אברהם שניור קורונל
אברהם שניור קורונל (1493–1412) היה שר אוצר יהודי בספרד במאה ה-15, תחת שלטון המלך פרננדו והמלכה איזבלה. יש אומרים[1] כי הפגיש ביניהם.
לידה |
1412 סגוביה, ספרד ![]() |
---|---|
פטירה |
1493 (בגיל 81 בערך) ספרד ![]() |
מדינה |
ספרד ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 1493 ![]() |
השקפה דתית |
נצרות, יהדות ![]() |
![]() ![]() |

קורות חייםעריכה
נולד למשפחה יהודית בספרד, במאה ה-15, בשם אברהם שניור. תחת שלטונו של המלך אנריקה הרביעי היה חוכר המיסים הראשי בקסטיליה, כגמול על שירותיו מונה אלבדין (Albedinus) שופט היהודים בעיר סגוביה. בשנת 1474 סייע לעליית פרדיננד ואיזבל ופעל למסירת סגוביה לשלטונם[1]. במהלך שנותיו, הפך להיות שר האוצר של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה. עבודה זו העלתה אותו בסולם המעמדות, והפכה אותו לידיד טוב של המלך. ארמונו שבעיר סגוביה, אחד מהמפורסמים שבספרד, משמש כיום כמוזיאון. שניור שימש גם כראש קהילת יהודי קסטיליה והשתדל למענם. יחד עם דון יצחק אברבנאל ניסה למנוע את גזרת הגירוש. תפקידו הבכיר וקרבתו למלך הייתה בעוכריו.
בימי גירוש ספרד חויב על ידי המלכים הקתולים להתנצר, הוא הוטבל לנצרות במזרקה בכניסה לכנסייה Santa María de Guadalupe בעיר גוואדלופ על ידי החשמן של ספרד פדרו דה מנדוזה, המלכים הקתולים היו הסנדקים. בטקס זה הוטבל גם חתנו מאיר ועוד שלושה יהודים. לאחר הטקס, קיבל אברהם שניור קיבל את שם המשפחה "קורונל". כל משפחתו, שלא רצתה לעזבו בזקנתו, התנצרה גם היא, אך הוא מת כשנה לאחר-מכן. אחיו שלמה שניור עזב את ספרד.
נכדו ברח להולנד לאחר מותו, שם חזר ליהדותו ותרם רבות לבתי-הכנסת.
שניים מצאצאיו הם יעקב פרלשטיין, אשר היה אחד ממיסדי תל אביב, ודוד קורן (קורונל), אשר שימש חבר הכנסת וראש מועצה בגליל.
קישורים חיצונייםעריכה
- אברהם סניור (1412-1493), דף שער בספרייה הלאומית