ynet

אתר חדשות ישראלי

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות. נכון לינואר 2022, Ynet הוא אתר החדשות הנצפה ביותר בישראל והרביעי מקרב כלל האתרים.[1]

Ynet
Ynet website logo.svg
מערכת ynet
מערכת ynet
סוג אתר חדשות
תקופת הפעילות 6 ביוני 2000 – הווה (22 שנים)
בעלות ידיעות אחרונות עריכת הנתון בוויקינתונים
שירותים עיקריים פורטל, חדשות
www.ynet.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הכנסותיו של האתר מגיעות בעיקר מהצגת פרסומות וכתבות ממומנות.[2]

בשיח האינטרנט הישראלי מכונה האתר גם "טמקא" – האותיות המקבילות בעברית לאיות ynet במקלדת מחשב סטנדרטית.

בתחילת 2016 עברה מערכת ynet מתל אביב לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

היסטוריהעריכה

 
מערכת ynet בבית של קבוצת ידיעות אחרונות בראשון לציון, 2019
 
אולפן השידורים של ynet ומעליו חדר הבקרה, בבית ידיעות אחרונות בראשון לציון, 2019
 
כתב ynet אסף קמר והצלם שחר גולדשטיין מראיינים בכניסה לעצרת של בנימין נתניהו בהרצליה[3]

האתר הושק, לאחר תקופת הרצה, ב־6 ביוני 2000.[4] המנהל הראשון היה מוטי שוורץ. בהמשך החליף אותו יעקב נצר ומסוף 2017 מנהל הערוץ הוא אבי בן טל. העורך הראשי הראשון, זאב חספר, פרש חודשים ספורים לאחר ההשקה, ובמקומו מונה לעורך ראשי יון פדר, שבהובלתו הפך לאתר הישראלי הנצפה ביותר (מובילים לפניו בישראל חמישה אתרים שאינם ישראלים).[5] סגן העורך הראשי פדר, ערן טיפנברון, החליף אותו בתפקידו ביוני 2013.[6] במרץ 2016 החליפו אמנון מרנדה,[7] ובאוקטובר 2017 חזר פדר לתפקיד העורך הראשי. ב־30 ביוני 2020 החליפו דרור עמיר.

את האתר עיצב המעצב הגרפי והטיפוגרף הבריטי נוויל ברודי[8].

כשהאתר הושק היו בו ארבעה מדורים – חדשות, כלכלה, ספורט ודעות. עד 2004 נוספו לאתר שאר מדוריו, בהם ערוצי התרבות והבידור, ערוץ רכילות (ששנים אחר-כך הופרד למותג פנאי פלוס), הבריאות, הדיגיטל, הצרכנות והחופש. בנוסף כולל האתר ערוץ קהילות עם פורומים, ואנציקלופדיה בתשלום. האתר פתוח חינם לגולשים, פרט לאנציקלופדיית ynet ולכתבות מסוימות הפתוחות למנויים, שהשימוש בהם כרוך בתשלום. במהלך השנים 2004 ו־2005 נעשה ניסיון לגבות דמי מנוי מגולשים שנמצאו מחוץ לישראל (בתמורה לקבלת אתר נקי מפרסומות). המהלך הופסק במרץ 2005.[9]

בקיץ 2005, במהלך ההתנתקות, החל האתר לשלב צילומי וידאו מהשטח. ב־9 בדצמבר 2009 העביר האתר, לראשונה באינטרנט הישראלי, שידור חי של מופע שלם: הופעתה של נינט טייב במועדון הבארבי בתל אביב.[10] ב־18 באוקטובר 2011, יום שחרורו של גלעד שליט, הפעיל האתר מערך שידורים חיים מורכב מכמה מוקדי שידור. שנה לאחר מכן, ב־6 בנובמבר 2012, חנך האתר אולפן טלוויזיה בליל הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012.

בחודש ינואר 2007 בחר איגוד המפרסמים בישראל את העורך הראשי של ynet, יון פדר, לאיש השיווק של החודש. בנימוקים לבחירה ציין האיגוד כי "ynet נתפס כמדיום ארצי לגיטימי ושווה ערך למדיה ארצית אחרת כגון חדשות ערוץ 2, ידיעות אחרונות, או גלי צה"ל".[11]

בינואר 2012 החל האתר לספק מבזקי חדשות בתחנות הרדיו האזורי רדיו ירושלים, רדיו חיפה, רדיו תל אביב, גלי ישראל ושתי תחנות רדיו דרום. ב־2015 נמנע ynet מלפרסם את פרקי סדרת הטלוויזיה הפופולרית "מגש הכסף", המותחת ביקורת נוקבת על קשרים מושחתים של הון-שלטון-עיתון, בהם האחים עופר, משפחת דנקנר ויצחק תשובה.[12] הקשר העסקי בין הבעלים של ynet – ארנון מוזס, לבין יצחק תשובה, נחשף ב־2020.[13] בעקבות הבחירות לכנסת העשרים כתב אתר "העין השביעית" שבמערכת הבחירות התאפיין האתר בביקורת כלפי בנימין נתניהו ובתמיכה ביריביו.[14]

