אוטאבה רימה
| ערך מחפש מקורות | |
אוטאבה רימה (מאיטלקית: Ottava rima, אוקטבה מחורזת; בעברית מיושנת לעיתים: על השמינית) הוא בית (שירה) מחורז הכולל שמונה שורות (אוקטבה) בנות אחת-עשרה הברות כל אחד, כך שששת השורות הראשונות מתחרזות באופן מסורג (א-ב-א-ב-א-ב) ושתי האחרונות מתחרזות ביניהן לחוד (ג-ג).
האוטאבה רימה, צורת-שיר שמקורה אינו ידוע, הופיעה לראשונה באיטליה במאה ה-13 באיטליה ביצירות דתיות. במאות ה-14 וה-15 היא שימשה את המשוררים האיטלקים אנטוניו פולצ'י, ג'ובאני בוקאצ'ו, פרנקו סאקטי, אנג'לו פוליציאנו, ולורנצו דה מדיצ'י; ובויארדו חיבר בה את הרומנסה האבירית "אורלנדו המאוהב". במאה ה-16 חוברו באוטאבה רימה יצירות המופת של השירה האיטלקית (בתקופת הרנסאנס): האפוסים ההרואיים האביריים "אורלנדו המטורף" מאת אריוסטו, ו"ירושלים המשוחררת" מאת טאסו. תרגומים של אריוסטו וטאסו הפיצו את השימוש באוטאבה רימה ברחבי אירופה, והשתמשו בה לואיש דה קמואש (לחיבור הלוזיאדות), לופה דה וגה, מייקל דרייטון, לורד ביירון, אלכסנדר פושקין, ריינר מריה רילקה, ומשוררים אחרים.
רומן האבירים היידי "בבא-בוך" (1508-1507) מאת רבי אליהו בחור חובר באוטאבה רימה.
לקריאה נוספת
עריכה- Ron Padget (ed.), The Teachers and Writers Handbook of Poetic Forms, pp. 131-132, New York, 1987
