הסכימו עם ההחלטה להוציאם להורג. האצ"ל והלח"י סירבו לקבל את דעת היישוב המאורגן והמשיכו בפעולותיהם. ב-24 בדצמבר 1946 קיבל הקונגרס הציוני העולמי שהתכנס בבזל החלטה המגנה את השימוש בטרור כאמצעי להשגת מטרות פוליטיות.[15]

הנצחת עולי הגרדום במדינת ישראל הייתה יוזמה של אנשי תנועת החרות, יוצאי האצ"ל והלח"י. הם ארגנו עליות לקברי עולי הגרדום[16], אזכרו אותם במוזיאונים[17], הקימו אנדרטאות לזכרם[18], כתבו לזכרם ספרי תורה[19] והקימו על שמם בתי כנסת[20]. בדבריהם הם ייחסו להם את עזיבת הבריטים והקמת מדינת ישראל[21]. כך, בפתיחת המועצה הארצית הראשונה של תנועת החרות אמר מנחם בגין[22]:

"עולי הגרדום — גדולי גבורי הדור, ומבקיעי המבצרים של המשעבד — רוחם מרחפת כאולם הזה והיא שתלוונו בדרכנו לקראת הגשמת המטרה השלמה."

אנשי שמאל, לעומת זאת, טענו שגבורת עולי הגרדום נחותה לעומת גבורתם של הנחושים ביישוב הארץ[23]. אחרים התלוננו שההדגשה על עולי הגרדום על ידי תנועת החרות היא מוגזמת, ונעשית כדי למשוך קולות[24]. כך למשל נכתב בהצופה: "כמה הם מנצלים את תריסר אנשי־הגרדום. כאילו הם שגירשו את הבריטים וכאילו בלעדיהם לא היתה קמה מדינת ישראל"[25].

בדרך כלל זכו עולי הגרדום לאהדה בכל שדרות היישוב, גם בקרב ציבורים שהתנגדו לפעולותיהם מלכתחילה. בעיתון דבר אוזכר הגרדום באופן דומה לאזכורה על ידי אנשי חרות, בהקשר של גבורתם של צנחני היישוב[26] ואנשי המחתרת בעירק[27].

בשנות ה-50 אנשי האצ"ל ניהלו מאבקים בערים שונות ברחבי ישראל בדרישה לקרוא רחובות על שם עולי הגרדום[28], ומבוקשם עלה בידם בערים בעלי נוכחות משמעותית של הימין. בשנת 1952 נקרא לראשונה רחוב בצפת בשם "עולי הגרדום"[29]. בשנת 1956 קראה עירית תל אביב רחוב על שם "עולי הגרדום", למרות התנגדות האופוזיציה[30]. שלטי רחוב שנשאו את שם הרחוב הוסרו על ידי אלמונים[31]. בתחילת 1957 הוחלט לקרוא רחוב בשם "עולי הגרדום" בבת ים[32], אולם בשנת 1961 שונה השם לשלמה בן יוסף כדי למנוע מחשבות לא נעימות[33]. בשנת 1957 גם נקראו רחובות בבאר שבע[34] וראשון לציון[35] בשם "עולי הגרדום". בפתח תקווה נקרא רחוב בשם "עולי הגרדום" בשנת 1962 לאחר שנים של מאבקים[36].

במהלך השנים הראשונות של מדינת ישראל לא הונצחו עולי הגרדום באופן רשמי על ידי המדינה[37]. בתחילת שנות ה-60 החל שינוי איטי, כאשר יצחק רפאל, סגן שר הבריאות, פעל לפנות את בית החולים מכלא עכו, כדי לפנות מקום למוזיאון לזכר עולי הגרדום[38], ומשרד החינוך המליץ לעודד תלמידים לבקר במוזיאון[39]. בשנת 1963 סירב שר הדואר להנציח את עולי הגרדום על בולים בטענה שעדיף לעסוק בדברים משמחים ולא בדברים עצובים[40]. בשנת 1965, הסוכנות היהודית סייעה בהקמת מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים[41]. בשנת 1969 התקיימה לראשונה אזכרה ממלכתית על קברות עולי הגרדום[42] ובסוף 1971 קיבל על עצמו משרד הביטחון לדאוג לקברי עולי הגרדום[43].

