המאה ה-20

המאה האחרונה במילניום השני (2000-1901)
(הופנה מהדף המאה העשרים)
פירוש נוסף ערך זה עוסק בסוף המילניום השני. אם התכוונתם לאולפני קולנוע, ראו אולפני המאה ה-20.

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000). זו הייתה המאה האחרונה במילניום השני.

מאות:

► המאה ה-19 • המאה ה-20 • המאה ה-21 ◄

עשורים:

► 1890-1899 • 1900-1909 • 1910-1919 ◄

שנים:
► • 1899 • 1900 • 1901 • 1902 • 1903 • ◄

במאה ה-20 חלו תמורות מרחיקות לכת בעולם, מבחינה דמוגרפית מדינית, כלכלית, חברתית, תרבותית ומדעית. אוכלוסיית העולם גדלה בריבוי טבעי מהיר פי 3.6 מאשר בכל מאה אחרת בהיסטוריה, והגיעה לשישה מיליארד נפש בסוף המאה[1]. הייתה זו גם המאה הרצחנית ביותר בתולדות האנושות: לפי הערכות שונות קרוב ל-231 מיליון בני אדם קיפחו את חייהם בנסיבות לא טבעיות.

דמוגרפיהעריכה

  ערך מורחב – דמוגרפיה של העולם

כבר עם כניסת המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית העולם 1.65 מיליארד נפש, יותר מאשר בכל תקופה קודמת בתולדות האנושות. אך שיעור הריבוי הטבעי המשיך לנסוק במהירות, ובשנות ה-60 של המאה הגיע לשיא כל הזמנים של 2.1% בשנה. ריבוי מהיר זה היה בעיקר תוצאת ההפחתה של עשרות אחוזים בתמותת תינוקות וילדים[2], בזכות השיפור בתזונה, ברפואה ובמניעת מחלות זיהומיות. מאז ירד הריבוי הטבעי לכ-1.2% לשנה בסוף המאה, בעיקר כתוצאה מירידת שיעור הפריון מממוצע של 5 ילדים לאשה באמצע המאה ל-2.7 ילדים לאשה בסופה[3]. בסיומה של המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית העולם למעלה משישה מיליארד נפש, והוא ממשיכה לגדול בקצב מתון יותר במאה ה-21[1]. בראשית המאה ה-20, מוקדי הריבוי המהירים ביותר היו בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, אך במהלך המאה הם עברו לדרום ומזרח אסיה, ולקראת סופה לאפריקה שמדרום לסהרה.

במקביל עלתה תוחלת החיים במהלך המאה בעשרות שנים[4], עלייה המשקפת בעיקר את הירידה הדרסטית בתמותת תינוקות, ובמידה מועטה יותר את שיפור הרפואה והתזונה בגילאים מבוגרים יותר.

נפילת האימפריות והקמת המדינות החדשותעריכה

 
דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948

לאחר מלחמת העולם השנייה, נסוגו (או גורשו) מדינות אירופה ששלטו בשאר חלקי העולם מרוב מושבותיהן, דבר שהביא לסיום האימפריאליזם והקולוניאליזם. במקום האימפריות האירופיות, קמו מדינות חדשות רבות ברחבי העולם, ובהן בין היתר מדינת ישראל.

מלחמות העולםעריכה

 
בשנים 1939 עד 1945 התרחשה מלחמת העולם השנייה. זו הייתה המלחמה הנרחבת ותובעת הדמים הגדולה ביותר בתולדות האנושות. במהלך המלחמה התרחשה השואה אשר במסגרתה גרמניה הנאצית, בהנהגתו של אדולף היטלר, רצחה כ-6 מיליון יהודים.

שתי מלחמות העולם התרחשו במאה ה-20: מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) ומלחמת העולם השנייה (1939–1945). במלחמות אלו נהרגו עשרות מיליוני אזרחים וחיילים, נשפכו נהרות של דם, הוגדרו מחדש בכוח הזרוע מדינות, גבולותיהן, ושיטת הממשל בהן, במיוחד ביבשת אירופה שהייתה המקור והבמה הראשית למאבקים אלו אולם גם בכל שאר העולם. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה.

