אברהם שניור קורונל

איש כספים ואחד ממנהיגי יהדות קסטיליה

אברהם שניור קורונל (14931412) היה שר אוצר יהודי בספרד במאה ה-15, תחת שלטון המלך פרננדו והמלכה איזבלה. יש אומרים[1] כי הפגיש ביניהם.

אברהם שניור קורונל
לידה 1412
סגוביה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1493 (בגיל 81 בערך)
ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1493 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות, יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביתו של אברהם שניור קורונל

קורות חייםעריכה

נולד למשפחה יהודית בספרד, במאה ה-15, בשם אברהם שניור. תחת שלטונו של המלך אנריקה הרביעי היה חוכר המיסים הראשי בקסטיליה, כגמול על שירותיו מונה אלבדין (Albedinus) שופט היהודים בעיר סגוביה. בשנת 1474 סייע לעליית פרדיננד ואיזבל ופעל למסירת סגוביה לשלטונם[1]. במהלך שנותיו, הפך להיות שר האוצר של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה. עבודה זו העלתה אותו בסולם המעמדות, והפכה אותו לידיד טוב של המלך. ארמונו שבעיר סגוביה, אחד מהמפורסמים שבספרד, משמש כיום כמוזיאון. שניור שימש גם כראש קהילת יהודי קסטיליה והשתדל למענם. יחד עם דון יצחק אברבנאל ניסה למנוע את גזרת הגירוש. תפקידו הבכיר וקרבתו למלך הייתה בעוכריו.

בימי גירוש ספרד חויב על ידי המלכים הקתולים להתנצר, הוא הוטבל לנצרות במזרקה בכניסה לכנסייה Santa María de Guadalupe בעיר גוואדלופ על ידי החשמן של ספרד פדרו דה מנדוזה, המלכים הקתולים היו הסנדקים. בטקס זה הוטבל גם חתנו מאיר ועוד שלושה יהודים. לאחר הטקס, קיבל אברהם שניור קיבל את שם המשפחה "קורונל". כל משפחתו, שלא רצתה לעזבו בזקנתו, התנצרה גם היא, אך הוא מת כשנה לאחר-מכן. אחיו שלמה שניור עזב את ספרד.

נכדו ברח להולנד לאחר מותו, שם חזר ליהדותו ותרם רבות לבתי-הכנסת.

שניים מצאצאיו הם יעקב פרלשטיין, אשר היה אחד ממיסדי תל אביב, ודוד קורן (קורונל), אשר שימש חבר הכנסת וראש מועצה בגליל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אנציקלופדיה עברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, 1981, עמ' כרך לב. עמוד 202 בערך "שניאור דון אברהם"