פעולת האצ"ל להפסקת ההוצאות להורג עריכה

  ערך מורחב – פרשת הסרג'נטים

לאחר שנפסק גזר דין מוות לשלושת לוחמי האצ"ל יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר, חטפה יחידה של האצ"ל שני סרג'נטים (סמלים) בריטיים שיצאו מבית קפה בנתניה. האצ"ל הודיע שתליית לוחמיו תגרור את תליית שני הסרג'נטים. לאחר התלייה, הרגו בתגובה אנשי האצ"ל את החטופים ולאחר מכן תלו את גופותיהם בחורשה ליד נתניה. באותו ערב פעלו כוחות צבא ומשטרה בריטיים ורצחו חמישה אזרחים יהודיים עוברי אורח ופצעו שבעה. מנחם בגין, מפקד האצ"ל דאז, הגדיר את התלייה "אחד הרגעים המרים ביותר בחיי" והוסיף: "המעש האכזר בנתניה, לא רק הציל עשרות בחורים עבריים מגרדום, אלא גם שבר את מפרקתו של השלטון הבריטי, כי בהתנפץ עמודי התלייה, מתרסק ממילא השלטון הנשען עליהם". לאחר מקרה זה, בחודשים שנותרו לשלטונם, לא הוציאו הבריטים להורג אנשי מחתרת נוספים.

הנצחת עולי הגרדום עריכה

גלריה עריכה

כחלק מהנצחת חללי מערכות ישראל, זכו עולי הגרדום להנצחה נרחבת. ברבות מערי ישראל נקראו רחובות על שמם של עולי הגרדום, אם בצורה קיבוצית ("רחוב עולי הגרדום") ואם בצורה אישית.

  • בנתניה, באשקלון, בחדרה, בראשון לציון, ביבנה, בכפר יונה ובקריית שמונה קיים רחוב עולי הגרדום;
  • באשקלון קיים רחוב על שם אבשלום חביב;
  • בבת ים קיים רחוב שלמה בן-יוסף; בסמוך לבית החולים אברבנאל קיימת גינה על שם אליהו חכים ואליהו בית צורי;
  • בתל אביב, בשכונת רמת החייל, קיים רחוב עולי הגרדום (הנפגש בין היתר עם רחוב "הרוגי המלכות"), ובשכונת רמת אביב ג' נקראו רחובות על-שמו של כל אחד מעולי הגרדום;
  • בירושלים בשכונת ארמון הנציב (תלפיות מזרח) קיים "רחוב עולי הגרדום", ובנוסף יש רחוב על שמו של כל אחד מעולי הגרדום. משה ברזני ומאיר פיינשטיין, שהתאבדו בכלא במגרש הרוסים בירושלים, מונצחים במוזיאון אסירי המחתרות, שהוקם בבניין הכלא בירושלים בנוסף במוזיאון מונצחים כל עולי הגרדום בדור התקומה מנעמן בלקינד ויוסף לשינסקי עד לאלי כהן. ברחוב יפו מצוי בית הכנסת אחדות ישראל על שם עולי הגרדום. בית כנסת נוסף המנציחם נמצא בשכונת מעלות דפנה;
  • ברמת גן קיימת כיכר לזכרו של דב גרונר מול משטרת העיר, אשר בתקיפתה השתתף גרונר בתקופת השלטון הבריטי; בכיכר ניצבת האנדרטה לזכר דב גרונר עליה גם מונצחים עולי הגרדום
  • באשדוד קיימים באזור ו' רחובות על שמם של שלמה בן-יוסף ודב גרונר;