עם זאת, קטלנותה של המאה ה-20 במונחי מספרים מוחלטים נבעה במידה רבה מאוכלוסיית עולם שהייתה גדולה פי כמה וכמה מאשר בכל המאות שקדמו לה. במונחי אחוז האבדות מתוך אוכלוסיית העולם היו לאורך ההיסטוריה מאות מלחמות קטלניות במידה דומה, ואולי אף קטלניות יותר. יתר-על-כן, במחציתה השנייה של המאה ה-20 פסקו כמעט לחלוטין מלחמות בין מעצמות, ומלחמות בין מדינות כלשהן, ובעיקר בין מדינות דמוקרטיות ומפותחות, פחתו מאוד[5].

מאבק האידאולוגיותעריכה

 
שני הגושים העיקריים בשיא המלחמה הקרה, 1959.

במישור החברתי-כלכלי הייתה המאה ה-20 במה למאבקים בקנה מידה עולמי בין האידאולוגיות המודרניות העיקריות: הליברליזם (האידאולוגיה השלטת בתחילת המאה ובסופה) הטוטליטריזם היפני, הפשיסטי והנאצי והטוטליטריזם הקומוניסטי, מאבקים המאפיינים את רובה של המאה.

ציונים עיקריים למאבק זה:

התאגדות מדינית בינלאומיתעריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים במטרה לשמור על שלום העולם. ארגון זה הוחלף בארגון האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה, בה הוכיח את אי-יעילותו. אלו הארגונים הראשונים לאגד את רובה המוחלט של אוכלוסיית העולם. כמו כן בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם האיחוד האירופי שמהווה עד היום מסגרת מחייבת ודמוקרטית שמאחדת כמעט ממחצית ממדינות אירופה תחת פרלמנט וממשלה משותפים.

פוסטמודרניזםעריכה

לקראת סוף המאה, עם קריסתה של הגרסה המזרח אירופית לקומוניזם והופעתם של תהליכי הגלובליזציה המהירה עברו המאבקים להיות יותר בין תרבויות ופחות בין אידאולוגיות. תהליך זה הוביל לעידן המכונה "העידן הפוסט מודרני", ולצידו תפיסת עולם חדשה ושנויה במחלוקת - הפוסטמודרניזם.

תמורות חברתיותעריכה

זכויות אדם כרעיון אוניברסליעריכה

במחצית הראשונה של המאה ה-20 בוצעו מספר ניסיונות לעגן באופן אוניברסלי את זכויות האדם - אלו הוכרו קודם לכן במדינות מסוימות אולם התייחסו בדרך כלל לחלקים מהאוכלוסייה, למשל, רק לבני דת, גזע, מגדר או מעמד חברתי מסוימים. הרעיון זכה להכרה בינלאומית בשנת 1948 כאשר אושרה באו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. המהלך הפך את נושא זכויות האדם מעניינה הפרטי והלאומי של המדינה שנוגע לשיקול דעתה, לנושא בעל לגיטימציה להתערבות בינלאומית[7].

ההשפעה של ההכרזה הייתה משמעותית, ועקרונות מין ההכרזה שולבו עד סוף המאה בחוקות של מרבית מדינות העולם. המגמה העולמית הפכה לכזו ששוללת באופן כללי את הלגיטימציה של פגיעה באוכלוסיות מוחלשות, ומכירה בזכויות אדם שונות, אם כי נותרו הבדלים רבים בין מדינות שונות בעולם. במהלך המאה קמו ארגוני זכויות אדם בינלאומיים אשר מפעילות לחצים על מדינות העולם לפעול בהתאם להכרזת האו"ם ולכבד את זכויות האדם[7].

זכויות נשיםעריכה

  ערך מורחב – זכויות האישה

מעמד האישה עבר תמורות משמעותיות לאורך המאה, שהחלה בהמשך המגמה מסוף המאה הקודם של התחזקות התנועה הפמיניסטית. פעילותן של התנועות הפמיניסטיות במאה ה-20 מחולקת בדרך כלל ל-3 גלים עיקריים[8].

הגל הראשון, שהחל במאה ה-19, התמקד בזכות הצבעה לנשים[8]. טרם תחילת המאה ה-20, ניו זילנד הייתה המדינה היחידה בעולם שהעניקה זכות הצבעה באופן שוויוני לגברים ונשים גם יחד. בתחילת המאה ה-20 הצטרפו מספר מדינות מעטות, כאשר המפנה הגדול החל מימי מלחמת העולם הראשונה. עד סוף המאה עמד מספר המדינות שהכירו בזכות הצבעה לנשים למעלה מ-100 מדינות.

הגל השני החל בשנות ה-60, כחלק מעוררות אקטיביסטית רחבה יותר שעסקה בזכויות אזרח, והוא התמקד בשוויון בפני החוק בין גברים לנשים. בעוד הגל הראשון התקיים בעיקר במערב, הגל השני של הפמיניזם היה גלובלי יותר באופיו[8].

הגל השלישי שהחל בשנות ה-90 עסק במגוון נושאים, כמו מיניות וזהות נשית, גבולות הלגיטימציה החברתית ועוד[8].

גלים אלו, לצד פיתוחים מדעיים וטכנולוגים מקבילים, יצרו שינויים גדולים במבנה החברה. כך למשל, מחקר של אוניברסיטת הארווארד הראה על קשר בין המצאת הגלולה למניעת הריון, וזמינותה בקרב נשים צעירות בחברות שונות, לדחיית גיל הנישואין, תופעה שבתורה אפשרה להתפתח יותר מבחינת הכשרה מקצועית[9], והזדמנות זו התרגמה בתורה לירידה בקצב הריבוי הטבעי והגברת שיעור התעסוקה של הנשים, אם כי התהליך האחרון צבר תאוצה בעיקר במערב. כך למשל, על פי מחקר של אוניברסיטת מונטריאול, שיעור התעסוקה של נשים נשואות עמד בשנת 1900 על 5%, ואילו בשנת 1980 על 51%, כחלק ממגמה הדרגתית. המחקר הצביע על תרומה אפשרית שנתנו לכך המצאות חשמליות למשק הבית כמו מכונת הכביסה והמיקרוגל, שהפחיתו, על פי המחקר, את משך הזמן הממוצע שאישה משקיעה בעבודות משק הבית מ-58 שעות שבועיות בשנת 1900 ל-18 שעות שבועיות בשנת 1975[10][11].

התפתחויות במבנה הכלכלהעריכה

במהלך המאה ה-20 חלו שינויים רבים במבנה הכלכלה העולמית.

  • נבנתה תעלת פנמה שמקשרת בין האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי.
  • עלייתו ונפילתו של הגוש הקומוניסטי הביאה ליצירתה של כלכלה שיתופית רחבה שהייתה תקפה לגבי אוכלוסייה גדולה במיוחד.
  • מאבקי עובדים רבים הביאו לשינויים במבנה הכלכלי של מדינות רבות, ולהקמתה של הסוציאל-דמוקרטיה.
  • מדינות רבות עברו, בייחוד בהשפעת ארצות הברית, לכלכלה קפיטליסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, ורבות מהן עברו תהליכי הפרטה ממושכים. במסגרת המעבר נוצרו מודלים שמגדירים ומודדים את הצמיחה העולמית, היא מידת העלייה בתמ"ג לנפש, שהפכה למושג מפתח בקביעת מדיניות כלכלית. במאה זו ארצות הברית הצטיינה באופן בולט בהשגת צמיחה, והייתה המעצמה הכלכלית הבולטת ביותר[12].
  • על פי ההערכות המקובלות בכלכלה, השיעור העולמי של העוני המוחלט (שמוגדר כהשתכרות של פחות מ-2 דולר ביום במונחים ריאלים, כלומר בשכלול כוח קנייה בקיזוז אינפלציה) ירד לאורך המאה מסביבות ה-70% מהאוכלוסייה העולמית, לסביבות 33%. השיפור המשמעותי ביותר במאה זו נעשה במדינות יבשת אסיה, ומרבית העוני המוחלט בסוף המאה נותר ביבשת אפריקה[12].
  • התפתחו תאגידי ענק בינלאומיים בבעלות פרטית וציבורית.
  • התפתחויות טכנולוגיות מהירות בתחומים חדשניים רבים, יצרו מצב בו מדינות, אפילו כאלו שמפגרות מבחינה כלכלית, עשויות ליצור פריצת דרך מהירה ולהגיע לחזית העולמית בתחום מסוים. הדוגמה הבולטת של מגמה זו היא תעשיית הרכב היפנית במחצית השנייה של המאה[13].

ולקראת סוף המאה:

תגליות והמצאותעריכה

מבחינת טכנולוגית, התפתחה האנושות באופן דרמטי לאורך המאה. תגליות ופיתוחים טכנולוגים הגדירו מחדש פעם אחר פעם את הדינמיקות בין מעצמות ומדינות בעולם, השפיעו על אורך החיים בהיבטים רבים, ושינו תפישות רבות.

המצאות מסוימות לאורך המאה, כמו אמצעי תקשורת שונים, האיצו את קצב המצאתן של תגליות נוספות מאחר שהגבירו את יכולתם של חוקרים ממקומות שונים לשתף פעולה, ובעולם המדע והטכנולוגיה נפוצו בהדרגה כנסים ושיתופי פעולה של צוותים בינלאומיים, ורבים מההישגים המשמעותיים לאורך המאה התגלו בעבודת צוות, זאת בניגוד למאות הקודמות בהן הישגים רבים שויכו בדרך כלל לעבודתו של אדם אחד. בד בבד עם עלייתם ביעילות הצוותים, התחזקה מגמת ההתמחות, בה חוקר הופך למומחה בתחום ספציפי מאוד[14].

חלק מהתפתחות המחקר לאורך המאה נבעה גם מהתפתחות תחום החינוך במדינות רבות, שהובילה לתופעות שונות כמו עלייה בשיעור האוריינות או אפקט פלין, והגבירה בפועל את כמות החוקרים ברחבי העולם.

התפתחות הרפואהעריכה

המאה ה-20 שינתה את פני הרפואה ללא היכר, והתפתחות הרפואה השפיעה רבות על הדמוגרפיה האנושית, אורח החיים ואספקטים נוספים[14].

סדרה של פריצות דרך ברפואה במחצית המאה הקודמת, גרמה לכך שבמהלך המאה במדינות רבות התפתחו שירותי בריאות לאומיים ששמו דגש לא רק על טיפול במחלות, אלא גם על מניעתן מראש[14].

במחצית הראשונה של המאה הושגו ציוני דרך בולטים באנדוקרינולוגיה, תזונה ותחומים נוספים. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, תובנות שמקורן בתחום הביולוגיה של התא שינו את עולם המושגים הבסיסי בהתייחסות לתהליך המחלה. תגליות חדשות בביוכימיה ופיזיולוגיה פרצו את הדרך לבדיקות אבחון מדויקות יותר וטיפולים יעילים יותר - ביניהם טכניקות חלוציות לקטילת חיידקים ביעילות, והתקדמות יוצאת דופן בהנדסה ביו-רפואית אפשרה לרופאים ולמנתחים לחקור את התפקודים של הגוף באמצעות טכניקות הדמיה לא פולשניות כמו אולטרה סאונד או טומוגרפיה ממוחשבת (CT). לאורך המאה סווגו כמות אדירה, ביחס למאות הקודמות, של אורגניזמים פתוגניים[14].

עקב קצב התגליות הדרמטי במאה ה-20, עם כל התפתחות מדעית חדשה, פרקטיקות רפואיות שהיו מקובלות רק כמה שנים קודם לכן הפכו למיושנות[14].

המרוץ לחללעריכה

  ערך מורחב – המרוץ לחלל

בעיצומה של המלחמה הקרה, התחרו ביניהן ארצות הברית ברית המועצות על יוקרה בינלאומית, ובין היתר התחרו מי תהייה המעצמה הראשונה שתגיע להישגים גדולים יותר בשינוע חלליות ואנשים אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. מאבק זה בין המעצמות עודד את שני הצדדים להשקיע משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות בתחום החלל, ולהגיע במהירות להישגים רבים.

במסגרת המרוץ לחלל שוגר הלוויין הראשון בעולם, ספוטניק 1, ב־4 באוקטובר 1957 (מהלך שמסמל את פתיחת המרוץ) ; שוגרו לראשונה חלליות וגשושיות אל מחוץ לכדור הארץ, ביניהן גשושיות שהגיעו אל כוכבי לכת אחרים ושידרו חזרה מידע לכדור הארץ ; פותחו המצאות כמו מעבורת החלל שמקלה על המסע לחלל וחזרה ; ונשלחה לחלל אפולו 11 שהנחיתה לראשונה בני אדם על הירח והחזירה אותם בבטחה.

מהפכת המידעעריכה

  ערך מורחב – מהפכת המידע

בסוף המאה, ובמיוחד החל משנות ה-80 של המאה התגבר הייצור ההמוני והשימוש הנרחב במעגלי לוגיקה דיגיטלית והטכנולוגיות הנגזרות ממנה.

מסוף שנות ה-70 יוצרו מחשבים אישיים, ובשנות ה-80 הטלפונים הסלולריים הראשונים שווקו לקהל הרחב. עד סוף המאה עברו המצאות אלו שכלולים רבים בקצב גבוה והפכו לנפוצים במדינות המתועשות.

בשנת 1992 הושק ה-World Wide Web ועד 1996 האינטרנט הפך למיינסטרים כאשר באותה העת בתי עסק רבים ברחבי העולם החלו לראשונה להקים אתרי בית משלהם. עד שנת 1999 כמעט בכל מדינה בעולם היה חיבור לאינטרנט.

המצאות אלו הגבירו את זמינותו של מידע והשפיעו על כל האספקטים של החברה - כלכלה, מדע, חינוך, בריאות, ממשל, אורח חיים ועוד[15].

תגליות והמצאות נוספותעריכה

 
נחיתת האדם הראשונה על הירח, 1969
 
האחים רייט מבצעים את טיסת הניסוי הראשונה שלהם בקיטי הוק, צפון קרוליינה ב-17 בדצמבר 1903
 
המחשב היה אחד מהפיתוחים הטכנולוגים הגדולים ביותר במאה זו.

תרבות ואמנותעריכה

ההמצאות הרבות לאורך המאה, בעיקר בתחום התקשורת, שינו ללא היכר את הדרך לייצר ולצרוך תרבות. פיתוחים טכנולוגיים בתחום הקולנוע, הטלוויזיה והרדיו בעשורים הראשונים של המאה הפכו את שלושת המדיות האלו לדומיננטיות מאוד מבחינה תרבותית, והגדילו דרמטית את ההשפעה של בירות תרבות עולמיות, דוגמת הוליווד, על תרבותן של מדינות רבות שכעת נחשפו לתרבותן באופן זמין וקבוע מאי פעם. תופעה זו גרמה לכך שמהפכות תרבותיות וחברתיות שהתרחשו בארצות הברית למשל, חלחלו במהירות למדינות רבות שהושפעו ממנה - מגמה שהתחזקה במחצית השנייה של המאה עם התפתחות הקולנוע והטלוויזיה.

השכלולים הטכנולוגיים ביכולת לשמור מידע הביאו למהפכות נוספות עם תפוצתם של מכשירים דוגמת תקליטים, תקליטורים, קלטות וידאו ובסוף המאה אף המחשבים ורשת האינטרנט, שהגבירו באופן דרמטי את יכולתם של ההמונים לצרוך תרבות בביתם שלהם. גם יכולות הפצתן של סחורות השתפרה פלאים במהלך המאה, והגבירו את זמינותם של תחומים תרבותיים נוספים, וגרמו להיווצרותן של נישות דוגמת הספרות הזולה, או להופעתם של טרנדים פופולארים שונים, כמו מותגי משחק לילדים כמו יו-יו או גיים בוי, שהתאפשרו על רקע העלייה ברמת החיים.

פיתוחים טכנולוגים אפשרו גם את יצירתם של כלי נגינה חדשים, דוגמת הגיטרה החשמלית או הסינתיסייזר, ואלו השפיעו דרמטית על הסגנונות המוזיקליים שהתחלפו במהירות לאורך המאה. אופנות שמתחלפות במהירות היו תופעה רווחת גם בתחומים רבים נוספים, למשל אופנה או אדריכלות, ששיקפו את ההשפעות התרבותיות העדכניות.

בסוף המאה תפוצתם העולה של המחשב והאינטרנט גרמו ליצירתם של מדיומי תרבות ובידור חדשים דוגמת משחקי מחשב ומשחקי וידאו.

בספורט התגבשו לאורך המאה התאגדויות ספורט בתחומים רבים שיצרו תחרויות בינלאומיות בענפי ספורט רבים, מגמה שהחלה ממש בסוף המאה הקודמת עם האולימפיאדה, וצברה תאוצה לאורך המאה.

עלייתם של סוגים חדשניים של משטרים טוטאליטאריים השפיעו גם הן על התפתחות התרבות והאמנות. גרמניה, רוסיה וסין של תחילת המאה, למשל, נהנו מפריחה אמנותית והאמנים המקומיים בלטו במספר פריצות דרך. כאשר המפלגה הנאצית התבססה בשלטון הגרמני, הם רתמו את האמנות והתרבות המקומית לצורכי התעמולה של המפלגה[16]. עם התרחשות המהפכות הקומוניסטיות ברוסיה ובסין בהמשך, ובמיוחד בתקופת המלחמה הקרה, נדחו ההשפעות המערביות שהתכתבו עם היצירה המקומית קודם לכן, נרתמו אמנים ויוצרים לקידום ערכי הממשל, ונענשו כאלו שיצאו נגד ערכים אלו[17][18]. מסך הברזל שחצה את אירופה מספר עשורים היה גם חומה תרבותית, שצמצום את חדירתה והשפעתה של התרבות מערבית למזרח אירופה.

יצירות בולטותעריכה

ציורעריכה

פיסולעריכה

מוזיקהעריכה

ספרותעריכה

תיאטרוןעריכה

קולנוע וטלוויזיהעריכה

מחולעריכה

אדריכלותעריכה

ערים חדשותעריכה

אישים בולטיםעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מדעניםעריכה

מדענים בולטים:[19]

מנהיגי עולםעריכה

מצביאיםעריכה

חלוצי התעופה והחללעריכה

אמנותעריכה

רב תחומיעריכה

ציורעריכה

פיסולעריכה

מוזיקהעריכה

ראו גם 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים (רולינג סטון)

ספרות ושירהעריכה

ראו גם: קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות

תיאטרוןעריכה

קולנוע וטלוויזיהעריכה

מחולעריכה

אדריכלותעריכה

הומניזםעריכה

ראו גם קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום

תעשיינים ואנשי עסקיםעריכה

  • הנרי פורד (1863–1947), תעשיין רכב אמריקאי. הנהיג את הייצור ההמוני של המכוניות והביא למהפכה של ממש בכך שהגשים חלומו של כל אדם: "רכב לכל פועל".
  • ביל גייטס (נולד ב-1955), מייסד ענקית הטכנולוגיה "מיקרוסופט", גייטס נחשב בימים אלו אחד מן האנשים בעלי ההון הרב ביותר בעולם.
  • סטיב ג'ובס (2011-1955), היה יזם ואיש עסקים אמריקאי, ג'ובס הביא את חברת הענק הטכנולוגית אפל לתקומה, ופיתח את מכשירי המקינטוש של החברה. ג'ובס ידוע בכך שפיתח את מעמדה הכלכלי של חברתו בזמן קצר, וגרם לה למעמד מכובד ונעלה, גם בסוף המאה ה-20 וגם בתחילת המאה ה-21. ג'ובס נחשב לאחד מן חלוצי המחשוב האישי הגדולים ביותר בזמנו.

אישים בולטים ביהדותעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המאה ה-20

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ראו גרפים ומקורות בעמוד הגידול באוכלוסייה באתר Our World in Data
  2. ^ בראשית המאה מתו 36% מן הילדים בעולם במהלך חמש השנים הראשונות לחייהם, שיעור שירד בהדרגה לפחות מ-8% בסופה, ראו גרפים ומקורות בדף תמותת ילדים באתר Our World in Data
  3. ^ ראו גרפים ומקורות בדף הפריון באתר Our World in Data
  4. ^ באירופה עלתה תוחלת החיים במהלך המאה מ-43 ל-77 שנים, ובאפריקה מ-28 ל-51.ראו גרפים ומקורות בדף תמותת ילדים באתר Our World in Data
  5. ^ Pinker, S. (2011). The better angels of our nature: Why violence has declined. New York: Viking. Chapter 5.
  6. ^ 1 2 התפשטות הדמוקרטיה, טקסטולוגיה
  7. ^ 1 2 Nancy Flowers, תקציר ההיסטוריה של זכויות האדם, אוניברסיטת מינסוטה
  8. ^ 1 2 3 4 Martha Rampton, Four Waves of Feminism, Pacific University
  9. ^ Goldin, Claudia and Lawrence F. Katz, The Power of the Pill: Oral Contraceptives and Women's Career and Marriage Decisions, אוניברסיטת הרווארד, ‏2002
  10. ^ רמי שלהבת, ‏ההמצאות שנתנו לנשים כנפיים, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 במרץ 2021
  11. ^ Fridges And Washing Machines Liberated Women, Study Suggests, Science daily, ‏March 13, 2009
  12. ^ 1 2 ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 19:16
  13. ^ סחר בינלאומי, אנציקלופדיה בריטניקה
  14. ^ 1 2 3 4 5 היסטוריה של הרפואה, אנציקלופדיה בריטניקה
  15. ^ Economics of the digital revolution, האיחוד האירופי
  16. ^ השתלטות על חיי רוח - תעמולה, תרבות וחינוך ברייך השלישי, יד ושם
  17. ^ היסטוריה של אמנות סין, New World Encyclopedia
  18. ^ Cultural Life in the Soviet Union, הספרייה הלאומית של שיקגו
  19. ^ ג'ניפר רוזנברג, Most Influential Scientists of the 20th Century, ‏5 בינואר 2019


עשורים במאה ה-20 העשור הראשון העשור השני שנות ה-20 שנות ה-30 שנות ה-40 שנות ה-50 שנות ה-60 שנות ה-70 שנות ה-80 שנות ה-90


שנים במאה ה-20
___ 1901 1902 1903 1904 1905 1906 1907 1908 1909
1910 1911 1912 1913 1914 1915 1916 1917 1918 1919
1920 1921 1922 1923 1924 1925 1926 1927 1928 1929
1930 1931 1932 1933 1934 1935 1936 1937 1938 1939
1940 1941 1942 1943 1944 1945 1946 1947 1948 1949
1950 1951 1952 1953 1954 1955 1956 1957 1958 1959
1960 1961 1962 1963 1964 1965 1966 1967 1968 1969
1970 1971 1972 1973 1974 1975 1976 1977 1978 1979
1980 1981 1982 1983 1984 1985 1986 1987 1988 1989
1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999
2000
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המאה_ה-20&oldid=31213293"