אוגטסו מונוגטרי

סרט שביים הבמאי היפני קנג'י מיזוגוצ'י

אוגטסו מונוגטרייפנית: 雨月物語) הוא סרט יפני בבימויו של קנג'י מיזוגוצ'י. בסרט המתרחש ביפן של ימי הביניים, מככבים מסאיוקי מורי ומאציקו קיו, והשראתו באה מסיפורים של אואדה אקינארי וגי דה מופאסאן. זהו סרטו המפורסם ביותר של מיזוגושי, הנחשב על ידי מבקרים כיצירת מופת של הקולנוע היפני.

אוגטסו מונוגטרי
雨月物語
Ugetsu monogatari poster.jpg
בימוי קנג'י מיזוגוצ'י
הופק בידי Masaichi Nagata עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מטסוטרו קוואגושי, אקינארי אודה, יושיקטה יודה
שחקנים ראשיים מסאיוקי מורי, מצ'יקו קיו, קינויו טאנאקה
מוזיקה פומיו היאסאקה
צילום קאוזו מיאגאווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Kadokawa Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Daiei Film, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 26 במרץ 1953 ביפן
7 בספטמבר 1954 בארצות הברית
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט יפנית
סוגה סרט פנטזיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אטימולוגיהעריכה

ביפנית "או״ פירושו גשם, ״גצו״ פירושו ירח, ״מונוגטרי״ פירושו סיפור (מסוגה גבוהה). בתרגום חופשי מאנגלית: "מעשיות לאור הירח והגשם". שני האלמנטים, ירח וגשם קשורים במסורת היפנית לאווירת מסתורין).

עלילהעריכה

אוגצו הוא סיפור רוחות, שבו חייו של איכר אומן בימי הביניים של יפן נהרסים מחמת תאוות הבצע שלו. באופן האופייני לסרטיו של מיזוגוצ'י העוסקים רבות באפליה ובסבל של נשים בחברה, ועל רקע התנהגותם האנוכית של גברים. הסרט מציג תפאורה מדהימה ביופיה וקטעים ארוכים ועשויים בקפדנות, כמו גם מרכיבים היוצרים בלבול כמו ערפל ודממה.

אוגצו זכה בפרס אריה הכסף עבור הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה לשנת 1953. הסרט הופיע פעמים רבות בכתב העת "Sight and Sound" במשאל שבו מופיעים עשרת הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם ומתפרסם פעם בעשור. בשנת 2000 העיתון "The Village Voice" מיקם את אוגצו במקום ה-29 ברשימת מאה הסרטים הטובים ביותר של המאה העשרים.

הפצהעריכה

ב-2005 נעשה הסרט זמין בפעם הראשונה ב-DVD בסדרת Region 1 כש-Criterion Collection הפיצו מהדורה של דיסק כפול, של הסרט הכוללת סרט תיעודי בן 150 דקות על מיזוגושי שביים קנטו שינדו. המארז כולל גם עלון עם מסה ושלושה סיפורים קצרים שמהם שאב הסרט את השראתו: The House in the Thickest ו"תאוותנותו של הנחש" מאת אקינארי אודה, ועל "כיצד הוא השיג את לגיון הכבוד" מאת גי דה מופאסאן.

קישורים חיצונייםעריכה

ביקורותעריכה