  • בצפת קיים גרם מדרגות ארוך, שבנו הבריטים במטרה ליצור חציצה בין הרובע היהודי למוסלמי ועליו שלטה המשטרה. לאחר קום מדינת ישראל נקרא גרם זה בשם "מעלות עולי הגרדום". גרם המדרגות מתחיל במצפור ע"ש המאירי, הצופה על בית העלמין העתיק בו קבורים עולי הגרדום, וחוצה את העיר העתיקה.
  • בעכו קיים בית כנסת המצוי בלב שכונת בן-גוריון, הקרוי: "בית הכנסת עולי הגרדום". כלא עכו, בו הוצאו להורג שמונה מעולי הגרדום, הפך למוזיאון;
  • בבני ברק, הוקמה בשנות ה-50 שכונת "תל גיבורים" (כיום חלק משכונת פרדס כץ). בשכונה זו רחוב ע"ש דב גרונר ורחוב ע"ש שלמה בן-יוסף. בית הכנסת של השכונה נקרא בית הכנסת עולי הגרדום ונקבע בו לוח הנצחה;
  • ברחוב עולי הגרדום בראשון לציון, בצומת עם רחוב ז'בוטינסקי, הוא הופך לשדרה קצרה ובה אנדרטה צנועה הבנויה משתי קורות בטון אנכיות לזכר עולי הגרדום ממחתרות ניל"י, אצ"ל ולח"י;
  • בפתח תקווה קיים גן "עולי-הגרדום", רח' עולי הגרדום, ובנוסף קיימים רחובות על שמות: שלמה בן-יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי (יליד פתח-תקווה), יחיאל דרזנר (ממפקדי אצ"ל בפ"ת) ואליעזר קשאני (יליד פתח-תקווה);
  • בבאר שבע בשכונת רמות קיימים הרחובות הבאים: אליהו חכים, אליהו בית צורי, דב גרונר, שלמה בן-יוסף, משה ברזאני, יחיאל דרזנר, מאיר פיינשטיין ומרדכי אלקחי, ובשכונה ד' קיים גן ציבורי "שני אליהו" על שמם של אליהו חכים ואליהו בית צורי;
  • בחולון גן ציבורי לזכר עולי הגרדום ברחוב ריינס;
  • בחיפה רחוב על שמו של אליהו חכים; ומדרגות דב גרונר
  • מושב משגב דב קרוי על שם דב גרונר;
  • דואר ישראל הוציא בשנת ה'תשמ"ג גיליון בולים לזכרם של עולי הגרדום, ובו מוקדש בול לכל אחד מהם.
  • בשנת 2000 יצא לאור ספר מסדרת מנהרת הזמן של גלילה רון פדר עמית שנקרא "הנידונים למות" שמסופר על שני האסירים שהתאבדו בכלאם.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • יוסף נדבה, ספר עולי הגרדום, הוצאת הדר, תל אביב תשי"ב(הספר בקטלוג ULI)
  • חיה ברנס (עורכת), אלבום עולי הגרדום
  • יעקב חרותי, אמת אחת ולא שתיים, הוצאת יאיר
  • יעקב שביט (עורך), הבלגה או תגובה?, הוצאת בר-אילן
  • אמיר גולדשטיין, גבורה והדרה - עולי הגרדום והזיכרון הישראלי, יד יצחק בן-צבי ומכון ז'בוטינסקי, 2011
  • אמיר גולדשטיין, עולי הגרדום: בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי, עלי זית וחרב ט"ו, 2015, עמ' 150-115.
  • ישראל אורון (אוסטרי), מוות, אלמוות ואידאולוגיה: מדוע הסכימו נידוני אצ"ל ולח"י לעלות לגרדום, משרד הביטחון, הוצאה לאור, תשס"ב-2002

