אהרן אלפנדרי
הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.
לידה |
1700 איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
1774 (בגיל 74 בערך) חֶבְרוֹן, האימפריה העות'מאנית |
תקופת הפעילות | ?–1774 |
רבותיו | ברזילי יעבץ |
ביוגרפיה
עריכהנולד בעיר איזמיר שבטורקיה בשנת תס"א (1701), לרבי משה אלפנדרי, ולבתו של רבי חיים בן מנחם אלגאזי (בעל "בני חיי"). רבו העיקרי היה רבי בנימין בן שלמה הלוי, אב בית הדין באיזמיר, המוזכר רבות בספריו של רבי אהרן. כן למד אצל רבי ברזילי יעבץ (הר"י ברזילי) בעל לשון ערומים.
בצעירותו שהה תקופה מסוימת בעיר רודוס, שם נשא ונתן עם רב הקהילה היהודית ברודוס רבי משה ישראל שהיה מגדולי אותו דור. לאחר מכן חזר לאיזמיר ונתמנה לחבר בבית הדין בעיר.
בזקנותו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חברון. בשנת תק"ל (1770) נתמנה לתפקיד ראש רבני חברון. החיד"א מספר על פגישתו עם רבי אהרן בעיר חברון: "וזכיתי להכיר להרב בזקנותו בעלותו לעיה"ק חברון ת"ו, ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו".[1] בתקופה זו צויד החיד"א בכתב שליחות מאת רבני חברון לפני צאתו לערי אירופה, כאשר רבי אהרן הוא ראשון החותמים עליו.[2]
רבי אהרן נפטר בעיר חברון בשנת ה'תקל"ד (1774), ושם נטמן. נכדו היה הרב יצחק ארדיט, שגם ספד לו במותו.
תקופת חייו של הרב רבי אהרן אלפנדארי על ציר הזמן |
---|
|
חיבוריו
עריכה- יד אהרן (איזמיר, תצ"ה) – ספרו על סדר הטור (בחלקים אורח חיים ואבן העזר), בדומה לספר כנסת הגדולה לרבי חיים בנבנישתי.
- מרכבת המשנה (אזמיר, תקט"ו) - פרשנות על חלקים מספר יד החזקה לרמב"ם. נדפס לראשונה באיזמיר בשנת תקט"ו (1755). לפי עדות החיד"א, רבי אהרן חיבר על כל חלקי הרמב"ם אך הכתבים נשרפו.[1] אין להחליף חיבור זה בחיבור בעל שם זהה מאת רבי שלמה מחלם, שזכה לפרסום רב אף הוא.
קישורים חיצוניים
עריכה- אהרן בן משה אלפאנדארי (1701-1774), דף שער בספרייה הלאומית
- "אהרן אלפנדרי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 שם הגדולים, מערכת גדולים, אות א, קיט, מהר"ר אהרן אלפנדרי
- ^ הדרום טז - שעוועל, חיים דוב (עורך), עמ' 109, באתר HebrewBooks