רבי אברהם פרץ (נפטר ה'תר"ז) היה רב ודיין בקושטא, מזכיר עדת אדריאנופולי ומחבר ספר אבני שוהם.

רבי אברהם פרץ
לידה טורקיה
פטירה 1847
ה'תר"ז
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות קושטא, אדריאנופולי
רבותיו רבי אליעזר די טולדו
בני דורו רבי חיים פאלאג'י
חיבוריו אבני שהם
אב יעקב
צאצאים רבי רפאל חיים בנימין פרץ מחבר ספר זכרנו לחיים
תפקידים נוספים דיין, מזכיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד לרבי יעקב פרץ. היה תלמידו ומשנהו של רבי אליעזר די טולידו, מחבר ספר משנת אליעזר, שרבי אברהם אף ישב איתו בדין באייר ה'תקע"ו, אז אישרו פסק דין של בית דין איסור והיתר, בשנת התק"ץ ובשנת התר"א, אז התירו עגונה[1]. חתם גם על פסק דין בעניין חזקת יתומי טאראגאנו, בו חלק על רבי שמואל חיים. רבי חיים פאלאג'י, עת שלח תשובה לבנו של רבי אברהם, מכנה אותו:

מר דייינא, נברשתא דדהבא, מר ניהו רבא, רב אחאי הרב המובהק, גדול הנאמר באברהם ונוגה לו ברק, כמוהר"ר אברהם פרץ נר"ו

חקקי לב, חלק ב' חשן משפט סימן א'

צאצאיו

עריכה

בנו היה רבי רפאל חיים בנימין פרץ, מחבר ספר זכרנו לחיים (שאלוניקי תרל"ב)

ספרו

עריכה
 
שער ספר אבני שהם לרבי אברהם פרץ

אבני שהם (ראשי תיבות של: אברהם בן יעקב שם המחבר) - חידושים על הש"ס, משניות, חידושי הלכה, חידושים על התנ"ך, דרושים, ועוד. בחיבור ישנן גם ארבע תשובת מהמחבר[2] בנושאי עגינות, שטרות, חזקת קרקעות, הלכות שותפין והלכות הונאה. בספר גם תשובה מאת מורו ורבו, רבי אליעזר די טולידו[3], שגם הסכים לספר.

לקריאה נוספת

עריכה
  • פנקס בית הדין בקושטא, עמוד 93
  • סיני כא עמוד ס"ג

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משנת רבי אליעזר חלק ב', אבן העזר א', ושם חשן משפט ע"ג
  2. ^ דף פ"א עמוד ב', דף פ"ח עמוד א', דף צ"א עמוד ב', דף צ"ד עמוד א'
  3. ^ דף ס"ח עמוד א' - דף ע"ג עמוד א'
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים ובנושא האימפריה העות'מאנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.