אוגוסטוס צ'ארלס גרגורי

חוקר ארצות אוסטרלי

אוגוסטוס צ'ארלס גרגוריאנגלית:Augustus Charles Gregory ‏; 1 באוגוסט 1819 - 25 ביוני 1905) היה חוקר אוסטרליה יליד אנגליה. בין השנים 1846 ו- 1858 הוא ערך ארבע משלחות גדולות. הוא היה הסוקר הכללי הראשון של קווינסלנד. הוא מונה לחבר חיים במועצה המחוקקת בקווינסלנד.[1]

אוגוסטוס צ'ארלס גרגורי
StateLibQld 1 51876 Sir Augustus Gregory.jpg
לידה 1 באוגוסט 1819
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 1905 (בגיל 85)
בריזבן, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Toowong Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית המייסדים (1857)
  • מדליית קלארק (1896)
  • אביר מפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנים מוקדמותעריכה

אוגוסטוס צ'ארלס גרגורי נולד בפרנספילד, נוטינגהאם, אנגליה. הוא היה השני מבין חמישה אחים שנולדו לג'ושוע גרגורי ופרנסס צ'רצ'מן. בין אחיו היו פרנסיס תומאס גרגורי, שהפך גם הוא לחוקר ידוע.

אוגוסטוס גרגורי התחנך באופן פרטי על ידי מורים ואחר כך על ידי אמו. בשנת 1829 היגרה המשפחה למערב אוסטרליה על סיפונה של ה"לוטוס", והגיעה למושבת נהר הברבורים ארבעה חודשים בלבד לאחר הקמתה.

משפחת גרגורי קיבלו בתחילה אדמות בגדה השמאלית של נהר סוואן, אך האדמה הייתה דלה, ובהמשך קיבלו שני שטחי קרקע נוספים, האחד במיילנדס ואחד באזור סוואן העליון. במשך חלק ניכר משנות ה -30 של המאה ה-19, אוגוסטוס עבד כדי להשלים את הכנסות המשפחה. זמן מה עבד כימאי, ובהמשך בשותפות עם אחיו כמודד אצל קבלנים. בדצמבר 1841 הוא הצטרף למשרד הסקר הממשלתי.

חקירותעריכה

 
מסלולי המשלחות של אוגוסטוס צ'ארלס גרגורי באוסטרליה

בשנת 1846, עם שני אחיו, פ. ת. גרגורי וה. סי. גרגורי, הוא ערך את החקר הראשון שלו. עם ארבעה סוסים הם עזבו את תחנת TN Yule שישים קילומטר צפונית-מזרחית לפרת' ב־7 באוגוסט 1846 וחקרו שטח נכבד של המדינה מצפון לפרת', וחזרו לאחר היעדרות של 47 ימים במהלכם הם עברו 1534 ק"מ.

שנתיים לאחר מכן הוביל גרגורי מסע לבדיקת מסלול נהר גסקוינה בחיפוש אדמות מרעה חדשות. המשלחת עזבה ב־2 בספטמבר 1848, חצתה את נהר מורצ'יסון ב־25 בספטמבר, אך האזור היה יבש מאוד והיה קשה להשקות את הסוסים. גרגורי החליט לפנות שוב דרומה בתחילת אוקטובר, וב־6 באוקטובר החליט לנוח ליד נהר מורצ'יסון. המשלחת חזרה לפרת' ב -12 בנובמבר לאחר שמצאה מרעה טוב. למרות קשיי אספקת מים. הם עברו כ־2414 ק"מ בתקופה של עשרה שבועות.

בשנת 1854 בעודו משמש כעוזר מודד במערב אוסטרליה, התבקש גרגורי להוביל משלחת למרחב הפנימי - מנקודת מפגש במפרץ מורטון ליד בריזביין. אחיו, ה.ג. גרגורי, היה סגנו השני וכן הצטרף הברון פון מולר כבוטנאי ואת תומאס ביינס כצייר. היו במשלחת 19 גברים בסך הכל, עם 50 סוסים ו 200 כבשים. המשלחת עזבה את מפרץ מורטון דרך הים ב־12 באוגוסט 1855, ופורט אסינגטון נצפה ב -1 בספטמבר. למחרת הספינה שלהם עלתה על שרטון ולא ניתן היה לשוט עד 10 בספטמבר. הם המשיכו לפירס פוינט (מפרץ ג'וזף בונפרטה), ובסוף החודש הגיעה לשפך נהר ויקטוריה. המשלחת התפצלה, כאשר קבוצה אחת עלתה בנהר בתוך סירות, ואילו אוגוסטוס גרגורי הוביל את הקבוצה השנייה. במהלך המסע הזה יצר גרגורי קשר עם הילידים אנשי גורינדג'י, הקשר הראשון אי פעם עם אירופאים. [2]

אוגוסטוס גרגורי עשה עסקה עם אחד הילידים כדי שישמש כמדריך ויוביל אותו למקום הידוע האחרון של החוקר הנעדר לודוויג לייכהרדט.