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מ. בגין: גופותיהם של עולי הגרדום הונחו כאבן פינה, חרות, 23 באוקטובר 1950
  2. ^ עולי הגרדום על בולים, חרות, 12 בדצמבר 1958
  3. ^ קרובי עולה־הגרדום רוצים שייקרא רחוב על שמו, מעריב, 1 בנובמבר 1989
  4. ^ יוסי מלמן, למי אתה שייך מרדכי שוורץ? המאבק על הנצחתו של עולה הגרדום הנשכח, באתר הארץ, 8 במרץ 2010
  5. ^ 1 2 אתמול ברחבת גרונר (תמונה), מעריב, 12 ביוני 1987
  6. ^ טכס זכרון לעולי־הגרדום נערך בקריית־אונו, מעריב, 16 ביוני 1988
  7. ^ מרכז ההסברה המטה לטקסים ואירועים ממלכתיים, טקס האזכרה הממלכתי לחללי המחתרות ולעולי הגרדום, אתר יוטיוב, 25 באפריל 2023, ראו למשל בסביבות השעה 1:00:15
  8. ^ העם התייחד עם זכר חללי מערכות ישראל, דבר, 8 במאי 1973
    שר מפ"ם שלמה רוזן הניח זר על קבר עולי הגרדום, מעריב, 26 באפריל 1974
    טקסי זיכרון לחללי צה״ל ייערכו היום ב־40 בתי קברות צבאיים בכל הארץ, חדשות, 25 באפריל 1993
  9. ^ טקס אזכרה לעולי הגרדום, צפת, יום הזיכרון- חלק 1, אתר יוטיוב, 12 במאי 2011
  10. ^ אזכרה במבצר עכו, דבר, 17 באפריל 1975}
    עצרות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, דבר, 22 באפריל 1977
  11. ^ יום הזכרון תשעז - אזכרה ממלכתית בכלא עכו לעולי הגרדום
  12. ^ מרכז ההסברה המטה לטקסים ואירועים ממלכתיים, טקס האזכרה הממלכתי לעולי הגרדום וחללי המחתרות תשפ"א, אתר יוטיוב, 14 באפריל 2021
  13. ^ מרכז ההסברה המטה לטקסים ואירועים ממלכתיים, טקס האזכרה הממלכתי לחללי המחתרות ולעולי הגרדום, אתר יוטיוב, 25 באפריל 2023
  14. ^ משרד הבטחון, טקס אזכרה לעולי הגרדום בתקופת השלטון הבריטי, אתר יוטיוב, 15 במאי 2022
  15. ^ הציונים מגנים את הטרור בפלסטין באתר הניו יורק טיימס
  16. ^ הארגון הצבאי הלאומי, חרות, 5 במאי 1953
  17. ^ מכון ז'בוטינסקי הפך מוזיאון, דבר, 21 באפריל 1952
  18. ^ יד לעולי הגרדום בחצר מבצר עכו, הצופה, 15 באוקטובר 1956
  19. ^ טקס הכנסת שני ספרי תורה לזכר עולי הגרדום, חרות, 20 באוגוסט 1952
  20. ^ הוצב לוח זכרון ל־12 עולי הגרדום, הצופה, 17 ביולי 1962
  21. ^ האויב ששבר את מפרקתכם ושהתכוון לשבור את מפרקת אומתנו, אתם שברתם את מפרקתו, המשקיף, 20 באוגוסט 1948
  22. ^ "העצמאות העברית קמה מחזון מעטים, בעמל בונים ובדמי לוחמים", חרות, 20 באוקטובר 1948
  23. ^ י. גלילי השמיץ בעדותו את עולי הגרדום, חרות, 4 בינואר 1949
    וראו גם: "אלוהי בית"ר הוא האל הזועם של הגרדום והקטל"מדוע נעדר מקומם בין מרחיבי הגבולות, דבר, 6 בדצמבר 1948
  24. ^ אגב, תעמולה לבחירות, הצופה, 6 בינואר 1949
  25. ^ אגב, בלא נוצות, הצופה, 16 בינואר 1949
  26. ^ חייהם - אגדה, ודמותם - סמל, דבר, 27 במרץ 1950
    מרומא עד גבעת־ברנר - מגבעת־ברנר עד דאכאו, דבר, 8 בפברואר 1950
  27. ^ תעסוקה ושיכון למשפחת עולי הגרדום בעיראק, דבר, 25 בינואר 1952
  28. ^ שני רחובות בירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי ועולי הגרדום, חרות, 20 בפברואר 1949
    עירית פתח־תקוה מתנכרת לגבורי האומה, חרות, 23 בדצמבר 1953
  29. ^ שמות לרחובות צפת, חרות, 1 במאי 1952
    על רחוב עולי הגרדום בצפת, חרות, 15 במאי 1952
  30. ^ סערה סביב הצמדת שמות לרחובות, שערים, 23 בינואר 1956
  31. ^ הורידו שלט רחוב עולי הגרדום, מעריב, 23 באוקטובר 1956
  32. ^ רחוב על שם "עולי הגרדום" בבת ים, חרות, 29 בינואר 1957
  33. ^ ש. שליט, שם חדש לרחוב עולי הגרדום, מעריב, 30 במרץ 1961
  34. ^ רחובות על שם זאב ז'בוטינסקי ועולי הגרדום בבאר שבע, חרות, 30 באוגוסט 1957
  35. ^ רחובות להנצחת גבורי המחתרת בראשון לציון, חרות, 18 ביולי 1957
  36. ^ ברוך ויניצקי, המצפון גבר על קול המפלגה בדיון על הנצחת עולי הגרדום, חרות, 25 בדצמבר 1957
    רחוב ע״ש הרב טולידאנו בפ״ת, הארץ, 10 בינואר 1961
    אושרו שמות רחובות בפ"ת ע"ש אצ"ל, לח"י ו'עולי הגרדום', הַבֹּקֶר, 21 בפברואר 1962
  37. ^ ישראל אלדד, למה דרוש פסיכולוג למשרד ראש הממשלה?, הַבֹּקֶר, 29 בינואר 1960
  38. ^ א. מרקוביץ, מוזיאון הגבורה יוקם באגף הגרדום של כלא עכו, מעריב, 12 בדצמבר 1961
  39. ^ מרדכי בן צבי, האמת גס אם תתמהמה סופה לנצח, חרות, 30 במאי 1962
  40. ^ נדחתה הצעה לבולי "עולי הגרדום", דבר, 16 במאי 1963
  41. ^ מוזיאון היכל הגבורה לזכר עולי הגרדום, הצופה, 10 בפברואר 1965
  42. ^ אזכרה ממלכתית ראשונה על קברות עולי הגרדום, מעריב, 24 באפריל 1969
  43. ^ משדד הבטחון יטפל בקברות עולי הגרדום, מעריב, 26 בדצמבר 1971