בפברואר 2019 החל האתר להציג גם כתבות המיועדות למנויים בלבד, במסגרת הקרויה "+ynet".[15] באוגוסט 2021 חויב אתר ynet לשלם מיליון ש"ח לרשות התחרות, לאחר שנמנע מלספק לרשות נתונים בעניין שיתוף פעולה בין האתר לחברת טבולה.[16] במהלך 2022, ynet נערך להשיק בחודשים הקרובים ערוץ טלוויזיה חדש, שיכלול את התכנים של האתר, נוסף על תכנים מקוריים ייעודיים שיופקו במיוחד.[17]

בתחילת 2021 הצטרף האתר למהפכה האודיו העולמית, והשיק ערוץ פודקאסטים עם תכנים מקוריים. בלטו פודקאסט 'הכותרת' בהנחיית שרון כידון וישי שנרב, לצד פודקאסטים נוספים. בקיץ 2022 השיק האתר את רדיו ynet, תחנת רדיו דיגיטלי.

מבנה ופעילותעריכה

ynet מפיק באופן עצמאי חלק ניכר מהחדשות והתכנים המופיעים בו, באמצעות מערכת של כתבים, עורכים, צלמים, עורכי וידאו ואנשי תוכן והפקה. כן משולבים בו מאמרים מ"ידיעות אחרונות" ומכתבי עת של קבוצת ידיעות אחרונות. האתר עוסק בחדשות בקטגוריות רבות ביניהן כלכלה, ספורט, תרבות ובידור, בריאות, אינטרנט וטכנולוגיה, ומספק גם מידע שאינו חדשותי, כגון מדריכים, כתבות "מגזיניות", פודקאסטים ותוכן עיוני. האתר מפעיל אולפן טלוויזיה, שהסרטונים המופקים בו משולבים באתר. ברוב הידיעות באתר מתאפשרת תגובה של הקוראים (טוקבק).

אתרי משנהעריכה

לצד האתר בעברית, מפעיל ynet גם אתר בשפה האנגלית בשם "ynetnews" שמתמקד בעיקר בחדשות ובפרשנות. בספטמבר 2019 הצטרף אליו גם אתר "ynetespanol" בספרדית. בעבר פעל גם אתר משנה בערבית (בשם "arabynet"), אך פעילותו הופסקה ב־6 במאי 2005 מטעמי כדאיות. בשנת 2008 השיק ynet את אתר mynet הפועל כמערכת נפרדת עם כתבים ועורכים משלה. תחת האתר פועלים 20 אתרי חדשות מקומיים המספקים עדכוני חדשות שוטפים לצד כתבות מכל המקומונים של קבוצת המקומונים ידיעות תקשורת. באותה שנה רכש ynet את אתר המשחקים "נט-גיימס". ב־2009 רכש האתר את אתר הדרושים AllJobs.[18]

בצד אתרי התוכן הפעיל ynet את שירות הדואר האלקטרוני "ynetmail". שירות זה נסגר באוגוסט 2011.[19] ynet מפעיל גם אתרים מסחריים: אתר הלוחות "winwin", אתר לסחר אלקטרוני (ynetshops), אתר למכירת שירותי תיירות (ynetours), אתר למכירת שירותי ביטוח רכב (ynet ביטוח), אתר קופונים ודילים יומיים (BigDeal) אתר למכירת ליטוגרפיות וציורים (ynetart), אתר החתונות myday, אתר צימרים (ynet צימרים) ועוד. בשנת 2011 רכש ynet כמחצית מזכויות האחזקה בפורטל בעלי המקצוע לבית "המקצוענים". בשנת 2012 רכש אתר ynet‏ 50% מאתר החדשות החרדי "כיכר השבת".[20] ב־2013 צורף ל־ynet אתר הנוער "פרוגי". באתר כותבים בני נוער בלבד במדורים שונים כגון חדשות, תרבות ובידור, מוזיקה, ספורט, דיגיטל ואופנה. בשנת 2015 רכש ynet את אתר הילדים הפופולרי "מיקמק".[21]

