אדלייד הרמן

קוסמת ואמנית וודוויל אנגליה

אדלייד הרמן (1853 – 1932)[1] הייתה קוסמת ואמנית וודוויל אנגליה שנקרא "מלכת הקסם".[2][3] היא הייתה נשואה לאלכסנדר הרמן, קוסם מפורסם אחר.

אדלייד הרמן
Adelaide Scarcez (Scarsia)
לידה 1853
אנגליה
פטירה 1932 (בגיל 79 בערך)
ניו יורק
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלואן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Alexander Herrmann עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדלייד הרמן בהופעה

קריירה מוקדמת

עריכה

אדלייד הרמן נולדה בשם אדלייד סקארסס (Adelaid Scarcez) בשנת 1853 באנגליה[4].

בצעירותה למדה אקרובטיקה אווירית וריקוד. היא למדה לרכוב על הוולוסיפד, אופניים מהמאה ה-19, ונסעה כרוכבת פעלולים עם להקת הולוסיפד של פרופסור בראון.[4]

היא החלה את קריירת הקוסמות שלה כעוזרת לבעלה, הקוסם אלכסנדר הרמן ("הרמן הגדול"). הם נישאו בשנת 1875 בבניין העירייה, שם ערך ראש עיריית ניו יורק ויליאם ה. וויקהאם את הטקס שלהם.[4]

יחד, אלכסנדר ואדלייד בידרו את הקהל במגוון קסמים. אדלייד הייתה חלק מרכזי באשליות רבות, כשהיא הופיעה, בין השאר, כ"ישנה מרחפת", ככדור תותח אנושי, ורוכבת אופניים שנשאה ילדה על כתפיה. ההרמנים סיירו בארצות הברית, מקסיקו, דרום אמריקה ואירופה.[4]

קריירת סולו

עריכה

כאשר אלכסנדר מת ב-1896, אדלייד הרמן החליטה להמשיך במופע.[5] היא עבדה בתחילה עם אחיינו של בעלה, ליאון הרמן, אבל חילוקי דעות הובילו אותם להיפרד לאחר שלוש עונות בלבד.[1][4]

לאחר מכן, אדלייד הרמן התפרסמה מאוד כקוסמת בפני עצמה, וזכתה לכינוי "מלכת הקסם".[1][3] היא ערכה סיבוב הופעות במשך יותר מ-25 שנים[4]. בכתבה מ-2 בנובמבר 1899 במגזין ברודוויי שכותרתה "הקוסמת האשה היחידה בעולם", הצהירה הרמן, "לא אבוא על סיפוקי עד שהציבור יכיר בי כמובילה במקצוע שלי, וללא קשר לחלוטין לשאלת המין."[4]

בתקופה ההיא הרמן הייתה אחת מהקוסמים הבודדים שביצעו את הטריק "תפיסת קליע", ואולי הקוסמת האישה היחידה שביצעה אותו[6][3]. ב-19 בינואר 1897, חודש לאחר מותו אלכסנדר, כשעוד הופיעה עם ליאון הרמן, היא עמדה מול כיתת יורים בבית האופרה המטרופוליטן בניו יורק וביצעה את האשליה בהצלחה.[4]

האשליה האהובה עליה הייתה "כלת הפנטום", שעסק בנושאים של אובדן ונישואים. באמצעות "היפנוט", היא גרמה לגוף של כלה, עטופה בלבן, להתרומם על במה מוארת. היא העבירה חישוק על צורתה המרחפת, הראתה שאין חוטים, ואז משכה את המשי הלבן - הכלה נעלמה. באשליית נוספת, "המכשפה", היא נכנסה לבמה לבושה כאישה זקנה, מנסה להגיע לאש בוערת בחושך. כשהגיעה לבסוף למדורה, היא צללה לתוך הלהבות. בניגוד למופע ה"שריפה" הישן יותר מהתקופה שהופיעה עם בעלה, שבו היא חזרה כרוח רפאים מתגרה, באשליה הזו היא נולדה כצעירה.[4]

"תיבת נח" היה הלהיט הוודווילי הגדול ביותר שלה. בתחילה הוצגה תיבת נח ריקה, ואז נשפכו אל הארובה שלה דליי מים המסמלים את המבול. מיד לאחר מכן טיפסו מהארובה שני חתולים, אחד שחור ואחד לבן, ובמקביל הגיח כֶּבֶשׁ שעליו יצאה תהלוכה של כלבים מחופשים לציפורים, נמרים, אריות, טיגריסים, זברות ופילים. להקת יונים לבנות עפה מהחלונות, והתיבה התנ"כית נפתחה וחשפה אישה שוכבת לבושה בלבן.[4][2]

הרמן המשיכה להופיע בשנות ה-70 לחייה עד 1926, כאשר שריפה במחסן במנהטן הרסה את האביזרים שלה והרגה את רוב החיות ששימשו באשליית "תיבת נח".[7][8] היא התאוששה לזמן קצר עם מופע בשם "קסם, חן ומוזיקה", שהדגיש את שלושת האלמנטים שבהם היא הצטיינה בקריירה שלה.[8] 1928 הייתה שנת ההופעה האחרונה שלה.[4][2]

הרמן מתה מדלקת ריאות ב-19 בפברואר 1932.[2] היא קבורה בניו יורק.[4]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אדלייד הרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Alberto Gabriele, Sensationalism and the Genealogy of Modernity: A Global Nineteenth-Century Perspective, Springer, 2016-11-15, עמ' 180, ISBN 978-1-137-56148-0
  2. ^ 1 2 3 4 David Copperfield, Richard Wiseman, David Britland, David Copperfield's History of Magic, Simon and Schuster, 2021-10-26, עמ' 76-79, ISBN 978-1-9821-1291-2
  3. ^ 1 2 3 "Mme. Hermann, 79, Illusionist, is Dead". The New York Times. 1932-02-20. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-07-27.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "She Caught Bullets with Her Bare Hands – and Made Magic's Glass Ceiling Disappear". ארכיון מ-20 בפברואר 2019. נבדק ב-18 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ James Fisher, Historical Dictionary of American Theater: Beginnings, Rowman & Littlefield, 2015-04-16, עמ' 284, ISBN 978-0-8108-7833-4
  6. ^ Sue Carter Special to the Star, More than 120 years after the ‘Queen of Magic’ was catching bullets, women magicians are still scarce, Toronto Star, ‏2020-02-24
  7. ^ "Fire kills one man, 200 Stage Animals". The New York Times. 1926-09-08. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-07-24.
  8. ^ 1 2 Frank Cullen, Florence Hackman, Donald McNeilly, Vaudeville old & new: an encyclopedia of variety performances in America, Psychology Press, 2007, עמ' 508-509, ISBN 978-0-415-93853-2