אברם סלוצקי

אברם ארונוביץ' סלוצקי (ברוסית: Абра́м Аро́нович Слу́цкий;‏ יולי 1898 – 17 בפברואר 1938) היה קצין יהודי בכיר במודיעין הסובייטי, אשר פעל באירופה בשנות ה-30. היה אחראי על יחידות החיסול שהפעיל הנ.ק.וו.ד במערב אירופה נגד מתנגדי המשטר הסובייטי. בשנים 1935–1938 היה ראש אגף הביון בנ.ק.וו.ד..

אברם סלוצקי

לידה	יולי 1898 פאראפייבקה, אוקראינה
פטירה	17 בפברואר 1938 (בגיל 39) מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום חבר כבוד בק.ג.ב.

ביוגרפיה

אברהם סלוצקי נולד במשפחה יהודית בכפר פאראפייבקה שבמחוז צ'רניהיב, (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה). אביו היה נהג קטר ובמסגרת תפקידו נדדה המשפחה בחלקים שונים של האימפריה, עד שהתיישבה בסופו של דבר בעיר אנדיז'ן שבאסיה התיכונה. לאחר סיום בית הספר, עבד אברהם סלוצקי במפעל כותנה בעיר. בשנת 1916 גויס לצבא הרוסי ונשלח להילחם בחזית הרומנית. לאחר המהפכה הבולשביקית ערק מן הצבא וחזר לאנדיז'ן, שם הצטרף לארגון הקומוניסטים המקומי. בשנת 1918 התנדב לצבא האדום ולחם במהלך מלחמת האזרחים. בשנת 1920 גויס לצ'ה קה, שם התקדם מהר מאוד בסולם התפקידים. הוא שירת בהתחלה במה שנקרא "המחלקה הכלכלית" – יחידה שעסקה בריגול תעשייתי. הוא תכנן והוציא לפועל כמה מבצעים, בהם נגנבו טכנולוגיות מתקדמות מארצות המערב והועברו לברית המועצות. בשנת 1929 הועבר לאגף ביון חוץ ומונה לסגן מנהל האגף. בשנים 1931 – 1933 שהה סלוצקי במערב אירופה ובארצות הברית, שם תחת כיסוי של עובד בנציגויות סובייטיות גייס סוכנים ובאופן אישי ניהל כמה מבצעיים חשאיים של הנ.ק.ו.ד.. בשנת 1935 קודם לתפקיד מנהל האגף לביון חוץ.

בתקופה בה ניהל סלוצקי את האגף הוא עסק בעיקר במעקב, איתור וחיסול מתנגדי השלטון הסובייטי (בעיקר גולים לבנים וטרוצקיסטים) במערב אירופה ובחבלה בפעילויות של ארגונים אנטי-סובייטים. בין הפעולות שבוצעו על ידי סוכניו של סלוצקי היו:

• חטיפתו והבאתו לברית המועצות של יבגני מילר, גנרל לשעבר בצבא הלבן וראש ארגון צבאי של גולים לבנים בצרפת
• גנבת ארכיונו של לאון טרוצקי בפריז
• התנקשות בחייו של איגנצי רייס (קצין נ.ק.ו.ד. שערק למערב)
• התנקשות בחייהם של כמה טרוצקיסטים ופעילים אנטי-סטליניסטים בספרד, במהלך מלחמת האזרחים

בנוסף לחיסולים הצליחו סוכניו של סלוצקי (ארנולד דויטץ' ותיאודור מאלי) לגייס קבוצה של אנשי מודיעין ושירות החוץ בבריטניה לפעול בשירות המודיעין הסובייטי - רשת קיימברידג' המפורסמת.

סלוצקי היה אחד החוקרים הראשיים בפרשה שהובילה למשפט מוסקבה הראשון ולהוצאתם להורג אחריו של גריגורי זינובייב ולב קמנייב באוגוסט 1936, אירוע שהיווה ציון דרך בטיהורים הגדולים של סטלין.

בספטמבר 1936 הוחלף ראש הנ.ק.ו.ד. גנריך יגודה בניקולאי יז'וב. יחד עם יגודה הועברו מתפקידם רבים מראשי האגפים אשר מונו לתפקידם בתקופת כהונתו של יגודה. תוך זמן קצר הם נאסרו, נשפטו ורובם הוצאו להורג. לעומתם, סלוצקי נשאר בתפקידו, אף על פי שהיה מקורב ליגודה ולמרות שחלק מעמיתיו העידו נגדו במהלך חקירתם. אחת הסיבות לכך הייתה חששו של יז'וב כי מעצרו של סלוצקי יכול היה לגרום לסוכניו במערב לערוק.

מותו

לפי הגרסה הרשמית, ב-17 בפברואר 1938 נפטר אברהם סלוצקי במשרדו בלוביאנקה מהתקף לב. נערכה לו הלוויה רשמית הוא נטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קיימות שתי גרסאות לא-רשמיות באשר לנסיבות מותו:

• אלכסנדר אורלוב, קצין נ.ק.ו.ד. שערק למערב, כתב בספרו "Secret History of Stalin's Crimes", כי סלוצקי מת לאחר שאכל עוגיות מורעלות במשרדו של מיכאיל פרינובסקי, סגנו של יז'וב.
• לפי גרסה אחרת, מיכאיל אליוחין, ראש מחלקת ההאזנות (אשר במהלך הטיהורים הגדולים נאסר והוצא להורג), סיפר בחקירתו כי פרינובסקי הזמין את סלוצקי למשרדו, שם אחד מעוזריו הרדים אותו בכלורופורם ולאחר מכן הזריק לו רעל.