 
באובב, "עץ גרגורי", סימון המשלחת מ 1856

שתי הקבוצות התאחדו מחדש ב -20 באוקטובר. גרגורי הוביל כמה גיחות במעלה נהר ויקטוריה והתחקה אחר נחל סטורט לאורך 483 ק"מ עד שנעלם במדבר תנאמי. הצוות חזר למחנה הבסיס בעונה היבשה של 1856. ב־2 ביולי 1856 השאיר גרגורי כתובת על עץ בואב גדול (מה שנקרא "עץ גרגורי"), המציין היכן השאיר מכתב למקרה שצוות המשלחת ילך לאיבוד. כשפנו מזרחה, המשלחת חקרה את נהרות אלזי, רופר ומקארתור, ואז נעה חזרה לבריזביין דרך נהרות פלינדרס, בורדקין, פיצרוי וברנט. הם הגיעו לבריזביין ב־16 בדצמבר 1856 לאחר שסקרו שטח אדמה נרחב. בתוך שישה-עשר חודשים נעה המשלחת לאורך 3219 ק"מ לאורך הים ו-8047 ק"מ דרך היבשה.

בספטמבר 1857 נשכר גרגורי על ידי ממשלת ניו סאות' ויילס כדי לחפש אחר עקבותיו של לודוויג לייכהרדט, חוקר עמית. הוא נעלם במסע קודם. משלחת בת תשעה אנשים הוקמה עם גרגורי כמפקד ואחיו, סי.פי גרגורי, כסגנו. ב־24 במרץ 1858 יצאה המשלחת מג'ואנדה סמוך לעיירה הנוכחית טארום. ב־21 באפריל נמצא עץ המסומן ב- L בקו רוחב 24 מעלות 35 דקות ואורך 146 מעלות 6 דקות. ב -15 במאי היובש היה גדול כל כך שהמסע פנה דרומה כדי להציל את הסוסים, והגיעו לנחל סטרזלצקי ב־14 ביוני. בהמשך דרכם דרומה, ב־26 ביוני החליטו להמשיך לאדלייד, שאליה הגיעו בסוף יולי 1858.

חיים מאוחריםעריכה

גרגורי לא ביצע שום חקירות נוספות אך מונה לסוקר הכללי של קווינסלנד בשנת 1859.[3] מאוחר יותר הוא התעמת עם ויליאם אלוקוק טולי, שבשנת 1875 הפך למנהל הכללי של הסקר במקום גרגורי.

בשנת 1862, הוא בנה בית החווה שברוזאלי בבריזביין, בו הוא חי עד מותו. [4]

בשנת 1865 הגישו גרגורי, מוריס צ'ארלס אוקונל וג'ון דאגלס בקשה למענק אדמות מיוחד להקמת אולם לבונים החופשיים בבריזביין. מענק שניתן ב־15 בינואר 1865.[5]

משנת 1880 ועד מותו בשנת 1905 הוא כיהן כחבר מועצה של אזור טואונג וראש העירייה של העיירה טואונג.

ב־10 בנובמבר 1882 התמנה גרגורי לחבר במועצה המחוקקת בקווינסלנד (מינוי לכל החיים). [6]

עם אחיו, פרנסיס תומאס גרגורי, הוא פרסם את דוחות המחקר שלהם בחקר האוסטרליה בשנת 1884.

ב־6 בנובמבר 1903 הוענק לגרגורי תואר אביר, במסדר סנט מייקל וסנט ג'ורג' כהוקרה על שירותו כמנהל כללי וחבר במועצה המחוקקת של קווינסלנד.

גרגורי נפטר ב־25 ביוני 1905 בבית מגוריו בבריזביין. גרגורי נקבר במדרון הצפוני של הגבעה שמתחת לקברו של המושל סמואל בלקאל עם טקסים אנגליקניים שניהל ידידו הכומר תומאס ג'ונס.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה