המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000). זו הייתה המאה האחרונה במילניום השני.
| מאות: ► המאה ה-19 • המאה ה-20 • המאה ה-21 ◄ |
| עשורים: |
| שנים: ► • 1899 • 1900 • 1901 • 1902 • 1903 • ◄ |
במאה ה-20 חלו תמורות מרחיקות לכת בעולם, מבחינה דמוגרפית מדינית, כלכלית, חברתית, תרבותית ומדעית. אוכלוסיית העולם גדלה בריבוי טבעי מהיר פי 3.6 מאשר בכל מאה אחרת בהיסטוריה, והגיעה לשישה מיליארד נפש בסוף המאה[1]. הייתה זו גם המאה הרצחנית ביותר בתולדות האנושות: לפי הערכות שונות קרוב ל-231 מיליון בני אדם קיפחו את חייהם בנסיבות לא טבעיות.
דמוגרפיהעריכה
ערך מורחב – דמוגרפיה של העולם
כבר עם כניסת המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית העולם 1.65 מיליארד נפש, יותר מאשר בכל תקופה קודמת בתולדות האנושות. אך שיעור הריבוי הטבעי המשיך לנסוק במהירות, ובשנות ה-60 של המאה הגיע לשיא כל הזמנים של 2.1% בשנה. ריבוי מהיר זה היה בעיקר תוצאת ההפחתה של עשרות אחוזים בתמותת תינוקות וילדים[2], בזכות השיפור בתזונה, ברפואה ובמניעת מחלות זיהומיות. מאז ירד הריבוי הטבעי לכ-1.2% לשנה בסוף המאה, בעיקר כתוצאה מירידת שיעור הפריון מממוצע של 5 ילדים לאשה באמצע המאה ל-2.7 ילדים לאשה בסופה[3]. בסיומה של המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית העולם למעלה משישה מיליארד נפש, והוא ממשיכה לגדול בקצב מתון יותר במאה ה-21[1]. בראשית המאה ה-20, מוקדי הריבוי המהירים ביותר היו בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, אך במהלך המאה הם עברו לדרום ומזרח אסיה, ולקראת סופה לאפריקה שמדרום לסהרה.
במקביל עלתה תוחלת החיים במהלך המאה בעשרות שנים[4], עלייה המשקפת בעיקר את הירידה הדרסטית בתמותת תינוקות, ובמידה מועטה יותר את שיפור הרפואה והתזונה בגילאים מבוגרים יותר.
נפילת האימפריות והקמת המדינות החדשותעריכה
לאחר מלחמת העולם השנייה, נסוגו (או גורשו) מדינות אירופה ששלטו בשאר חלקי העולם מרוב מושבותיהן, דבר שהביא לסיום האימפריאליזם והקולוניאליזם. במקום האימפריות האירופיות, קמו מדינות חדשות רבות ברחבי העולם, ובהן בין היתר מדינת ישראל.
מלחמות העולםעריכה
שתי מלחמות העולם התרחשו במאה ה-20: מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) ומלחמת העולם השנייה (1939–1945). במלחמות אלו נהרגו עשרות מיליוני אזרחים וחיילים, נשפכו נהרות של דם, הוגדרו מחדש בכוח הזרוע מדינות, גבולותיהן, ושיטת הממשל בהן, במיוחד ביבשת אירופה שהייתה המקור והבמה הראשית למאבקים אלו אולם גם בכל שאר העולם. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה.
עם זאת, קטלנותה של המאה ה-20 במונחי מספרים מוחלטים נבעה במידה רבה מאוכלוסיית עולם שהייתה גדולה פי כמה וכמה מאשר בכל המאות שקדמו לה. במונחי אחוז האבדות מתוך אוכלוסיית העולם היו לאורך ההיסטוריה מאות מלחמות קטלניות במידה דומה, ואולי אף קטלניות יותר. יתר-על-כן, במחציתה השנייה של המאה ה-20 פסקו כמעט לחלוטין מלחמות בין מעצמות, ומלחמות בין מדינות כלשהן, ובעיקר בין מדינות דמוקרטיות ומפותחות, פחתו מאוד[5].
מאבק האידאולוגיותעריכה
במישור החברתי-כלכלי הייתה המאה ה-20 במה למאבקים בקנה מידה עולמי בין האידאולוגיות המודרניות העיקריות: הליברליזם (האידאולוגיה השלטת בתחילת המאה ובסופה) הטוטליטריזם היפני, הפשיסטי והנאצי והטוטליטריזם הקומוניסטי, מאבקים המאפיינים את רובה של המאה.
ציונים עיקריים למאבק זה:
- הקמת ברית המועצות (1922) - ניסיון היסטורי לכונן משטר קומוניסטי.
- הקמת רפובליקת ויימאר והדמוקרטיות החדשות במזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפרקותן על רקע מלחמת העולם השנייה.
- הכרזת הרייך השלישי בגרמניה הנאצית (1933), עליית המיליטריזם היפני, עליית הפשיזם באיטליה ושאר המשטרים הטוטליטרים, ונפילתם בסוף מלחמת העולם השנייה.
- עליית כוחה היחסי של ארצות הברית והתבצרות מעמדה כמעצמה מספר אחת בעולם, ובהדרגה ניסיונה למצב את עצמה כמנהיגת "העולם החופשי", וכסמל לדמוקרטיה ליברלית.
- השתלטות סין העממית על סין והקמת הדמוקרטיות העממיות במזרח אירופה כחלק מהגוש הקומוניסטי.
- המלחמה הקרה בין הגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות לבין המדינות הדמוקרטיות בהנהגת ארצות הברית והקמת גוש המדינות הבלתי-מזדהות.
- הגל השני והשלישי של הדמוקרטיזציה ודיעכתם - מדינות רבות ברחבי העולם, חלקן מדינות צעירות שרק קיבלו עצמאות, עוברות בין ניסיונות למשטרים דמוקרטים לבין הפיכות דיקטטוריות[6].
- עליית כוחו של האסלאם הקיצוני, כולל עליית האייתולות וח'ומייני באיראן בשנת 1979 וארגון הטרור אל-קאעידה.
- התפרקות ברית המועצות, שהובילתה להתפרקות הגוש הקומוניסטי ולהתקרבות של חלק מחברותיו למערב. נפילת הגוש הקומוניסטי מחזקת גל עולמי של דמוקרטיזציה וגורמת למדינות רבות באמריקה הלטינית, אסיה ומקומות נוספים לפתח מאפיינים שונים של דמוקרטיות ליברליות[6].
התאגדות מדינית בינלאומיתעריכה
לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים במטרה לשמור על שלום העולם. ארגון זה הוחלף בארגון האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה, בה הוכיח את אי-יעילותו. אלו הארגונים הראשונים לאגד את רובה המוחלט של אוכלוסיית העולם. כמו כן בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם האיחוד האירופי שמהווה עד היום מסגרת מחייבת ודמוקרטית שמאחדת כמעט ממחצית ממדינות אירופה תחת פרלמנט וממשלה משותפים.
פוסטמודרניזםעריכה
לקראת סוף המאה, עם קריסתה של הגרסה המזרח אירופית לקומוניזם והופעתם של תהליכי הגלובליזציה המהירה עברו המאבקים להיות יותר בין תרבויות ופחות בין אידאולוגיות. תהליך זה הוביל לעידן המכונה "העידן הפוסט מודרני", ולצידו תפיסת עולם חדשה ושנויה במחלוקת - הפוסטמודרניזם.
התפתחויות במבנה הכלכלהעריכה
במהלך המאה ה-20 חלו שינויים רבים במבנה הכלכלה העולמית.
- עלייתו ונפילתו של הגוש הקומוניסטי הביאה ליצירתה של כלכלה שיתופית רחבה שהייתה תקפה לגבי אוכלוסייה גדולה במיוחד.
- מאבקי עובדים רבים הביאו לשינויים במבנה הכלכלי של מדינות רבות, ולהקמתה של הסוציאל-דמוקרטיה.
- מדינות רבות עברו, בייחוד בהשפעת ארצות הברית, לכלכלה קפיטליסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, ורבות מהן עברו תהליכי הפרטה ממושכים.
- התפתחו תאגידי ענק בינלאומיים בבעלות פרטית וציבורית.
ולקראת סוף המאה:
- הוקם האיחוד האירופי.
- זוהתה והוגדרה הגלובליזציה ככוח חזק ומאיץ בכלכלה העולמית. יש המכנים את העולם כ-"כפר גלובלי".
ערים חדשותעריכה
אישים בולטיםעריכה
מדעניםעריכה
מדענים בולטים:[7]
- אלברט איינשטיין (1879–1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
- זיגמונד פרויד (1856–1939), חוקר, מדען, רופא, נוירולוג, אבי הפסיכולוגיה המודרנית והפסיכואנליזה.
- מארי קירי (1867–1934), מדענית פולנייה-צרפתייה, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות.
- אלכסנדר פלמינג (1881–1955), רופא ומדען סקוטי, מגלה הפניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה המשמשת לטיפול במחלות זיהומיות, אשר הצילה רבים ברחבי העולם ממוות.
- אלן טיורינג - (1912-1954), מתמטיקאי בריטי שהניח את היסודות למדעי המחשב ושיחק תפקיד מרכזי בפיצוח מכונת האניגמה הגרמנית במלחמת העולם השנייה.
- סטיבן הוקינג - (1942-2018), אסטרופיזיקאי בריטי שחקר את שילוב תורת היחסות הכללית עם מכניקת הקוונטים וסבל ממחלת ניוון שרירים.
- קארל יונג - (1875-1961), פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שווייצרי, שהציג מודל אישיות בן 3 חלקים: האני, הלא מודע האישי והלא מודע הקולקטיבי.
- מקס פלאנק - (1858-1947), מגלה תאוריית הקוואנטים.
- נילס בוהר - (1885-1962), זכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1922 על גילוי מבנה האטומים.
- יונה סאלק - (1914-1995), ממציא החיסון כנגד מחלת הפוליו.
- איבן פאבלוב - (1849-1936), באמצעות מחקריו על כלבים חשף את הרפלקסים המותנים של בני האדם.
- אנריקו פרמי - (1901-1954), פיזיקאי מחלוצי חקר האטום ותגובת השרשרת הגרעינית שהובילה ליצור פצצת האטום.
מנהיגי עולם בולטיםעריכה
- אדולף היטלר (1889–1945), הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945. היטלר הביא לפרוץ מלחמת העולם השנייה ולשואה, וגרם למותם של כמעט 50 מיליון אנשים, ובהם שישה מיליון יהודים שנרצחו על ידי מערכת ההשמדה הנאצית.
- יוסיף סטלין (1879–1953), מנהיג ומדינאי סובייטי ושליטה השני של ברית המועצות, סטלין הוביל את ברית המועצות לניצחון במלחמת העולם II, אך שילם על כך באבידות קטאסטרופליות עבור ברית המועצות. סטלין היה אחראי לביצוע "הטיהורים הגדולים" במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20.
- וינסטון צ'רצ'יל (1874–1965), כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1940 - 1945 ובשנים 1951 - 1955 ובשל נחישותו והחלטותיו בזמן מלחמת העולם השנייה הוכר כאחד מגדולי המדינאים במאה ה-20.
- פרנקלין דלאנו רוזוולט (1882–1945), היה נשיאה ה-32 של ארצות הברית, רוזוולט הצליח להוציא את ארצו מן השפל הגדול בעזרת תוכנית "הניו דיל", ואף הוביל את ארצות הברית במלחמת העולם השנייה בלחימתם לצד בעלות הברית, רוזוולט היה הנשיא היחידי בתולדות ארצות הברית אשר כיהן ארבע קדנציות (כ-12 שנים).
- מאו דזה-דונג (1893–1976), היה מדינאי סיני ושליטהּ של סין בין השנים 1949–1976. נחשב אבי "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית פיתוח שגרמה למותם ברעב של עשרות מיליוני סינים, מאו היה בעל בריתה של ברית המועצות ואף היווה לה (יחד עם מדינתו) מקור השפעה רחב, אך הקשרים התפוגגו לאחר הפיצול הסיני-סובייטי.
- ולדימיר לנין (1870–1924), היה מהפכן רוסי ואידאולוג מרקסיסטי, מנהיג מהפכת אוקטובר ב-1917 ומייסד ברית המועצות ב-1922.
- נלסון מנדלה (1918–2013), היה נשיא דרום אפריקה, היה ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד הגזעני אשר שרר במדינה לאורך המאה ה-20, מנדלה היה פעיל שלום בולט ברחבי העולם ומזוהה הוא כך עד לימים אלו.
- ג'ון פ. קנדי (1963-1917), היה נשיאה ה-35 של ארצות הברית, קנדי נודע באיזון הקשרים בין ארצות הברית לברית המועצות בזמן המלחמה הקרה, יש המחשיבים אותו לבולם המלחמה הגרעינית אשר הייתה עלולה לפרוץ בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים, קנדי היה הנשיא הרביעי אשר בו התנקשו בזמן כהונתו כנשיא.
- פידל קסטרו (2016-1926), שליטה של קובה לאחר המהפכה הקובנית אשר התרחשה בשנת 1959, קסטרו היה מרקסיסט אשר הנהיג את המהפכה יחד עם אחיו הצעיר ושותפיו, והיה בן ברית של ברית המועצות.
- רונלד רייגן (2004-1911), היה נשיאה ה-40 של ארצות הברית, רייגן נחשב כנשיא אשר גרם בפועל לסיום היחסים העוינים עם ברית המועצות, ולשיפור היחסים.
- צ'יאנג קאי-שק (1975-1887), היה מדינאי ואיש צבא סיני אשר הנהיג את סין בין השנים 1925 ל-1949, צ'יאנג הנהיג את מדינתו בזמן מלחמת האזרחים אשר התחוללה במדינה, ואף במלחמתם נגד יפן כחלק ממלחמת העולם II, לאחר סיום המלחמה (האזרחים) ותבוסת צ'יאנג ומפלגתו בסין, נמלט הוא וחברי הקוומינטנג אל האי טאיוואן ושם כיהן כנשיא הרפובליקה עד ליום מותו.
- מיכאיל גורבצ'וב (נולד ב-1931), מנהיגה האחרון של ברית המועצות (1991-1986), בזמן כהונתו הנהיג גורבוצ'וב רפורמות כלכליות בכדי לחזק את מעמדה הכלכלי של מדינתו, וכתוצאה מכך חופשיות רבה חלה בקרב אוכלוסיית מזרח אירופה, דבר אשר הוביל לפירוקה של ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה.
- ניקולאי השני (1918-1868),היה הצאר האחרון של האימפריה הרוסית, ניקולאי ירש את כסאו לאחר מות אביו, ובשנת 1914 הנהיג את האימפריה בזמן מלחמת העולם הראשונה, אך לאור המהפכות הבולשיביקיות בארצו, הודח מתפקידו והוגלה אל ערבות סיביר הרחוקה יחד עם משפחתו.
- דוד בן-גוריון (1973-1886), היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
- מנחם בגין (1992-1913), מפקד האצ"ל, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל.
- סדאם חוסיין (2006-1937) נשיא עיראק.
חלוצי התעופה והחללעריכה
- ניל ארמסטרונג, (2012-1930), היה אסטרונאוט וטייס אמריקאי, ידוע בשל היותו האדם הראשון אשר שם רגלו על הירח במשימת אפולו 11.
- יורי גגרין, (1968-1934), היה קוסמונאוט וטייס סובייטי, גגארין היה האדם הראשון אשר נכח בחלל וחג סביב כדור הארץ.
- צ'ארלס לינדברג -
- האחים רייט -
אמניםעריכה
- קלוד מונה (1840–1926), צייר צרפתי, ממייסדי ומובילי זרם האימפרסיוניזם באמנות.
- אנדי וורהול -
- אנרי מאטיס -
- פבלו פיקאסו -
- רנה מגריט -
- סלבדור דאלי -
שונותעריכה
- מרטין לותר קינג (1929–1968), כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי, לוחם למען זכויות האדם של שחורים בארצות הברית, הוגה דעות מרכזי של התנועה לזכויות האזרח.
- וולט דיסני (1901–1966), מפיק סרטי אנימציה אמריקאי ומייסד החברה הרווחית "וולט דיסני".
- מהאטמה גנדי (1869–1948), מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית.
- מלקולם אקס (1965-1925), פעיל זכויות אדם אשר פעל בארצות הברית, התנגד לעליונותם של הגזעים השונים, רבים מכירים בו כמחולל אי-שוויון ואף גזענות.
- הנרי פורד (1863–1947), תעשיין רכב אמריקאי. הנהיג את הייצור ההמוני של המכוניות והביא למהפכה של ממש בכך שהגשים חלומו של כל אדם: "רכב לכל פועל".
- ביל גייטס (נולד ב-1955), מייסד ענקית הטכנולוגיה "מיקרוסופט", גייטס נחשב בימים אלו אחד מן האנשים בעלי ההון הרב ביותר בעולם.
- סטיב ג'ובס (2011-1955), היה יזם ואיש עסקים אמריקאי, ג'ובס הביא את חברת הענק הטכנולוגית אפל לתקומה, ופיתח את מכשירי המקינטוש של החברה. ג'ובס ידוע בכך שפיתח את מעמדה הכלכלי של חברתו בזמן קצר, וגרם לה למעמד מכובד ונעלה, גם בסוף המאה ה-20 וגם בתחילת המאה ה-21. ג'ובס נחשב לאחד מן חלוצי המחשוב האישי הגדולים ביותר בזמנו.
.jpg)
.jpg)
אישים בולטים ביהדותעריכה
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865–1935), היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
- הרב אברהם ישעיהו קרליץ הידוע גם כ"חזון איש" (1878–1953), היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.
- הרב צבי יהודה קוק (1891–1982), היה ראש ישיבת מרכז הרב וממנהיגיה הרוחניים הבולטים של הציונות הדתית.
- הרב שלמה גורן (1918–1994), הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
- הרב יוסף שלום אלישיב (1910–2012), למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
- רבי מנחם מנדל שניאורסון (1902–1994) כיהן כאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד-לובביץ משבט ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו.
- הרב אהרן יהודה ליב שטינמן (1914–2017), היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.
- הרב עובדיה יוסף (1920–2013), פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
- הרב משה צבי נריה (1913–1995), רב ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
- הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד ב-1928), פוסק הלכה ומנהיג רוחני בולט בציבור החרדי-ליטאי.
- הרב צבי ישראל טאו (נולד ב-1937), מהבולטים והמשפיעים בזרם ה"ממלכתי" בציבור הדתי לאומי ונשיא ישיבת הר המור.
תגליות והמצאותעריכה
- תורת היחסות (אלברט איינשטיין, 1905, 1915)
- מכניקת הקוונטים - ורנר הייזנברג, ארווין שרדינגר ואחרים.
- גילוי מבנה האטום (1912)
- פענוח מבנה ה-DNA (ג'יימס ווטסון, פרנסיס קריק ורוזלינד פרנקלין, 1953).
- מיקרוסקופ אלקטרונים (ארנסט רוסקה, 1931)
- פצצת ביקוע גרעיני (רוברט אופנהיימר, 1945)
- פצצת מימן (אדוארד טלר, 1952)
- כור גרעיני
- צוללת גרעינית (היימן ריקובר, 1958)
- מטוס (האחים רייט, 1903)
- מטוס סילון (אנרי קואנדה, 1910)
- טנק
- האניגמה - מכונת ההצפנה הראשונה (ארתור שרביוס, 1918)
- טיל שיוט V-1 (רוברט לוסר ופריץ גוסלו, 12 ביוני 1944)
- טיל בליסטי V-2 (ורנר פון בראון, 1942)
- טיל בליסטי בין-יבשתי (סרגיי קורולב)
- חללית ולוויין (הספוטניק הרוסית, 1957)
- מעבורת חלל (1981)
- מכ"ם (רוברט ווטסון-וואט הבריטי, מלחמת העולם השנייה)
- סונר (לואיס ריצ'רדסון הבריטי, 1912. אלכסנדר בהם הגרמני, 1913. רג'ינלד פסנדון הקנדי, 1912)
- רכבת ריחוף מגנטי (1984)
- מחשב (ג'ון אטנסוף וקליפורד ברי, 1938. קונרד צוסה הגרמני - Z3, 1941. ג'ון פרספר אקרט וג'ון וו. מוקלי - אניאק, 1946. אדמונד ברקלי, 1950).
- אינטרנט
- טרנזיסטור (ויליאם שוקלי, ג'ון ברדין ווולטר בראטיין, 1947).
- זירוגרפיה (1937) ומכונת צילום (1947) - צ'סטר קרלסון
- טפטפת (שמחה בלאס וישעיהו בלאס, 1959 - 1964)
- טומוגרפיה ממוחשבת
- דימות תהודה מגנטית
- קוצב לב
- מדפסת לייזר (גרי סטארקוות'ר, מחברת זירוקס פארק, 1969)
- טלוויזיה - (בוריס רוזינג, ולדימיר זבוריקין, 1910), (ג'ון לוגי ביירד, 1924)
- וידאו טייפ -
- DVD -
- סיב אופטי (1970)
- טלפון סלולרי (מרטין קופר, 1973)
- מסך מגע
- דיסק און קי (דב מורן, 1999)
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- יואל קולטון ואחרים (עורכים), המאה העשרים, מסדרת: "התקופות הגדולות בהיסטוריה של תרבויות העולם", טיים-לייף, לעברית: אהרן אמיר (בעריכת יוסף נדבה), ספרית מעריב, 1984, תשמ"ד(הספר בקטלוג ULI)
- אבריאל בר לבב (עורך), המאה העשרים, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 2009, תשס"ט
- אריק הובסבאום, עידן הקיצוניות: המאה העשרים הקצרה, 1914-1991, מאנגלית: כרמית גיא. תל אביב: עם עובד, 1999.
- רוברט קונקווסט, הרהורים על מאה רבת מכאוב: המאה העשרים - סיפורן של אידאולוגיות שיצאו מכלל שליטה, מאנגלית: יניב פרקש, דביר, 2005
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ 1.0 1.1 ראו גרפים ומקורות בעמוד הגידול באוכלוסייה באתר Our World in Data
- ^ בראשית המאה מתו 36% מן הילדים בעולם במהלך חמש השנים הראשונות לחייהם, שיעור שירד בהדרגה לפחות מ-8% בסופה, ראו גרפים ומקורות בדף תמותת ילדים באתר Our World in Data
- ^ ראו גרפים ומקורות בדף הפריון באתר Our World in Data
- ^ באירופה עלתה תוחלת החיים במהלך המאה מ-43 ל-77 שנים, ובאפריקה מ-28 ל-51.ראו גרפים ומקורות בדף תמותת ילדים באתר Our World in Data
- ^ Pinker, S. (2011). The better angels of our nature: Why violence has declined. New York: Viking. Chapter 5.
- ^ 6.0 6.1 התפשטות הדמוקרטיה, טקסטולוגיה
- ^ ג'ניפר רוזנברג, Most Influential Scientists of the 20th Century, 5 בינואר 2019
| עשורים במאה ה-20 | העשור הראשון | העשור השני | שנות ה-20 | שנות ה-30 | שנות ה-40 | שנות ה-50 | שנות ה-60 | שנות ה-70 | שנות ה-80 | שנות ה-90 |
|---|
| שנים במאה ה-20 | |||||||||
| ___ | 1901 | 1902 | 1903 | 1904 | 1905 | 1906 | 1907 | 1908 | 1909 |
| 1910 | 1911 | 1912 | 1913 | 1914 | 1915 | 1916 | 1917 | 1918 | 1919 |
| 1920 | 1921 | 1922 | 1923 | 1924 | 1925 | 1926 | 1927 | 1928 | 1929 |
| 1930 | 1931 | 1932 | 1933 | 1934 | 1935 | 1936 | 1937 | 1938 | 1939 |
| 1940 | 1941 | 1942 | 1943 | 1944 | 1945 | 1946 | 1947 | 1948 | 1949 |
| 1950 | 1951 | 1952 | 1953 | 1954 | 1955 | 1956 | 1957 | 1958 | 1959 |
| 1960 | 1961 | 1962 | 1963 | 1964 | 1965 | 1966 | 1967 | 1968 | 1969 |
| 1970 | 1971 | 1972 | 1973 | 1974 | 1975 | 1976 | 1977 | 1978 | 1979 |
| 1980 | 1981 | 1982 | 1983 | 1984 | 1985 | 1986 | 1987 | 1988 | 1989 |
| 1990 | 1991 | 1992 | 1993 | 1994 | 1995 | 1996 | 1997 | 1998 | 1999 |
| 2000 | |||||||||