בית הדין לאתיקהעריכה

ביוני 2011 קיבל בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות עתירה נגד האתר והכתב אליאור לוי. בית הדין קבע, כי בשל רשלנות הם פרסמו דבר שאין בו אמת בכתבה שעסקה במעצר ילד פלסטיני בן 11 בידי שוטרים לאחר שיידה עליהם אבנים. בכתבה נאמר שהשוטרים סירבו לאפשר לאמו של הילד לעלות לניידת, וזאת בזמן שבסרטון שצורף לכתבה ניתן לראות שהם מבקשים מהאם שתתלווה לבנה. בעקבות כך נזף בית הדין בנילונים.[22] נכון ל־2022, הכתבה שבה המידע השגוי ממשיכה להיות מפורסמת באתר.[23] במאי 2018 פסק בית הדין שאתר ynet (והעיתון "ישראל היום") הפרו את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, בכך שפרסמו סקרים בנושאים מדיניים ופוליטיים המתבססים על מדגם של האוכלוסייה היהודית בלבד.[24]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא Ynet בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Top sites in Israel, Alexa
  2. ^ איתמר ב"ז, החיה שועטת, באתר העין השביעית, 28 באפריל 2014
  3. ^ אסף קמר, תומכים מהשטח: מאחורי הקלעים של כנסי סער ונתניהו, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019
  4. ^ סוף סוף: הושק YNet - האתר של "ידיעות אחרונות", באתר גלובס, 6 ביוני 2000
  5. ^ ynet.co.il Traffic Statistics באתר "אלקסה"
    Top Sites in Israel, באתר "אלקסה"
  6. ^ יון פדר ימונה לעורך "ידיעות אינטרנט"; ערן טיפנברון ימונה לעורך ynet, באתר ynet, 7 באפריל 2013
  7. ^ אמנון מרנדה מונה לעורך ynet, באתר ynet, 17 במרץ 2016
  8. ^ רוני קורן-דינר, אנרג'י ב-Ynet: לקראת העלאת האתר של מעריב - המעצב נוויל ברודי נקרא לשדרג את פני אתר Ynet, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2004
  9. ^ יון פדר, ynet חינם לכל גולשי העולם, באתר ynet, 20 במרץ 2005
  10. ^ רגעי השיא של השידור החי מהמופע של נינט, באתר ynet, 10 בדצמבר 2009
    אבישי מתיה, ‏רוק בטריינינג: נינט טייב משיקה מופע פורץ דרך, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2009
  11. ^ איש השיווק של ינואר 2007: יון פדר, באתר "שיווק"
  12. ^ העורך הראשי של ynet נתן את ההוראה: "מגש הכסף" לא תשודר, העין השביעית
  13. ^ נוני ותשובה, סיפור אהבה: כיצד סיקרו ב"ידיעות אחרונות" את עסקיו של טייקון הגז והנדל"ן, העין השביעית
  14. ^ אורן פרסיקו, מסע הבחירות של ynet, באתר העין השביעית, 17 במרץ 2015
    אורן פרסיקו, בלי הפתעות, באתר העין השביעית, 27 במאי 2015
  15. ^ דף הבית של +ynet
    מהיום: אתר ynet בתשלום, באתר כיפה, 18 בפברואר 2019
  16. ^ רשות התחרות הגיעה לצו מוסכם עם Ynet, באתר רשות התחרות, 22 באוגוסט 2021;
    שוקי טאוסיג, רשות התחרות מציגה: קבוצת "ידיעות אחרונות" רימתה אותנו, ותצא בקנס שולי, באתר העין השביעית, 22 באוגוסט 2021
  17. ^ ביין-לובוביץ', ענת (2022-05-17). "נערכים לשוק התקשורת החדש: וואלה ו-ynet ישיקו ערוצי טלוויזיה | בלעדי". Globes. נבדק ב-2022-06-22.
  18. ^ נועה פרג, ‏ynet רכש 75% מ-Alljobs בתמורה ל-30 מיליון שקל, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2009
  19. ^ מעיין כהן ודוד אברהם, אין לך הודעה חדשה: Ynet סוגרת את שירות הדואר האלקטרוני, באתר של "רשת 13", 20 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  20. ^ רועי גולדנברג, ‏כפי שנחשף ב"גלובס": ynet רוכש 50% מאתר "כיכר השבת", באתר גלובס, 5 באפריל 2012
  21. ^ לי-אור אברבך, ‏אתר ynet רכש את אתר הילדים "מיקמק", באתר גלובס, 30 בספטמבר 2014
  22. ^ תלונת אלירן מלכי ואח' נ' אתר YNET והכתב אליאור לוי, החלטה מ-12 ביוני 2011
  23. ^ אליאור לוי, תיעוד: ילד פלסטיני בן 11 שזרק אבנים נעצר בכוח, באתר ynet, 27 בפברואר 2011
  24. ^ אורן פרסיקו, "חופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים מדירים", באתר העין השביעית, 27 במאי 2018